פעם שלישית ממוגרפיה

שלום לכם כותבת לכם ממצוקה לא קטנה. את סבתי איבדתי לפני כשנה עם אישפוז שבהמשכו התקבלה הדיאגנוזה סרטן במוח עם גרורות כעת אמי מאושפזת גם עם משהו שהחל מינורי והתפתח לדיאגנוזה של סרטן לא ידידותי. בכל כל גל החרדה הזה, הלכתי לרופאת המשפחה בעיקר כדי להרגע בעבור עצמי, היא נתנה לי ואבן ולאחר מישוש שתמיד נגמר בשליחה לממוגרפיה בשל מבנה גרגורי ( או משהו כזה) נפרדנו. אני לא מסוגלת לתפקד מרב חרדה, ברור לי שאין קשר בין הדברים שקורים כעת במשפחתי, אבל אני גם כך מתמודדת ביותר מדי חזיתות. הציפיה לממגורפיה מורטת את שארית עצביי, ואני אכולת כאב ודאגה לאמי ופחד בעבור עצמי. אשמח להרגעה או לעידוד ואולי זה לא בתחום אחריותכם? תודה מראש חדווה.

ודאות תוכל לתת קצת מנוח למחשבות הטורדניות הללו. ובינתיים גם מעט אופטימיות ממנה אני יכולה לשאוב כוח. והנה חומר למחשבה: הדבר שהכי הכי חיפשתי בימים האחרונים, הוא קו חם אליו אפשר לפנות אפילו לתמיכה נפשית, אולי לא חיפשתי היטב, אבל לצערי לא מצאתי. תודה רבה על התגובה הרגישה