אמרו לי שאני לא שייכת - גם לרופא וגם למשתתפות

שלום לכם! רק ביולי ימלאו לי 42, צעירה לכל הדעות. הסטוריה קצרה. וסת ראשונה חודש וחצי לפני גיל 13.עד שנות ה-20 המאוחרות אי סדירות. יש לי עודף טסטוסטרון. בעזרת טיפולים הורומנלים ואח"כ גלולות המחזור הפך לסדיר לקראת סוף שנות ה-20 שלי. נישאתי בגיל 35 ועברתי טיפולי IVF, שני הריונות ושתי לידות ומשום שהבכורה נפטרה בגיל 10 ימים חזרנו לטיפולים כשלקטנה (עכשיו בת 3 וחצי) הייתה בת חצי שנה. הטיפולים האחרונים לא צלחו ומסיבות תקציביות נפסקו לפני כשנתיים. מאז המחזורים היו פחות או יותר סדירים סביב ה-28 יום למחזור (מידי פעם סטיות קלות) אבל לרוב קשים מבעבר. בשנה הראשונה התחלתי גם לסבול מתסמונות קדם וסתיות קשות, מה שמעולם לא קרה לי בעבר. מעבר לזה לא חלו אצלי שום תופעות חריגות לאחרונה. חשוב לציין, שמסיבות טכניות יחסי המין המלאים ביננו נדירים מאוד, והפעם האחרונה הייתה לפני יותר מחודשיים. לפני כחודש וחצי משום מה שכחתי את מועד הוסת שלפני ולכן כשהצלחנו לקיים יחסים לא זכרתי באיזה יום של המחזור אני. כעבור שבוע היה לי דמום שנראה והתנהג כמו וסת ולכן האמנתי שזו אכן וסת, ועד היום לא הייתה לי סיבה לחשוב שזה לא היה כך. כעבור 25 יום בלבד שוב החל לי דמום שהתנהג כוסת (כאילו וסת שהקדימה ב-3 ימים) אבל הפעם זו כאילו הייתה וסת קלה בהרבה מהמוכרות לי בשנתיים האחרונות. עכשיו, היום אני ביום ה-11 למחזור ושוב דמום שנראה כוסת. כשאמי הרתה אותי (בגיל 22 וחצי) במשך 3 חודשים היא קבלה "וסת" ורק אחרי נודע לה הריונה. היא עצמה בסוף שנות ה-40 שלה סבלה מוסתות קשות וצפופות מידי עד שעברה כריתת רחם בגיל 49, אבל הבעיות החלו לה רק שנה או שנתיים קודם ולא בגיל צעיר כמו זה בו אני נמצאת כעת. אני לא מעזה לקוות שיש הפתעה ואני הרה, אבל מפחדת מהאפשרות שאני רואה בעצם את סוף עידן הפריון שלי. קבעתי למחר בצהריים פגישה עם הרופא שלי שיבדוק אותי, אבל אשמח למילות עידוד או כל דבר אחר שנראה לכם, כי אני ממש כבר לא יודעת מה לחשוב. תודה מראש