פורום גידולי עיניים בניהול עמותת לראות

גיל שלום, אני שמח לשמוע שאתה שוקל את הסרת הנגע, שכן נבוס בלחמית אינו צפוי לגרום לגירוי כה חזק כפי שאתה מתאר. חשוב שאם הנגע יוסר, הוא יגיע לבדיקת פתולוג עיניים, לשלול אבחנה אחרת מהאבחנה הקלינית. עד לבדיקת המומחה, טיפות דמעות מלאכותיות יכולות לעזור לך (ויש שפע מהם בשוק) כמו גם קומפרסים של מים קרים (עם צמר-גפן). אין כל ערך מוסף בקמומיל. בכל מקרה עליך להגיע לבדיקת רופא עיניים בהקדם. אם יש בידך תמונות שלך המראות את עיניך מתקופות שונות, הדבר יעזור למי שיבדוק אותך לדעת אם הנגע על לחמית העין גדל, השתנה בצבעו או בצורתו.

לילי שלום, למרבה הצער, התשובה היא: "כן". עם זאת הסיכון לכך נמוך, ותלוי בסוג הגידול בגינו הוציאו את העין. באשר הסיכון לחזרה בעין השניה, שוב התשובה קשורה בסוג הגידול בגינו עקרו את העין. הסיבה השכיחה ביותר לעקורת עין מגידול בילדות היא רטינובלסטומה. אם הגידול היה מהסוג המקומי - ספורדי, ולא תורשתי, הסיכון להופעה בעין השניה נדיר ביותר, אם בכלל קיים. אם מדובר בגידול מהסוג התורשתי, בד"כ יש בעין השניה גידול בעת עקירת העיןהראשונה. במבוגרים הסיבה השכיחה ביותר לעקירת עין עקב גידול היא מלנומה של הענביה, בשלב מתקדם או מפושט, ואז יש סכנה לחזרה מקומית בארובה, וסכנה נדירה להופעת גידול בעין השניה (היו מספר דיווחים בספרות). עקירת עין במבוגר עקב גידולים אחרים שמקורם בעפעפיים והתפשטו לתוך הארובה (Sebaceous carcinoma, basal cell carcinoma, squamous cell carcinoma) לא תוביל להופעה בעין השניה, אך אם לא היתה כריתה מלאה, תיתכן חזרה מקומית. כך שבסיכום מידת הסכנה לחזרה של גידול לאחר עקירת עין תלויה מאוד במאפיינים של כל חולה וחולה בנפרד. את מוזמנת לשרשר שאלות נוספות.

חני שלום, נקודות חן על קשתית העין: בד"כ אין צורך להוציאן. חשוב מעקב עם תמונות של הקשתית להשוואת גודל, צבע וצורה. במקרה הגרוע ביותר - אם מדובר בהתפתחות מלנומה של הקשתית, הרי שזוהי הצורה השפירה ביותר של מלנומות הענביה, ולא מוכר לנו חולה שסבל מנגע בקשתית בלבד שפיתח גרורות. טיפול מקומי פותר את הבעיה, אם כי אנו ממליצים על מעקב (לכל כלל עלולים להיות יוצאים מן הכלל). ציסטה בקשתית - סיכון קטן ביותר לממאירות, וגם אם כן, גם נגע זה ניתן לכרות. פה חשוב לקבל טיפול מרופא בעל נסיון, ואת מוזמנת לפנות למרפאת גידולי העיניים שלנו ליעוץ.

גלי שלום, כלזיון יכול להמשך מספר חודשים, גם תחת טיפול. חשוב להיות במעקב של אוקולופלסטיקאי/ת. כלזיון שנותח וחזר חשוד לגידול בעפעף וחשוב לשלוח דגימה לבדיקה של פתולוג עיניים. אם זה נגע ראשוני שלא נותח, אפשר להתאזר במעט סבלנות.

שלום, זהו אכן גידול שמומלץ לפנות בגינו לאוקולופלסטיקאי/ת. האוקולופלסטיקאים שלנו הם דר' מיכאל אילסר ודר' יעל דקל.

נתי שלום, אתה מוזמן לפנות לפורום עיניים כללי או לנוירואופטלמולוגיה. שבוע טוב

שמואל שלום, עבר חודש וחצי מאז פנייתך הקודמת. אני מבון שבנתיים עברת טיפול ברדיוכרורגיה למנינגיומה בסינוס הקוורנוזי (cavernous sinus meningioma). האם אתה שואל האם הראיה תיפגע עקב הטיפול? על רקע של (Neurofibromatosis 1 (NF1 סביר יותר שיופיעו גידולים חדשים מאשר חזרה של הגידול שטופל (בהנחה שהטיפול הושלם ושהצליח). לאחר טיפול בקרינה יכולים להיות מספר שינויים בעיניים, אם העין נכללה בשדה הקרינה. משום שאינני מכיר את פרטי המקרה במדויק קשה לענות על שאלתך. פנה לבדיקות אליהם הופנית. אתה מוזמן לחזור ולשאול אותנו שוב עם תוצאות הבדיקות. חג שמח והחלמה מהירה.

שלום, אינני כותב חוות דעת לבתי משפט.

שרית שלום, מספר חנויות ובינהן נס מדיקל (03-9749741) מוכרות פלסטרים לילדים. אפשר לנסות לברר אצלם אם יש גם פלסטרים במידה המתאימה למבוגרים.

שלום סיגל, תסמונת Horner מאופיינת ע"י שילוב שלושת הממצאים הבאים: צניחת עפעף, אישון צר, והעדר זיעה באותו הצד של הפנים (כל הפנים, או המצח בלבד, ולעיתים סימן זה לא מופיע כלל). ישנם מאפיינים נוספים אם המחלה מולדת, כולל: אי-שיוויון בגוון הקשתית בין שתי העיניים (הצד הפגוע בהיר יותר), שיער חלק יותר (לעומת מתולתל) בצד הפגוע, והעדר הסמקה בצד זה של הפנים. מספר גורמים יכולים לגרום לתסמונת הורנר ובינהם גידולים: הפרעה בכלי הדם או גידול בגזע המח, בעיה בעמוד השדרה הצווארי, גידול בפסגת הריאה, גרורות, מפרצת (אנאוריזמה) של אבי העורקים (aorta), חבלה למקלעת העצבים בחגורת הכתפיים, מחלה ניוונית או אחרת בעורק התרדמה (carotid) שבצוואר, וגידולים בבסיס הגלגלת. לא פרטת בת כמה את, אך לפי השאלה עולה הרושם שאין מדובר בבעיה מולדת. כמו כן, אני משער שהדופלקס שעברת כוון לשלול מחלות בקרוטיד ובאאורטה. CT, MRI, וצילום חזה היו אמורים לשלול גידולים בבסיס הגלגלת, גזע המח ופסגת הריאה, וכמו כן לאתר גרורות, אם ישנה מחלה גידולית אחרת. מה שמותיר לנו פגיעה במקלעת העצבים באיזור חגורת הכתפיים, אם נפלת או נחבלת. יתכן שהאבחנה של הורנר מוטעית, אך נראה שעברת בירור מקיף, מכוון היטב לשלול בעיות היכולות לסכן את חייך בהקשר לאבחנה זו, ובזמן קצר ביותר. ברפואה אין תמיד ואין אף פעם, לכן יכול להיות שיש משהו נדיר שרופאייך פספסו, אבל עושה רושם שאין.

קלאודיה שלום, ERM היא ממברנה שצומחת על פני הרשתית. זהו פורום לגידולי עיניים. את מוזמנת לפנות לפורום העוסק במחלות וניתוחי רשתית.

גלית שלום, צילום CT ראש כולל בתוכו את גלגל העין ואת הארובה, אולם אם לא צויין במפורש על הבקשה לבדיקה, לא יבוצעו חתכים דקים ושחזורים קורונלים וסגיטלים הדרושים לצורך אבחון נגעים בארובה ובעין. (axial, coronal, sagital sections). ברוב האבחנות התוך-עייניות, אולטראסאונד עיניים טוב יותר מ-CT. US של ארובת העין פחות טוב לנגעים בארובה, ולאבחון נגעים אלה מפנים בד"כ ל-CT. עם זאת ישנם מקומות בארץ שכן מבצעים US לארובת העין, ויש לשאול מראש בעת קביעת התור. אני מניח שההפניה לבדיקות הגיעה מרופא עיניים שבדק אותך. בתקווה להחלמה מהירה ופורים שמח.

שלום, איננו יודעים היכן ניתן להשיג רטיה מסוג זה. אתה יכול לנסות לפנות למירה ורדיזר בחיפה (04-8378341), המכינה פרוטזות נפלאות לחולים שלנו, ואולי יודעת גם על רטיות. פורים שמח.

יואב שלום, מונחים מקצועיים הם תמיד דבר מבלבל למי שלא שייך לתחום. ברור שכאשר מדובר בגידול ממאיר בעין הדבר מדאיג. השימוש במספר מיקומים שונים לתאור נגע שנמצא בבדיקתך (קשתית, עדשה) מבלבל, ואף לא אחד מהם מתאים לאבחנה שציינת (squamous cell Ca). ללא פרטים על מהלך האיבחון (האם בוצעה ביופסיה, אבחנה היסטופתולוגית, מיקום הנגע, גודלו, האם נכרת בשלמות, ועוד) לא ניתן לענות על שאלתך, פרט לאמירה כי שימוש בכימותרפיה מקומית בטיפות מיטומיצין הוא אחד מהכלים בהם אנו משתמשים לטיפול בנגעים ממאירים על פני שטח העין. אתה מוזמן לפנות לבדיקה ולקבלת הסבר מלא במרפאתינו. אם תבחר לבוא, אנא הבא עימך לא רק את הדוח הפתולוגי המודפס, אלא גם את חתכי הרקמה מהביופסיה (זכוכיות צבועות בהמטוקסילין-אאוזין H&E). רפואה שלמה

חיים שלום, לפי מכתבך, עולה הרושם שהנגע עליו אתה כותב אינו בעין ואינו בעפעפיים או בארובה, אלא בעור הלחי, קרוב לגבול התחתון של העפעף. מעבר לכך לא רשמת מהי האבחנה, אלא רק מה היא לא. אנא פנה לפורום המתאים, נסה לחפש פורום הדן בבעיות עור.

שמואל שלום, הפגיעה בראיה עקב מנינגיומה של עצב הראיה היא איטית, ונמשכת על פני זמן רב. יש צורך בטיפול שכן מנינגיומה יכולה להתפשט ולערב את המח ולגרום לנזקים קשים. קשה להתנבא ביחס למצב האישי שלך מבלי לבדוק אותך ולראות את תמונות ההדמיה שעברת. אין כל הפרעה. זוהי בדיוק מטרת הפורום. אתה מוזמן לשאול שאלות נוספות, אך בבקשה תשרשר אותן עם השאלות הקודמות. בהצלחה

שמואל שלום, מנינגיומה של עצב הראיה כשלעצמה תפגע בראיה, גם ללא טיפול. טיפול יכול לזרז את הפגיעה בראיה, אך גם למנוע פגיעה קשה יותר שתתרחש ללא הטיפול.

חיים שלום, מפנייתך לא נראה שמדובר בבעיה הקשורה בגידול תוך עייני, במיוחד לאור תאורך שכבר נבדקת פעמיים על ידי רופא עיניים. הבעיה נשמעת מתחום של ירוד (קטרקט), או דלקת של הענביה (uveitis). ללא בדיקה לא ניתן לענות על שאלותיך. אם אינך מרוצה מהתשובות של הרופא/ה שבדק/ה אותך, אתה יכול לפנות לבדיקה אצל רופא/ה אחר/ת.

מוטי שלום, אנא פנה לפורום המתאים. זהו פורום גידולים.

בדיקת פונדוס בהקשר של שאלתך יכול להיות בדיקת פונדוס הרחם, או בדיקת פונדוס העין, שמשמעותה היא בדיקת קרקעית העין. לאור הסיפור של סכרת והריון, שיכול להחמיר סיבוכי סכרת, ככל הנראה כוונת הרופא שלך היתה לוודא שאין עדות למחלת הסכרת בעין (רטינופתיה סכרתית). הופעת רטינופתיה סכרתית מעידה על נזק לכלי דם קטנים המתרחש בכל הגוף - כליות, עצבים וכו'. בכל מקרה, שאלתך אינה שייכת לפורום גידולי עיניים.

תלי שלום, אחרוג כאן ממנהגנו שלא להגיב על הפניות לסרטונים מבלי לשאול שאלות ישירות. סיימתי לצפות בפרסומת בת כ-15 דקות למוצר של המרואיין. מספר תגובות: 1. אכן ישנם מצבים שהמדע המודרני עדיין לא יכול להסבירם של גידולים סרטניים המשתפרים משמעותית לאחר הפעלת מערכת החיסון נגד הגידול בדרכים שונות, כולל בעזרת דמיון מודרך (ללא צורך לרכוש תכשיר כלשהו). 2. הקשר בין מקרי פלא אלה וזיהום בנגיפים EBV ו-CMV קלוש. יש לזכור שאחוז ניכר ביותר מהאוכלוסיה נחשף לזיהומים נגיפים אלה ולא מפתח סרטן כלל. הקישור שיצר המרואיין בין זיהומים בנגיפים לסרטן הוא מצויין לסרטון פרסומת, אך תלוש מהמידע העובדתי שהוצג. 3. אכן יש קשר סביבתי להתפתחות סרטן. התגלה שאם משתילים בתוך עוברים תאי סרטן ממאירים ביותר עם שינויי DNA מרובים, התאים הממאירים מתפתחים לרקמות תקינות ולא לגידולים. אז מהי משמעות השינויים ב-DNA? עדיין לא ברור בודאות מחלטת. המחקר בחיפוש הגורמים הסביבתיים בתוך הגוף, המובילים להתפתחות סרטן עדיין נמשך. האם עלינו לגזור ממחקרים אלה שאין שום משמעות לשינויי ה-DNA? לא. עלינו רק לזכור שהנושא מורכב ביותר. 4. המלצות מעשיות: (א) לא להכנס לפניקה אם ערכת בדיקה וגילית שנחשפת לנגיפים שהוזכרו. את שייכת לחלק הארי של האוכלוסיה; (ב) אם את חולת סרטן, גשי לטיפול קונבנציונלי, מה שלא שולל טיפול ברפואה משלימה במקביל, כל עוד את מיידעת את המטפלים השונים בכל סך הטיפולים שאת עוברת; (ג) אין לי כל מידע על תוסף המזון שהוזכר, ועל כן אינני יודע אם הוא מזיק, או לחילופין בעל יכולת לעזור במשהו. יוחסו לו תכונות מצויינות. נשאלת השאלה האם יש הוכחות כלשהן לסגולות המרובות.

יפעת שלום, מדברייך עולה כי ערכתם בירור מקיף וממצה, שלא העלה ממצאים פתולוגיים, פרט לפזילה ולהפרעת קשב. כדאי להבדק ע"י רופא/ת עיניים ילדים, להערכת הפזילה והצורך לטפל בה. לאור תשובות ההדמיה שפרטת, אין צורך בשלב זה בהדמיה נוספת עם חומר ניגוד. בברכה,

שלום א., בראכיתרפיה הינו טיפול בהקרנה ממקור קרינה סמוך לגידול. במקרה של גידולים בעיניים, בחדר ניתוח מצמידים לקיר העין לוחית עם חומר ראדיואקטיבי למשך הזמן הנחוץ להקרנת הגידול. בסיום הזמן מוציאים את הלוחית בניתוח נוסף. מינון הקרינה מותאם לפי סוג הגידול ולפי גודלו. בניתוח הראשון פותחים את הלחמית העוטפת את גלגל העין, מאתרים את מיקום הגידול בתוך העין, מצמידים את הלוחית לקיר העין (Sclera) מעל לגידול, וסוגרים חזרה את הלחמית. בניתוח השני פותחים את הלחמית, מוציאים את הלוחית וסוגרים את הלחמית. אנחנו משתמשים בלוחיות של חומר הנקרא רוטניום (Ruthenium 106). בלוחיות אלה אין סכנה שישאר חומר ראדיואקטיבי בתוך העין בסיום הטיפול. השימוש בלוחיות אלה בטוח ביותר, ואין כל סכנה לרקמות הסובבות את העין בתוך הארובה, לא כל שכן לחלקים אחרים בגוף. אנו משתמשים בלוחיות אלה לטיפול בגידולים תוך עיניים שונים (מלנומה של הענביה, רטינובלסטומה, גרורות לתוך העין, ועוד). לאחר הטיפול יש להמשיך מעקב לראות שהגידול אכן הגיב לטיפול, ולאורך זמן לעקוב מפני חזרה של הגידול. בברכה,

עדי שלום, האם אביך מטופל שלנו ?

אלון שלום, ראשית אני שמח שפנית בשאלתך, והפחד מהזריקה לא גרם לך להתעלם מהנגע בעפעף. באשר לזריקה, היא אכן מפחידה, אך מטרתה לאלחש - למנוע כאב בעת סילוק הנגע, ועל כן במקומך לא הייתי מוותר עליה. הזריקה כואבת פחות מלקיחת דם בקופ"ח והפחד ממנה אינו ממש מוצדק. באשר לדרך סילוק הנגע, יכולתי לענות לך מוגבלת משום שלא בדקתי אותך ולא ראיתי את הנגע המדובר. אם קיים חשש לממאירות חובה לשלוח את הנגע לבדיקה פתולוגית (ויש מקומות בהם שולחים כל נגע לבדיקה גם אם החשש לממאירות זעיר). יש להתאים את שיטת סילוק הנגע לאבחנה שלו. אני מניח שהרופא שבדק אותך המליץ על שיטה המתאימה לאבחנה שקבע. משום שהרופא שלך הסכים עם תחושתך האישית שיש להסיר את הנגע, אני ממליץ לך להתגבר על הפחד, לשוב אליו ולהסיר הנגע.

ג. שלום, מה שאתה מתאר נשמע כדלקת לחמית אלרגית עונתית. יש לכך מספר השלכות על העין, אך זהו אינו גידול, והמחלה אינה מסכנת את חייך.

דליה שלום, נשמח לנסות ולעזור לך, אך חסרים פרטים בשאלתך: מהו הגידול שהוסר, האם עצב הראיה הוסר יחד עם הגידול ועוד. לתשובה מפורטת את מוזמנת לפנות למרפאת גידולי העיניים שלנו עם סיכום המחלה מבית החולים בו בוצע הניתוח, עם התשובה הפתולוגית שלאחר הניתוח, ועם הדיסקים של ההדמיה שבוצעה לפני הניתוח (ואם קיימת - גם מלאחר הניתוח). באופן כללי, חולים שלהם גידול בארובת העין שאינו מערב את עצב הראיה, ורק לוחץ על העצב, לעיתים חשים שיפור בתיפקוד הראיה שלהם לאחר הסרת הגידול. לא ניתן לאמר אם תשובה זו מתייחסת גם לילדה שבשאלה ללא פרטים נוספים.

אברהם שלום רב, מה שאתה מתאר לא נשמע קשור לגידולים תוך עיניים, אלא נופל בתחום מחלות רשתית. אם אתה בכל זאת חושש מגידול, אתה מוזמן לקבוע תור למרפאת גידולי העיניים שלנו בביה"ח הדסה עין כרם. אם לא, אנא פנה לרופא עיניים המתמחה במחלות רשתית.

גלי שלום, לא ניתן לענות על שאלתך ללא בדיקה גופנית חג שמח,

לאמא המודאגת, נתחיל מהגרוע מכל, ונרגע: ברפואה אין אף פעם, אז תמיד קיים סיכון שהפזילה היא בשל גידול. אבל (וזה אבל גדול מאוד) לאחר הבדיקות שבנך עבר, הסיכון שמדובר בגידול נמוך ביותר. אני מאמין שרופא העיניים שבדק את בנך עשה עבודה נאמנה, כאשר בדק אותו באישונים מורחבים, ואף צילם את קרקעיות העיניים. זה למעשה שולל גידול תוך עייני כגורם לפזילה. לכן לא הייתי ממש מודאג במקומך. בעניין המשקפיים לתיקון הפזילה, לא בדקתי אותו ואינני יודע מהו המרשם שקיבל. המצב שתארת בו נותרה מעט פזילה עם המשקפיים (למרות שהבנתי שהיה שיפור עם המשקפיים), וחזרה של פזילה כאשר הילד מסיר את המשקפיים, הוא שכיח. לוקח למח זמן להתרגל לתמונת העולם דרך המשקפיים, ולעיתים פשוט צריך לעשות התאמה קטנה במספר לאחר שמרכיבים אותם. באשר ל-MRI - הבדיקה בילדים מבוצעת בדר"כ בטשטוש - הסוג הקל ביותר של ההרדמה. קימים סיכונים של הרדמה, אך בד"כ לא ניתן לבצע בילדים את הבדיקה ללא הטשטוש, כך שאין ממש ברירה. אני מניח שהנוירולוג רוצה לשלול גידול תוך-גלגלתי כמקור לפזילה, ולכן חשוב להבדק. בנימה אישית, כהורה לפג שעבר MRI, זה מפחיד, אבל עובר, והשקט הנפשי אח"כ מלדעת שהכל שם בפנים תקין - לא יסולא בפז. אם את עדיין מודאגת את מוזמנת לפנות למרפאת גידולי העיניים שלנו לבדיקה: דרך זימון תורים של הדסה בטלפון 02-5842111 חיוג מקוצר (מספר שקל לזכור) 6777* מטלפון רגיל, 677* מטלפון נייד ואפשר גם באינטרנט: http://www.hadassah.org.il/Hadassa/Heb_SubNavBar/Queue_invitation

שלום אהובה, אבחון מוקדם אכן חשוב כדי שהטיפול יהיה קל ויעיל יותר, וכן כדי להפחית את הסיכון למחלה גרורתית. תחת הכותרת "סרטן העין" ישנן מספר קבוצות של גידולים: בעפעפיים, בתוך העין ובארובת העין. לכל אחת מקבוצות אלה סימנים מוקדמים שונים. הסימנים הבאים הם הבולטים שבסימנים. כמובן שבכל מקרה של חשש או ספק עדיף לפנות לבדיקת רופא עיניים. בעפעפיים: נגע בצבע העור, או בצבע חום, או אדום מחייב בדיקה (אם כי זה לא יהיה בהכרח גידול). חשוב מאוד לבדוק כיב, או פצע שאינו מתרפא. כלזיון חוזר מחייב בדיקת החומר המוצא על ידי פתולוג עיניים. בתוך העין: הפרעה לראיה, צל החוסם חלק משדה הראיה, עיוות התמונה (סימנים של שפע מחלות תוך עיניות שכולן מחייבות בדיקת רופא עיניים). נגע על קשתית העין ("החלק של הצבע") שמשנה גודלו או ציבעו - חשוד כנגע ממאיר בארובה: בלט עין (בד"כ נגרם מהפרעה בבלוטת התריס, אך יכול להיות סימן של גידול בארובה), הפרעה לראיה (מלחץ על עצב הראיה) ושוב, לא ניתן לפרט כאן את כל הסימנים, וחלק מאלה שפורטו יכולים לכוון למספר בעיות שונות, לא בהכרח לגידול. עם זאת, כל אחד מהסימנם שפורטו מחייב בדיקת רופא עיניים.

שלום אהובה, אבחון מוקדם אכן חשוב כדי שהטיפול יהיה קל ויעיל יותר, וכן כדי להפחית את הסיכון למחלה גרורתית. תחת הכותרת "סרטן העין" ישנן מספר קבוצות של גידולים: בעפעפיים, בתוך העין ובארובת העין. לכל אחת מקבוצות אלה סימנים מוקדמים שונים. הסימנים הבאים הם הבולטים שבסימנים. כמובן שבכל מקרה של חשש או ספק עדיף לפנות לבדיקת רופא עיניים. בעפעפיים: נגע בצבע העור, או בצבע חום, או אדום מחייב בדיקה (אם כי זה לא יהיה בהכרח גידול). חשוב מאוד לבדוק כיב, או פצע שאינו מתרפא. כלזיון חוזר מחייב בדיקת החומר המוצא על ידי פתולוג עיניים. בתוך העין: הפרעה לראיה, צל החוסם חלק משדה הראיה, עיוות התמונה (סימנים של שפע מחלות תוך עיניות שכולן מחייבות בדיקת רופא עיניים). נגע על קשתית העין ("החלק של הצבע") שמשנה גודלו או ציבעו - חשוד כנגע ממאיר בארובה: בלט עין (בד"כ נגרם מהפרעה בבלוטת התריס, אך יכול להיות סימן של גידול בארובה), הפרעה לראיה (מלחץ על עצב הראיה) ושוב, לא ניתן לפרט כאן את כל הסימנים, וחלק מאלה שפורטו יכולים לכוון למספר בעיות שונות, לא בהכרח לגידול. עם זאת, כל אחד מהסימנם שפורטו מחייב בדיקת רופא עיניים.