סיפורו של מעשן לשעבר

שמי משה קוראים לי מוש עישנתי 9 שנים אני לא מעשן כבר שנתיים נכנסתי לפורום לא כי נזכרתי ואני סקרן אלא כי יש לי רעיון לעשות סרט בנושא ומה שאגיד אולי ימשוך אליי את האנשים הנכונים לסרט הדקומנטרי. לפני שנתיים יצאתי לעבודה וששמענו שאחד הלקוחות המכובדים שלנו קיבל ארוע מוחי נסענו לבקר אותו בצהרי היום בבית החולים במחלקת שיקום הוא סיפר שכל זה בגלל שלא בדק לא טרח לעשות בדיקות תקופתיות בגיל 40 פלוס והוא בכלל לא עישן אני בן 28 ,יצאתי החוצה לאחר מה שראיתי. קמטתי באותה טקסיות כמו שרבים ממכם מכירים את קופסת הסיגריות החדשה וזרקתי אותה לפח הקרוב, ברצוני להציג בקצרה את מה ששכנע אותי לצאת מעולם המעשן וזה אך ורק אך ורק כח הרצון,אני לא מאמין במכונים לימודים קבוצות וריפוי אני יודע לא סליחה אני בטוח שהכל בך אבא שלי מעשן 40 שנה 2 קופסאות ביום. קום! קום על רגליך! תגיד שוב ושוב ושוב לעצמך! אני לא שם,זה היה אני אבל זה כבר לא! העישון היה החיים שלי אבל כבר לא!,ואם תשתמשו במשפט המנטרה שהוביל אותי כשהלשון צקצקה וחברה שלי שאמרה אבל עברו שבעה ימים הנה אתה מצליח...ואני עניתי כשיעברו 7 שנים אהיה מבסוט. אתם תצליחו ואני חוזר ואומר לעצמי '' זה כבר לא חלק ממני היה וטוב שהיה וזה כבר יותר לא.. וטוב שכך ).אני מאחל את כל ההצלחה שבעולם לאנשים שמנסים ויצליחו.אני במייל [email protected] בכדי לדבר ולתרום להפסקת עשונכם/ן.