ייסורי גמילה?

שלום, אני גמול מעישון כבר 19 יום בעזרת הסדנא ותוך כדי נטילת צ'מפיקס. הגמילה עצמה בעיצומה. לעיתים קשה יותר ולעיתים פחות, ישנם תופעות לוואי של התרופה (שכבר נדונה בפורום הזה) אבל בסה"כ אני דבק במשימה ונחוש לא לחזור להיות מעשן. לדאבוני אני לא מצליח לקבל את התמורה הגופנית שחשבתי שאחוש. בכל יום נתון אני מרגיש חנוק כאילו עישנתי 10 סיגריות בשרשרת. היום התעוררתי עם חספוס מאוד לא נעים בגרון. יש לי כאבי ראש (כנראה מהתרופה) וסה"כ אני מרגיש חלש. הדבר המעיק ביותר זאת תחושת המחנק. למה זה קורה? יש סיכוי שזה יעבור? אם כן, מתי? יש לזה קשר לזה שאני לא משתעל וכך לא מנקה את הליחה? כבר כמעט 3 שבועות אני חף מעשן ואני מרגיש יותר מעשן מתקופת העישון הכי כבדה שלי.

אני גמול כבר 6 חודשים ועדיין חולם בלילה על סיגריות הקוצר נשימה שאתה חווה הוא בגלל שאין את השיעול שמוציא את הכיח החוצה והוא מצטבר ביתר שאת בגלל הריפוי של הסימפונות רק עכשיו אני מתחיל לחוש בהקלה מסויימת יש לך (לצערי) עוד חצי שנה קשה אבל התמורה בסוף שווה את כל המאמץ והההרגשה זיפת כרגע באמת מכל הלב בהצלחה

אתה צודק באבחנתך. התחושה עדיין קשה. הגוף שלי מתנקה באיטיות תוך כדי תחושת מחנק. אני יודע שזה כך. כולי סבלנות ואני נחוש לא לחזור לעשן. חצי שנה, שנה, ושאר ימי חיי אני מקווה שאחוש טוב יותר ככל שהזמן יעבור. תודה על העידוד ובהצלחה גם לך בהמשך!