עישון פאסיבי

שלום אני בת 16 ויצא לי כמה פעמים להיות במועדון/מרפסת בקניון/סתם ברחוב ולשאוף הרבה עשן של סיגירות ככה שממש הרגשתי אותו נכנס לגרון ולריאות שלי .. (אף פעם לא עשנתי סיגריות,לא קניתי סיגריות, לא היה לי סיגריות ואני גם לא רוצה) לרוב זה לא בכמות גדולה אבל לפעמים ממש הרבה אנשים מעשנים ויש רוח וזה עף לכיוון שלי ויוצא לי לשאוף את זה. ופתאום היום אחרי המון חודשים שלא יצא לי להיות ליד מעשנים, הלכתי מהתיכון הביתה והיה ריח חזק מאוד של סיגריות ובטעות נשמתי קצת וזה אפילו עשה לי קצת הרגשה מוזרה כזאת נעימה ומאז אני מפחדת שאיכשהוא נכנס לי ניקוטין ועכשיו אני מרגישה המון חרדה ופחד. אני לא רוצה לעשן ביכלל ולא מתכוונת לעשן. קראתי ש10 דקות חשיפה לעישון פאסיבי (בהחלט בשנה שנתיים האחרונות במצטבר נחשפתי ליותר מ10 דקות של עשן סיגריות) שוות לעישון 10 סיגריות ו10 סיגגריות זה המון! אני חושבת שזה יותר פסיכולוגי מאשר באמת שהתמכרתי, אני פשוט היום התחלתי כל היום לחשוב על זה. אני לא בטוחה אם אני באמת מרגישה צורך לעשן של סיגריות או שאני רק -מפחדת- שאני מרגישה או ארגיש צורך לסיגריה. אני די ילדה טובה, אני לא מעשנת סיגירות או נרגילה, לא שותה, מתרחקת מבני נוער ששותים ומעשנים אבל מה לעשות שבימינו אי אפשר להימנע ב100 אחוז מחשיפה לעשן סיגריות /נרגילה. לדעתך הצורך שלי הוא אמיתי או סתם נובע מחרדה. ואם זה כן השפיע עליי בצורה כלשהיא איך להפסיק לחשוב על זה ? לא רוצה בשום פנים ואופן לעשן או אפילו להרגיש רצון לעשן !