מדוע אין התייחסות? זו פעם שנייה
דיון מתוך פורום רפואת ילדים
בתי בת שנתיים וחצי, הולכת לגן מגיל שנה וחצי.בשלושה חודשים האחרונים היא מגלה סימני מצוקה ליד אנשים זרים. כשאנו אצל חברים או אצלנו בבית ומגיע משהו (בדרך כלל התופעה כלפי בחורים ולא בחורות) זר שאינו מכירה הילדה בוכה , עוצמת את עיניה, נתלית עלינו ובוכה שנקח אותה הבייתה. התופעה לא נראית כביישנות כי היא לא רק מסתירה את עיניה אלא גם בוכה וממש מראה סימני מצוקה. בגן הילדה חברותית משחקת יפה עם ילדים מפותחת מאוד ושובבה. גם בבית עם בני משפחה היא חברותית מאוד. בעבר הייתה מגיבה כך כלפי בחורים עם זנב סוס, אך בשלושה חודשים האחרונים אם אנו אצל חברים וייכנס בחור זר היא ממש בוכה. שאלנו את הגננת אם בגן מראה סימנים שכאלה והגננת השיבה שלא , למעט מקרה שהגננת הראתה לילדים קלטת עם שחקן שבתי לא הסכימה לראות והיא בכתה ויצאה מהחדר. האם התופעה מוכרת? האם זה סימן קיצוני לביישנות? לא אחת עזבנו בית של חברים כי נכנס אדם לא מוכר ובתי בכתה בכי תמרורים. שתי נקודות חשובות: התגובה לא כלפי כל אדם זר ודבאר שני הדבר קורה בעיקר בבתים. לא במקומות פתוחים כמו רחוב מבקשת עזרה דחופה תודה חגית
שלום, בהחלט לא תופעה שגרתית ובהחלט מצביאה על מצוקה אמיתית. הטיפול בענין חיב להעשות ע"י אדם מקצועי ומיומן. בקשו הפנייה לפסיכולוג ילדים המתמחה בגיל הרך. הוא יכול להוציא ולעלות על הסיבה וגם להציע טיפול מתאים.
מנהל פורום רפואת ילדים
