פחד נטישה (?)

שלום ד"ר, יש לי ילדה בת שנה וחודש, ולפני כשבועיים ילדתי בניתוח קיסרי. ניתוח קיסרי דורש 4 ימי החלמה בביה"ח, כך שילדתי לא ראתה אותי בבית בתקופה זו. בעלי היה מאושפז בבי"ח אחר בעיר אחרת ולכן היא לא ראתה אותו כלל בתקופה זו. אמא שלי היתה איתה כל אותו הזמן והביאה אותה אליי בכל ערב. לאחר 4 ימים אלו, חמתי וחמי היו אצלנו והם היו אלה שרוב הזמן טיפלו בה, בעלי כבר הגיע הביתה אך רוב הזמן נח, וגם אני הייתי בהחלמה עדיין, ולכן לא יכולתי כל הזמן לטפל בה. לפני לא הרבה זמן התחילו תופעות אצלה של בכי קורע לב, משהו שאף פעם לא היה לה. היא מתעוררת בשתיים בלילה ויכולה להיות ערה במיטה במשך שעה וחצי למרות שאני רק ניגשת אליה מלטפת אותה, מנסה להרגיע, ויוצאת מהחדר. כאשר אני יוצאת היא ממש צורחת לא נרגעת. רק לאחר שהוצאנו אותה מהמיטה וראינו ביחד סרטים מצויירים במשך רבע שעה היא נרדמה. יש לציין שאני מגדלת את בתי בבית, היא לא מכירה טיפול שונה מלבדי. היא ילדה שמחה ומאושרת, תמיד צוחקת, אך גם רגישה. תופעות אלו מדאיגות אותי ואני לא יודעת מה אני צריכה לעשות כשזה קורה. האם להוציא אותה מהמיטה, או להשאיר אותה שם עד שתרדם לבד? האם זוהי באמת תופעה של פחד נטישה על פי האמור? איך מוציאים אותה מזה? אודה לך על תשובתך המקצועית. ליבי.