הרגל לקוי של הרדמה לישון

דיון מתוך פורום  רפואת ילדים

20/10/2004 | 18:51 | מאת: מישל

בטח הרבה הורים ירימו גבה וישאלו עצמם איך הגענו בעלי ואני למצב הזה...וזהו המצב: בני בן השלוש בהיותו תינוק נהג להתעורר באמצע הלילה לעיתים תכופות. אז היינו חסרי ניסיון ובסופו של דבר מתוך יאוש הבאנו אותו למיטה שלנו. היום ברור לנו שזו היתה טעות איומה. מאז, נולד לנו עוד תינוק שהיום הוא בן שנה וחצי והוא ישן במיטתו אחרי שנרדם לבד. בזכות ניסיוננו המר הצלחנו עם התינוק הקטן. כיום, בני הבכור ישן איתי במיטה ובעלי ישן בחדר אחר. נשמע מזעזע אבל התרגלנו לכך ודרך אגב, זה אפילו לא מפריע לסקס טוב להתקיים. אבל בשורה התחתונה ברור שזה מצב לא נורמלי שאני מתביישת לספר עליו. בקיצור, מה עושים? איך גורמים לילד בן שלוש לישון במיטתו? ניסינו גם להלין אותו באותו חדר עם אחיו הקטן אבל זה לא עזר.

20/10/2004 | 20:19 | מאת: מירי

מישל, אני לא רופאה אבל יש לי ילד עם ה-ר-ב-ה אופי שמצליח לסובב אותנו על האצבע הקטנה בהרבה דברים, מה לעשות - ילד ראשון אחרי הרבה נסיונות מרים - הוא בבת עינינו. אבל ! בדבר אחד היינו מאוד מאוד נוקשים איתו וזה הרגלי השינה שלו. המצב שאת מתארת הוא לא בריא לאף אחד, לא לך ולבעלך, על אף שאת אומרת שיש סקס והכל, ובייחוד לא לילד ! אתם חייבים, אבל חייבים, סידרת חינוך שגם אם תימשך כמה ימים טובים והרבה בכי - להביא את ילדכם לישון במיטתו שלו - ולא שלכם. טקס השכבה לישון בחדר שלו ובמיטה שלו, סיפור אחרי האמבטיה, חדר חשוך ולילה טוב. לא לתת לו בשום אופן ללכת למיטתכם גם אם ייקח לכם לילה שלם ולשבת איתו בחדרו. יש להסביר לו שהמיטה היא של אמא ואבא והוא כבר ילד גדול - והוא צריך לישון במיטתו שלו. נסו לעשות את חדר השינה שלו אטרקטיבי - חברה שלי עם אותה הבעיה הגדילה ועשתה וקנתה באיקאה מיטה בצורת מכונית מירוץ והילד קנה את זה - ובגדול. לקח להם כמה לילות אבל הילד היום במיטה שלו (הוא בן 3) - ובלי קונצים. מילת הקסם היא עקביות, עקביות, עקביות. גם מצידך וגם מצד בעלך. אתם ההורים בבית ואתם אלו שמחליטים - לא הילד. מציעה לך לפנות גם לפורום שאולי יעזור מאוד - היא פסיכולוגית ויועצת לבעיות עם ילדים ושם תוכלי לקבל עיצות מעשיות מהורים עם בעיות דומות לשלך : http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-1334-11424,00.html בהצלחה וזכרי את דבריי - עקביות !!!

שלום, מסכים לכל מילה שמירי כתבה- יד חזקה ולא לוותר, כי זה איכות החיים שלכם ואם לא תטפלו בזה התופעה תלך ותחמיר. כמו כן זה גם חשוב לילד לא פחות מלכם.

מנהל פורום רפואת ילדים