פחד בנסיע ברכב מכל סוג כמו קוצר נשימה

שלום שמי שמעון טטרואשוילי ואני אבא של רויטל הבת שלי בת 10 ויש לה פחד לנסוע ברכב כבר בקילומטר הראשון היא מפחדת ועושה מין תנוע מפחידה כמו קוצר נשימה לשניות ואחרי זה כאילו כלום לא קרה אפשר להמשיך בנסיע הבת מוטרדת מאוד מזה וגם אנחנו ככה היא ילדה רגילה תלמידה טובה והשאלה מה אפשר לעשות תודה מקרב לב

שלום שמעון ! שמי צחי, אני בן 22 ואני בעצמי סובל ממה שבתך סובלת ממנו.... מזה שנים ! לאור התנסותי בבעיה זו וכי אני חש הזדהות וכאבי אמפטיה החלטתי לכתוב לך, ולספר לך, מה זה... הבעיה אצלי החלה גם כן לאחר גיל 10 או 12, זה התבטא במעיין "התקפים" מוזרים, בעת נסיעה בכלי רכב. ההורים בתחילה דאגו מאוד ! כי זה נורא מבהיל ! ועברו להם שנים עד שאיבחנו אצלי את הבעיה....... ההתקפים אצלי התרחשו בד"כ כאשר הייתי במצב תנועתי, בנסיעה בכלי רכב, אך גם כן בנדנדות ומעליות.... הם התרחשו בעיקר כאשר המכונית נסעה במהירות גבוהה, בעליות וירידות, בסיבובים ופיתולים, ומעט בתוך העיר המוכרת. התחושה של זה זה מעיין קוצר נשימה וכאב חזק בבית החזה ! לעיתים ישנם גם כאבי ראש, בחילות ואף סחרחורת ! לצערי בעיה זו לא חלפה ! ולפי מה שהבנתי היא לכל החיים ! רק שכיום היא תחת שליטה ובתדירויות נמוכות יותר ! אינני מכיר את ביתך אך יש סיכוי שהיא סובלת מבעיה דומה, ויש סיכוי שלא ! יש סיכוי שזו בעיה פסיכולוגית ויש סיכוי שלא ! ויש גם סיכויי שהיא הפרעה פיזית לחלוטין (קח את זה בחשבון !!!!) !!!!!! האם שמעת על מחלת הנסיעה ? מחלת הנסיעה או במילים מקצועיות "ורטיגו" היינו סחרחורת, היא בעיה פיזית לחלוטין ! זו הפרעה במערכת שיווי המשקל של הגוף, היא "בעיה" של האוזן הפנימית עם הראייה בשילוב מערכת העצבים.... לרוב, בעיה זו מאובחנת כאשר אותו אדם מעיד על סחרחורת בעת נסיעה, אך, יש גם כאלה שסובלים מבעיה זו ללא תמונה ברורה של סחרחורת !!!!!! בעיה זו ניכרת אצל ילדים ! לעתים רבות הפרעה זו עשוייה לקבל "תמונה" של חרדות או פחדים או אפילו אגורפוביה (פחד ממקומות פתוחים), אך היא פיזית לחלוטין ! אינני יודע אם אכן ביתך סובלת מבעיה זו, ולא מפחדים או חרדות, אך אני ממליץ בראש ובראשונה לפנות לרופא נוירולוג, ואף אוזן גרון, במקביל לטיפול הפסיכולוגי (אם היא מקבלת) כי זו אפשרות סבירה. מנסיון רב, אני ממליץ לך, להפסיק את הנסיעה בעת "התקף" או חוסר נוחות מצד הילדה, מאחר וזה מאוד מאוד מאוד לא נעים ולעיתים אפילו כואב !!!!! אל תשכח שילדתך קטנה, ולאור גילה הצעיר אין היא יכולה לבטא את הרגשותייה כאדם מבוגר ! ולכן עצתי השנייה אלייך היא אל תכניס לילדתך מילים לפה (כעת שהסברתי לך מה היא הבעיה), תן לה לדבר לבד... תדובב אותה.... קשה מאוד לאתר הפרעות אלו ולכן רצוי שהיא תדבר לבד. כמו כן יש סבירות גבוהה כי רק בעתיד יאבחנו אותה, בגיל יותר מבוגר ! מאחר ובגיל הזה מסתמכים רבות על הראיון, והילד בגיל הזה מוגבל באוצר המילים שלו, וביכולתו לתאר את תחושותיו.... קיימים בדיקות לאיתור בעיה זו, אך כיום הן מאוד מוגבלות, ולא נותנים תמיד מענה..... וכמו כן גם אבחנה, למרות שרצוי לעבור אותם.... ! על כל פנים ! על כל פנים, נתתי לך קצת ידע על הנושא, אך אני ממליץ לך לחפש עוד אינפורמציה ולגשת לטיפול רפואי. וכמו כן להבין את הילדה, ולתמוך בה..... זה חשוב !!! מאוד !!!! כי זה לא קל !!!! מקווה שעזרתי לך, תרגישו טוב, בברכה, צחי ס. פסיכולוגיה