חוסר בטחון עצמי
דיון מתוך פורום רפואת ילדים
שלום רב, בתי הגדולה בת 4 ו- 9 חודשים ואחותה הקטנה בת שנתיים. לגדולה ישנם קשיים חברתיים עם ילדי הגן המתבטאים בעיקר בחוסר יכולת עצמית שלה ליצור לבדה חברויות עם ילדי הגן. בנוסף, היא מפחדת ללכת לביתם של חברים לבדה ומסכימה רק אם מלווה אותה אחד ההורים. ישנן פרידות קשות בבקרים בכניסה לגן, ולפי דברי הגננת, במהלך שאר היום היא משחקת ועליזה, דבר שניכר גם בזמן איסופה מהגן. היא מאוד מקנאת באחותה הקטנה, למרות שעשינו כמיטב יכולתנו שלא להפלותה ביחס לאחותה הקטנה. בנוסף, ישנם מצבים בהם היא מאוד רגישה ופגיעה ונעלבת מדברים שלא נראים כמצבים המצדיקים זאת. זה מלווה בד"כ בצעקות מצידה ואף בכך שהיא מרביצה לאשתי ולי תוך כדי כעסה. למרות האמור לעיל, רוב הזמן היא ילדה שמחה, עליזה ומדהימה. היא בעלת יכולת ביטוי מעולה, חוש הומור ושמחת חיים. איננו מבינים את מקור חוסר הביטחון שלה שכן הענקנו את מיטב הבנתינו לטובת חיזוקה מאז נולדה. זה באמצעות חיזוקים חיוביים, (אולי אף יותר מידי), חום ואהבה. למרות זה, ישנם הרבה מצבים בהם מתנהלים הדברים בבית בטונים גבוהים. זה בעיקר לאחר בקשות מרובות מהם היא מתעלמת. אף פעם לא נהגנו במכות כלפיה או כלפי אחותה, גם לא בצורה סמלית או כמשהו חינוכי. לכן לא ברור מדוע היא מרשה לעצמה להרביץ לנו, גם אם זה מול אנשים שהיא מכירה או מול אנשים זרים. הייתי שמח לדעת האם ניתן ועם מי ניתן להתיעץ, בעיקר ע"מ ללמוד כיצד לחזק את בטחונה העצמי, שהיותו חלש ביותר, הוא הגורם לחוסר יכולתה להתמודד במצבים שדורשים "מרפקים" ומאפשרים לילדים בגילה להתחבר וליזום חברויות עם ילדים אחרים.
שלום, אפתיע אותך בתשובה- הבעיה אינה חוסר בביטחון עצמי כפי שנראה לך אלא פשוט מניפולציה של הילדה ורצונה למשוך תשומת לב ואת הקירבה שלכם כביטוי לקנאה באחותה הקטנה. היא נדבקת אליכם כיון שהיא רוצה את הבעלות הבלעדית עליכם ודחיקה של אחותה הקטנה. אתם לא יכולים לעשות דבר כדי למנוע את הקינאה וניא תהיה שם כל עוד היא תרצה בה. הפיתרון לבעיה הוא הצבת גבולות- בזה נראה לי שאתם לוקים בחסר. אתם מרעיפים המון אהבה אבל מרשים לה לטפס לכם על הראש. אין מצב שהיא תכה אתכם- התגובה חייבת להיות חמורה ביותר, כמובן שלא במכות אך בהחלט בנקיטת סנקציות. כאשר היא משתוללת יש לחבקה בחוזקה, תוך עצירת ההשתוללות ולהכיל אותה בתוככם עד שהיא תרגע. כאשר היא מתחילה את ההיתבכינות יש להסתובב ולהניח לה לנפשה ולאמר לה- זה לא עושה עלינו רושם , את יכולה להמשיך לבכות ולא תקבלי את מה שאת רוצה. בשום אופן אל תקפחו את הקטנה מפחד התקפי הקינאה של הגדולה.