בן 4 המזדהה מצבו הנפשי והפיסי של חברו לגן

בני בן 4. בגן שלו ישנו ילד המרבה לבכות ולעיתים בעקבות הפרזה בבכי, אף להקיא. בני, אשר בעבר הקיא במהלך מחלת חורף שגרתית ולא קשה במיוחד, חושש מאז להקיא שוב והדבר מעורר בו פחד ממשי. כאשר אותו ילד בגן מתחיל לבכות, נלחץ בני ומאותו רגע מלווה במבט ללא הרף את אותו ילד וזאת להבנתו, מתוך אותו חשש שהבכי של אותו ילד, יוביל שוב להקאה. שוחחנו עם הגננת שלו על כך והיא ציינה כי לא נתקלה בעבר במקרה דומה ולמעשה מרגע שאותו ילד מתחיל לבכות (דבר שכאמור קורה די הרבה), בני נצמד לאחד מאנשי צוות הגן ומפסיק לשחק עם הילדים האחרים. כמו כן ציינה הגננת כי ברגע שנכנסים אנשים זרים לגן, שוב נצמד בני לאחד מאנשי הצוות. שוחחנו רבות עם הבן על כך והוא אומר לנו במפורש שהוא פוחד שאותו ילד בגן, יקיא. איננו יודעים כיצד להתמודד עם תופעה זו. לפני שהחל עניין זה (מס' חודשים), בני אהב מאוד ללכת לגן והיה נפרד מאיתנו בשמחה רבה, כעת מידי בוקר בבוקרו אומר הילד לי ולאשתי מיוזמתו כי הוא לא רוצה ללכת לגן, אלא לבוא איתנו לעבודה. אודה על קבלת ייעוץ כיצד להתמודד עם מה שקורה לבן שלנו כאמור. מודה מראש על עזרתכם.

עולה בדעתי עוד דרך שיכולה להרגיע את ילדכם. איני יודע אם יש אצלכם בעל חיים אבל ניתן להסביר לילד שבטבע למשל החתוליםאוכלים עשב בכוונה לגרום להקאה אם אכלו משהו לא טוב. יתכן והדוגמא מן הטבע הקרוב ללב הילד(?) יגרום לו לראות את התופעה כרגילה ולא מפחידה.