תינוקת בת 7.5 שבועות

שלום רב, (אני מתנצלת על אורך המכתב, אבל אני פשוט לא מוצאת דרך לקצר) בתי נולדה בשבוע 36 במשקל 2300 ק"ג וניזונה מסימילאק. החל מגיל 3 שבועות היא בוכה ללא הפסקה- מהרגע שהיא מתעוררת ועד שהיא נרדמת (כשעה וחצי שעתיים כל פעם). בשבוע האחרון היה קצת שיפור והיא הייתה עירנית פעם ביום בין הארוחות ללא בכי והיא נהנתה מהמובייל ומשכיבה מבוקרת על הבטן, אך לאחר 3 ימים היא שוב פעם היא החלה לבכות ללא הפסקה- ממש צרחות של כאבים ושום דבר לא מרגיע אותה עד שהיא מצליחה להירדם. גם כשהיא ישנה היא מתפתלת ובועטת ומשמיעה קולות של מאמץ. ניסינו לתת סימיקול וגליקול, אך ללא כל שיפור. אתמול בבוקר, בתיאום עם רופא הילדים, הוחלט לעבור למטרנה (למרות שהיא עולה במשקל ויש יציאות סדירות- רק כדי לפתור את בעיית הבכי ההיסטרי) והתוצאה- תינוקת ישנונית ביותר, אוכלת בפחות תיאבון ועדיין בוכה. השיפור היחידי הוא שהיא פשוט נרדמת מהר יותר, אך יש בעייה שאם לא מעירים אותה היא לא קמה לאכול וגם אז היא אוכלת בחוסר תיאבון ואני ממש נלחמת איתה שתסיים 90-100 מ"ל (5 פעמים ביום). אני מרגישה ממש חסרת אונים: מצד אחד היא ישנה יותר ופחות בוכה, אך מנגד אני מודאגת מחוסר העירנות שלה ומהירידה בתיאבון. גם מפריע לי שאני לא יכולה קצת לשחק איתה ולהפעיל אותה. אנשים מסביבי אומרים שצריך לתת לה לישון ושבגיל 3 חודשים המצב ישתפר. מה דעתך? האם להמשיך עם המטרנה? האם המצב שתיארתי הנו נורמלי? האם לתת לה לישון עד שהיא תתעורר ותדרוש אוכל?