תינוק בכיין

שלום, אני אם לשני ילדים. אחד בגיל שנתיים ויש לי תינוק כבן 8 וחצי חודשים. הילד הבכור הוא ילד מאוד נוח. בגיל 11 חודש הוא התחיל לעשות את צעדיו הראשונים. העסיק את עצמו יפה ע"י משחקים וכו' ולא בכה על כל שטות. עם בני השני הדבר שונה הוא לא מוכן לשחק לבד הוא כל היום בוכה אם לא מרימים אותו. הוא לא מוכן לשחק יותר מכמה דקות. כל היום אני מוצאת את עצמי מחליפה לו משחקים ומנסה לעניין אותו. מיותר לציין כמה אני מותשת ועייפה ובקושי רב מצליחה לסיים את מטלות הבית. כרגע אני לומדת לתואר ודי קשה לי אפילו להתרכז בגלל עייפות יתר. מזלי הוא שהוא הולך לישון בשעה 19:00 בערב ונדיר שהוא מתעורר בלילה. אבל, אתמול היה מקרה יוצא דופן, הוא התעורר בשעה 3:00 לפנות בוקר. נתתי לו לשתות, האכלתי אותו כי חשבתי שאולי הוא רעב, החלפתי לו טיטול ואף ליטפתי אותו וניסיתי להשכיב אותו לישון. אך ללא הצלחה, הוא רצה שארים אותו ואשחק אותו ובכיו התגבר כאשר השכבתי אותו במיטה. אני מודה שזו פעם ראשונה שהיתי מעט קשוחה אליו והסברתי לו שעכשו זה לילה והולכים לישון ושבבוקר אימא תשחק איתך. אחרי מספר פעמים של אותו הסבר הוא נרדם (כמובן כאשר ידי מלטפת את ראשו). אבל, הרגשתי מעט רגשות אשם שכעסתי עליו מעט ולא הסכמתי לנדנד אותו על הידיים. הרגשתי שאני חייבת לשים גבולות, מאחר שאת כל האפשרויות לבכיו בדקתי. שתיה, אוכל, טיטול וכו'. לא היתי רוצה להיות שוב "קשוחה" אליו, אשמח לקבל את הצעתך אם יש דרכים אחרות לנסות להרגיע אותו מבלי למצוא את עצמי מסתובבת בבית ב- 3:00 לפנות בוקר כאשר הוא על הידיים. בברכה אלישבע