גמילה מחיתולים

גמילה מחיתולים שלום, שמי חגית ואני אמא של אוריאן בן ה3 ו3 חודשים אני התחלתי איתו תהליך של גמילה מחיתולים לפני שנה + עם המעון ביחד אך זה הפך לכישלון אולי כי אני הייתי קצת קשה איתו ובמשך השנה אני הורדתי לא חיתול עשרות פעמים והוא עשה בסיר יפה מאוד כמה פעמים אבל הכל הפעמים זה היה פוקסים לא רצוני קניתי לו 30 תחתונים 5 ספרים קלטת של חני נחמיאס 3 סרים אחד עם צבעים אחד שמתלבש על האסלה וגם מתקפל לסיר ואחד שהוא בחר החנות. הוא בכל זאת עדיין עושה על עצמו וכאשר אני שואלת אותו "אוריאן עשית קקי " למרות שאני יודעת שהוא עשה והוא עונה לי "לא אני לא עשיתי קקי" וכשאר הוא עושה פיפי הוא אומר לי "אמא עשיתי קקי" על עצמו כמובן. לפני שנה נולדה לו אחות הוא מאוד קנאי לה בכמה דברים שקשורים אליי ולבעלי אנחנו מתיחסים אליהם שווה אנחנו מטיליים הרבה ביחד הם משחקים ביחד ומתקלחים ביחד כשהוא בוכה אז גם היא בוכה וההפך הוא מאוד קשור אלייה שחס וחלילה יקרה לה משהו. עכשיו, אני לא מבינה למה הוא כל כך קשה עם החיתולים. את המוצצץ הוא זרק לבד ומזמן מזמן. הוא פשוט יכול ללכת עם הקקי בתחתונים שעות וזה לא יפריע לו בכלל! למה? איפה טעינו איתו? במעון הם התיאשו מזה הם כבר לא עוזרים לנו אני כבר על סף ידע בכשלון של אמא הוא בן שלוש במעון אומרים לי שהוא אלים ולא מקשים למה שמדברים איתו. בבית הוא מורד כל הזמן עם "לא רוצה" "ולא רוצה" אבל יש בו הרבה דברים מקסימים שבהם אני מבינה שלא נכשלתי לגמרי בגידול שלו ובחינוך. אני מקווה שתענו לי בקדם ההאפשרי תודה חגית ואוריאן.

הי חגית , תיראי לי יש בן , בן שנתיים ושמונה חודשים הוא מאוהב בחיתולים שלו בוחר לפי חיה ושר לחיתולים שירים הוא יודע שיש אסלה הוא בא יחד איתי לשירותים וגם מלווה בני משפחה אחרים גם כשהולכים לחברים הוא מלווה את הילדים שלהם ואפילו כשהוא עושה קקי "קשה" הוא רוצה שניזרוק באסלה ואומר ביי ביי קקי ופיפי להתראות בים כמו בספר של סיר הסירים , אבל כפי שציינתי הוא אוהב את החיתולים ולכן עדיין לא בשל להתחיל בגמילה לכן אני מחכה שזה יבוא ממנו בתקווה שבקרוב אפילו קניתי לו תחתונים ואמרתי שכשירצה ללבוש תחתון עליו לוותר על החיתול במעון אמרו לי לחכות שזה יבוא ממנו . בשנה הבאה הוא הולך לגן רשות ואצלינו ילדים בגן רשות לא מגיעים עם חיתול לגן ככה שהשעון דופק אבל יש לי את כל הקייץ ואני המתין בסבלנות . לכן יתכן שקצת מיהרת עם אוריאן לכן לדעתי כדאי מאוד שתרפי ממנו תניחי לו לנפשו ותמתיני שזה יבוא ממנו תחליפי לו בזמן על תלכי איתו ראש בראש תחזרי קצת אחורה והוא יראה שאת הרפית מהעניין ולדעתי יבוא השינוי המיוחל תקשיבי לרצונות שלו ולא של הסביבה . בקשר למשמעת זה מצבור של הרבה דברים חשבי על מה חשוב להתעקש כמו לא לגעת בחשמל או כל מה שבאמת יכול לסכן אותו או את הסביבה ומזה על תרפי וכל מה שקטנוני תרפי תני לו מעט חופש תתרכזי רק בחשוב , גם במעון תבדקי מי מטפלת בו יתכן ואותה מטפלת "מרגיזה אותו" ומתעקשת איתו אולי כדי לבדוק למה הוא לא ממושמע ? ומה באמת מפריע לו ? את אומרת שנכשלת ועשית טעויות , תפסיקי להאשים את עצמך כל דבר ניתן לתקן וכולנו טועים אבל מתייעצים ומנסים להיות גמישים ולשמוע עוד עייצות מאחרים , אני מתייעצת הרבה עם אימהות מנוסות מימני וגם מקשיבה למטפלות בגן כי להן יש ניסיון של שנים עם הרבה מאוד ילדים שהן טיפלו בהם , בהצלחה ובלי רגשי אשמה .