כיצד לנהוג?
דיון מתוך פורום רפואת ילדים
בוקר טוב, אני אימא לשני ילדים בני שנתיים ועשרה חודשים. בני כבן העשרה חודשים מאוד חברותי ונהנה בחברת הסבים והסבתות. עקב מעבר לדירה חדשה, כרגע אנחנו גרים אצל חמי וחמותי. בני בן העשרה חודשים מאוד קשור לחמי ולעיתים כאשר בני מסרב לאכול את ארוחת הצהריים, חמי מספר לו סיפורים ומצחיק אותו וכך הוא אוכל. חמותי מטפלת בבני והיא מספרת שהוא פשוט מחכה שסבו יחזור הביתה מהעבודה וישחק איתו. לאחר כל ההקדמה הזו, אגיע לשורש הבעיה: בימים האחרונים, הוא מסרב לצחוק עם סבו ואף מוריד את ראשו או מסובב את ראשו כאשר הוא רואה אותו ולעיתים אף פורץ בבכי, לא קדם שם אירוע חריג לתופעה זו, זה קרה ממש בפתאומיות. ביום שישי האחרון ראינו איך שהם צוחקים ביחד ופתאום למחרת בבוקר בני סרב להתקרב לסבו. בעלי בדיעה שלא צריך להתחשב בבכיו וכן לקרב אותו שוב לסבא. אין לי מושג למה זה קרה, אבל אני מתנגדת למה שבעלי אומר ולדעתי עלינו לחכות שוב עד שהוא בעצמו יתקרב לסבו. חברה סיפרה לי שזה שאותו הסיפור קרה עם בתה וסבתה וזה עבר בסופו של דבר. כיצד עלינו לנהוג, מבלי לגורם לו טראומה או להכריחו? ומהי הסיבה לשינוי זה? בתודה מראש סוניה
שלום, זהו גיל קלאסי לחרדת זרים. ואכן יש ימים כאלה ולעומתם ימים אחרים. התנהגו בטבעיות,לא רוצה לסבא אז לא צריך שילך לסבתא. זה יחלוף עם הזמן.
מנהל פורום רפואת ילדים
