אי רצון לאכול

שלום, (מתנצלת מראש על אורך הפניה) בני בן 11 וחצי חודשים. פניתי אליך בעבר בגלל אי רצונו לאכול מזון אחר, פרט למזון דייסתי.הצעת לי לפנות לקלינאית תקשורת. בימים האחרונים, התעוררה בעיה אחרת, הוא "מוציא לנו את הנשמה" עד שהוא מסכים לאכול כמה כפיות. בהצעתך, פניתי למישהי שמתעסקת בהדרכת הורים וסיפרתי לה את כל הבעיות. כרגע, היא אמרה לי לא להתעסק עם הנושא של אכילה מזון "מבוגרים", אלא להתמקד יותר על ההרגלים הלא טובים שהוא רכש מעצם היותנו "רודפים" אחריו שיאכל. להלן סדר יומו: כאשר הוא קם בבוקר הוא מקבל סימאלק בבקבוק. מתוכו הוא שותה מהבקבוק בערך 40 CC את השאר אני מאכילה אותו בכפית - לפעמים זה לוקח לי 45 דקות עד שהוא מסיים. אח"כ בעשר פירות מעוכים, שוב אותו סיפור, כפית אוכל 10 דקות הפסקה ושוב כפית וכך חוזר חלילה. ארוחת צהריים, מרק ירקות עם עוף מעוך - אנחנו מנסים איתו משעה 13:30 ועד 16:00 והוא בקושי אוכל כמה כפיות ארוחת ביניים גבינה עם יוגורט - בקושי אוכל כפית או שתיים. הוא נרדם בשעה 19:30 בשעה 21:00 אני מרימה אותו תוך כדי שינה ומאכילה אותו בדייסה מבקבוק. וכך הוא מסיים 240 CC של דייסה. (אלא אמורות להיות 5 ארוחות ביום) היום, בשיחה עם מדריכת ההורים - ההנחיה שלה היתה להפסיק להאכיל אותו בבוקר עם כפית, לתת לו לבד את הבקבוק ולא לרדוף אחריו עד שיסיים וכך גם במשך שאר הארוחות ביום לנסות פעם ואם לא להניח לזה (מה שהיום אנחנו לא עושים). כל מה שהיא אמרה לי נשמע מאוד הגיוני ונכון, אבל קשה לי מאוד לחשוב על זה שאולי אני לא עושה מספיק כדי שהוא יאכל, אני מאוד פוחדת שהוא יאבד ממשקלו (היום הוא באחוזון 50) ויחלש.אני יודעת שאני צריכה ליישם זאת לטובתו. כמה זמן אני יכולה "לסגור עיניים" (מבחינה בריאותית ) ולהתעלם מיזה שהוא לא רוצה לאכול? חשובה לי דעתך המקצועית בנדון. תודה קרן