הכנסת תינוקת למסגרת

בתי בת שנה ושלושה חודשים. בספטמבר אכניס אותה למשפחתון של עירייה עם עוד 4 ילדים חוץ ממנה. בעלי לוחץ עלי ובצדק על כי לא אפקיר את התפתחותי האישית ואפתח לי קריירה. אני איתה בבית מכשנולדה עד עכשיו. כל הנושא הזה מעורר בי שאלות, האם זה נכון לעשות מבחינת הילדה? מדובר בתינוקת שינקה עד לפני חודש וגמלתי אותה לקראת הכניסה לגן. יש לי חרדות בנושא, לבי לא שלם, נדמה לי שהיא עוד קטנה. מה שחיזק לי את החרדות הוא מאמר שקראתי עכשיו שכדאי להכניס תינוק למסגרת החל מגיל שנתיים שלוש, תלוי בהתפתחות של הילד. אצלינו, התינוקת עדיין לא הולכת לבד, לא עומדת לבד, יש לה גמישות יתר. האם יש המלצה בשבילי? מה לעשות?

שלום אמא, זה מאוד מאוד אינדיבידואלי. בתור אמא לילד שמגיל 5 חודשים נמצא בגן והוא אוטוטו בן 3 אני רואה את היתרונות בלהכניס ילד מגיל צעיר למסגרת. לי אישית ? היתה חשובה ההתפתחות האישית שלי ולמרות שאני חיה במדינה אירופאית רווחת, עדיין צריכים 2 הכנסות כדי לחיות טוב. אז להישאר בבית לא היתה אופציה בשילי. בחרתי גן קטן, עם 3 קבוצות (3 חוד' - שנה, שנה עד שנתיים, שנתיים עד 4) ואני לא מצטערת לרגע על הבחירה שלי. הילד שלי מגיל צעיר לומד מילדים אחרים, לומד להתחלק, לומד את מקומו בחברת ילדים אחרים, ומקבל סטימולציה מסביבה שהיא לא הסביבה המיידית שלו שבאופן טבעי תמיד יותר סלחנית ויותר מגוננת, וזה לא תמיד הדבר הטוב. אני רואה איך הילד שלי חברותי, לא קשור לסינר של אמא, איך הוא לומד ומתפתח בגן, ולמרות הצביטה בלב וריגשות האשם אני יודעת שבחרתי את האופציה הכי טובה. בהולנד מקובל מאוד להשאיר ילדים במסגרת המשפחתית (אם / מטפלת) מפאת עלות הגנים כאן עד גיל בית ספר (גיל 4) ואני יכולה להגיד לך בוודאות - שיש הבדל משמעותי בהתנהגות החברתית וההתפתחותית בין ילד שגדל בבית עד גיל 3 וילד שגדל בגן בסביבת ילדים אחרים. זמן ההתרגלות למסגרת חדשה הרבה יותר קשה כשהילד יותר גדול ומבין מה מתרחש סביבו, ואין דבר יותר קורע מלהשאיר ילד בוכה בשער הגן ולרוץ לעבודה. אני יודעת שיש אימהות שלא יסכימו איתי, אבל אני בתור אם (ועוד אחד בדרך) יותר שלמה, מאושרת ומעניקה לילדי שלי כאשר גם לי וגם לו יש את המסגרות המתאימות לנו. בשלב כלשהו לא תוכלי לתת לילדתך את הגירויים שהיא זקוקה, ואני לא מאמינה שתוכלי לתת לה מסגרת אדוקטיבית / חינוכית עם תוכנית מלאה כמו שהם מקבלים בגן, גם בגיל שנה וחצי. הילד שלי היום נוח להסתגלות, נוח לשינויים, נוח לקבל אנשים וילדים אחרים, וזה עולם ומלואו. שוב - זוהי הרגשתך והחלטתך בלבד כאם וכאישה. אני נתתי לך צד אחד של הסיפור, והאינדיקציה שלי שלילד שלי טוב - היא הדרך בה הוא רץ לגן ולגננות שלו כל בוקר. יום טוב לך, מירי