התנהגות מטרידה

שלום! יש לי ילד כבן שלוש ולאחרונה אוצר המילים שבפיו מורכב מהרבה קללות והוא אומר זאת בכל הזדמנות גם לאנשים שהוא לא מכיר. הסברנו שאלו מילים לא יפות ואפילו הענשנו אבל הוא מתעצבן ואומר לנו את המילים האלו מה לעשות? זה מבייש וגם מטריד מאוד. אם אפשר לענות בדחיפות.

שלום! זה באמת קשה לשמוע קללות מפי ילד קטן אבל נראה שאין הוא יודע את משמעותן האמיתית. סביר להניח שהוא למד אותן בגן או מן הטלויזיה. על הילדים בגן יש לך פחות שליטה מאשר על הטלויזיה, וכדאי לחשוב האם יש צורך בה בכלל או באיזה מינון. בנוסף, אל תשכחי שהילד מנסה אותך. אם תצאי מכליך, הרי שהוא ימשיך בעיתות משבר כיוון שיודע שזו נקודת התורפה שלך. כדאי להראות לו "כעס הפנים" - פניך כועסות אך במחשבותיך את יודעת שאת רק מעוניינת לחנך אותו ואינך באמת כועסת עליו. חוץ מזה לעניין הקללות, אני מצאתי שיטה עם בתי. כאשר היא אומרת מילה לא יפה, אנחנו אומרים שמותר לומר אותה רק על דברים מסויימים (למשל על קקי של כלבים) - ופה הדמיון שלך והכרותך עם הילד יעזרו. העניין הוא לתעל את הקללה לאפיק חיובי. הוא מרגיש שהוא רוצה לומר את המילים האלו, הוא עכשיו למד אותן, אז את תראי לו לאיזה מקום הן שייכות. אצלינו לאט לאט השימוש במילה זו פחת (כמה כבר אפשר לומר זאת על קקי של כלבים???). עם זאת, יש כמה חוקים ברורים שאסור להפר: 1. אף פעם אין לומר מילים לא יפות על אבא ואמא. חשוב לדעת שאנחנו לא חברים סחבקים של הילד, אנחנו ההורים שלו. אולי זה נראה מתנשא אך טובת הילד שידע שיש סמכות, זה השער להתפתחות תקינה. 2. עקביות. חייבים אותה במקרה זה ובחינוך בכלל. גם אם הילד קילל בסיטואציה בה אין לנו אפשרות להגיב, אנחנו חייבים, בהזדמנות הראשונה שתהיה לנו, להגיב על זה. ודבר אחרון, בדרך כלל, אם מנסים לעצור תופעה בזמן שהיא מתרחשת, קשה יהיה לקבל גם תוצאות. אולי כדאי להבליג בו בעת ולמצוא שעת כושר מתאימה לדבר על זה (תוך כדי משחק משותף, לפני השינה - כאשר לפני השינה מדברים בצורה נינוחה המאפשרת אח"כ שינה רגועה וטובה לילד) בהצלחה...

גם לי בן בגיל 3 וחצי ועם אוצר מילים דומה אני לא עושה מזה סיפור , גם הוא פונה לאנשים ואומר מפגרים או מטומטמים ואני מבקשת לומר סליחה כי זה לא יפה וצוחקת איתו , אם הוא אומר לי או לסבא משהו מכוער אז אני אומרת שזה לא מנומס ואומרים סליחה ואנחנו לא בגן , בבית שלנו לא מדברים ככה ואני חוזרת על זה שבבית לא צועקים ולא מדברים מילים כאלו ברוגע ולא בכעס . שבוע שבר השכנים ארחו אנשים בחצר ועשו "על האש" הבן שלי קרא לשכן ואמר אתם מפגרים ואני שמעתי שלחתי אותו לומר סליחה וכשהוא חזר הוא אמר לי אמא - סתם בצחוק , אז שוב שלחתי אותו לשכן ואמרתי לו שיגיד לו - שהוא אמר את זה סתם בצחוק . תתיחסי ותופעה שהיא נחלת הכלל ועל תעשי מזה עניין גדול וככה לא תהייה במה בבית אז לא תהייה הצגה ...

אני לא יודעת עד כמה מנחם הדבר, אבל כשאני קוראת הודעות מהסוג הזה אני מבינה שאני לא לבד בעניין. גם בני בקרוב בן 3 והוא החל לקלל קללות שאני מתביישת כשהוא אומר אותן. אבל מנסיון, זה חולף הוא עוד יאמר מילים גרועות יותר וגם זה יחלוף. לדעתי, עדיף להתעלם ולא לעשות רעש וצילצולים, כמו שהסובבים עושים.....(כאילו שהילדים שלהם מעולם לא קיללו ולא דיברו כך) הוא יודע מתי לאמר את המילים הללו, את מי זה מכעיס, את מי זה מצחיק. אז אין ברירה זה יעבור כמו כל דבר.