יאוש

שלום רב לך דוקטור. אנחנו הורים לנועה , פעוטה בת שנה ושבעה חודשים. נועה נמצאת במסגרת של גן בקיבוץ. הי ילדה למודת בתי חולים מיומה הראשון (סיפור של אפניאה קשה, ביום השחרור שלנו איתה הביתה). בהמשך ריפלוקס ושטי, רגישות לחלב- ניזונה מנאוקייט טופלה בלוסק, אשפוזים רבים על בסיס זה ועל סרוב לאכול- טופלה ביחידה להפרעות אכילה. לפני כ-4 חודשים שוב הובלנו לבית חולים- ריפלוקס בשתן דרגה שתיים - דו צדדי. כיום היא לא אכלנית גדולה,לפני חודשיים שברה את הרגל גובסה הגבס הורד אחרי 4 ימים כשלא ראו את השבר בצילום בביקורת . שבוע לאחר שהורד ואנו מאושרים החלה צליעה שלוותה בחום. נועה אושפזה ל-9 ימים עברה מיפוי עצמות- תקין , גילו סטרפטוקוקים(סיבה לחוסר תיאבון, חום גבוה , וצמרמורות) הוחל בטיפול אנטיביוטי הצליעה עדיין ממשיכה למרות שאין הרבה נוזל בירך. לפני 3 ימים שברה את שורש כף היד באותו הצד יש לציין!!! הושם ,שוב, גבס ושוב הילדה שלי חוותה חלוקים לבנים, כאבים פחדים חלומות בעתה בלילה תוך כדי מלמול של"לא דוקטור, לא.." היום הדבר שהכי מטריד אותי כרגע הוא נשירה פתאומית של שיער ראשה שגם ככה דליל ביותר הנשירה היא מסיבית - עשינו בדיקות דם לחסרים(שוב בדיקות) שחזרו תקינות. הרופאה מסבירה זאת כתוצאה מסטרס. לי כאמא שלה היתה תקופה ארוכה נשירה שגרמה לחורי קרחת בראשי כתוצאה מלחץ נפשי בעקבות מה שעבר עלינו. מה עושים? מצטערת על האריכות אנו פשוט מותשים ואובדי עצות תודה