רגישות לפרוטאין חלב

היי, בני בן חצי שנה כיום אובחן בגיל חודש כסובל מריפלוקס שקט שבא לידי ביטוי בפליטותדמוי קוטג' שעולות עד לפה ולפעמים יוצאות החוצה וכמובן גם חוסר שקט והרבה בכי. בנסיונות להקל ולברר את הבעיה ציינתי בפני שני רופאי ילדים וממחה גסטרו אחד את האופציה של רגישות לחלב, שלושתם דיקלמו את אותו הדבר ואמרו שזה לא יתכן. ציינתי שלא בהקשר זה את הצואה הנוזלית והם אמרו שצואה של תינוק יונק יכולה להיות רכה מאוד.ואני המשכתי להניק במנות קטנות ובהפסקות לפי המלצתם. בגיל 4 חד המצב החמיר באופן פתאומי וכשפנינו שוב למומחה הגסטרו הוא אמר שזו החמרה בריפלוקס ונתן לו זנטק. סוף הסיפור הוא כזה שעברנו לגור בארה"ב ופנינו כאן למומחה גסטרו בעקבות אותה החמרה. הוא עשה לו בדיקת דם בצואה באמצעות אינדיקטור וקבע תוך דקה את האבחנה שהוא אלרגי לפרוטאין חלב כיוון שהיה דם בצואה. הוא המליץ לעבור לסימילאק אלימנטום שפתר מיידית את הבעיה של חוסר השקט וההתעוררויות התכופות בלילה וגם את הריפלוקס. רציתי לדעת למה בארץ הרופאים היו כל כך אטומים, למה הם לא בדקו דם בצואה, למה נתנו לילד שלי לסבול, למה נתנו לילד שלי תרופות סתם??