בכי לפני השינה
דיון מתוך פורום רפואת ילדים
בתי בת ה-13 חודשים תמיד היתה "תינוקת מופת" כשהגיע הזמן ללכת לישון. מאז שהתחילה לאכול מוצקים (בערך בגיל 7 חודשים) היא היתה יונקת את יניקת הלילה שלה בסביבות שבע וחצי ואז או נרדמת על הציצי או מתעוררת קצת אבל ללא שום בעיה נכנסת למיטה ונרדמת שוב לבד כעבור כמה דקות. לאחרונה - לפני כשבוע - היא פשוט מסרבת להפרד ממני ובוכה אימים כאשר שמים אותה במיטה. אפילו אם אני יושבת ליד המיטה זה לא עוזר כי היא נעמדת ומושיטה ידיים כאומרת, "קחי אותי!!!" שום דבר לא עוזר. אתמול היא נרדמה אחרי שעה וחצי של צרחות נוראיות וכשיצאתי מן החדר היא התעוררה כעבור מספר דקות וכל הסיפור חזר על עצמו במשך עוד שעה! אם אני מחזיקה אותי והיא נרדמת עלי מיד, אך ברגע ששמים אותה חזרה במיטה היא מתעוררת ובוכה. אני לא מבינה מה גורם לזה - זה כנראה לא גזים או בעיה 'רפואית' כי ברגע שהיא עלי היא נרגעת ונרדמת. שום דבר לא השתנה בסדר היום שלה - היא לא התחילה מעון, או קיבלה מטפלת חדשה או נאלצה להפרד ממני לתקופות ארוכות - ממש לא. הכל כשהיה תמיד. אם הבעיה היא "חרדת נטישה", איך מתמודדים? מה עושים?
שלום, אכן אבחנה נכונה-חרדת נטישה. ההתמודדות הינה בהצבת גבולות ברורה שאין מצב שנרדמים עליך ועליה ללמוד להרדים את עצמה. נסי את שיטת החמש דקות המפורסמת ואם תתמידי בזה למספר ימים תוכלי להחזיר את המצב לקדמותו. ככל שתתעכבי ביישום השיטה המצב ילך ויתקבע ויהיה יותר קשה לטיפול.
מנהל פורום רפואת ילדים
