סקרנות לאוכל
דיון מתוך פורום רפואת ילדים
שלום רב! יש לי בן בן שנה וחצי מתוק וסקרןץ אך סקרנות אחת שלו קצת מטרידה אותי. כל דבר שהוא רואה שאנשים אוכלים הוא רוצה גם ולא מרפה מהבנאדם עד שהוא מקבל את מה שהוא רוצה, מלווה כמובן במבט מתוק שאף אחד לא מסרב לו. שאלתי היא האם לתת לילד כל דבר שהוא רוצה לטעום או שהוא צריך להבין שכשמישהו אוכל זה שלו והוא לא יקבל. מה יותר חשוב בעניין הזה פיתוח הסקרנות או ההבנה שלא הכל שייך לו
היי, יש לקחת בחשבון כמה גורמים - קודם כל ילדים בגיל הזה מאוד סקרנים ואם הילד שלך סקרן לגבי אוכל, יש לך מזל. רובם נעשים מאוד בררניים בגיל הזה וקשנ לחשוף אותם למזון חדש. אני הייתי זורמת עם הילד. אם את רואה שהוא מתעניין במשהו שהוא חדש לו, אדרבא. אם הוא כבר "תולה עיניים מתחננות" לכל אוכל שהוא רואה ולא מרפה עד שהוא לא מקבל - אז יש להגיד לו בעדינות שלא תמיד אפשר לקבל את הארטיק / סנדוויץ' / מה שלא יהיה מהדודה / שכן / ילד בגינה. יהיה קצת בכי אבל הוא יבין שלא תמיד אפשר לקבל מה שרוצים. מה שכן, הייתי לוקחת איתי בתיק נישנושים בריאים (מלפפון מקולף חתוך, פרי חתוך) ונותנת כל פעם שהוא מגלה עניין באוכל של מישהו אחר. את צריכה להבדיל האם מדובר ברעב גרידא או שהוא סתם לנשנש משהו חדש. מה הגישה בנושא אוכל בבית ? האם אתם אוכלים מסודר ? נותנים מסגרת ברורוה לארוחות וכו' ? זה גם חשוב. מירי
שלום, זאת סקרנות בריאה ואינני חושב שיש למנוע את העניין מהילד. הוא בגיל מאד חוקר וכל דבר מעניין אותו. לא חושב שצריך לדכא את זה.
מנהל פורום רפואת ילדים
