פעוט כבן 4
דיון מתוך פורום רפואת ילדים
ד"ר שלום, הנני אם חד הורית לפעוט כבן 4. מיזה כחודש ימים בני הולך לגן ללא שמחה, בדרך לגן אני רואה שהוא נעשה מכונס בעצמו ונראה לי עצוב. שאלתי אותו אם משהו, מישהו מציק לו אך לא קיבלתי תשובה ברורה ממנו. ניסתי לברר עם הגננת ותשובתה היתה שהוא עושה עלייך מניפולציה שאחרי שאני הולכת הוא נרגע. אתמול זה היה השיא הוא צרח ובכה ואחז בי בצורה שהכניסה אותי לחרדה שאולי זו לא מניפולציה ומשהו עובר עליו. שוב שוחחתי עם הגננת האם חל שינוי במצב החברתי שלו או אחרת וקיבלתי ממנה תשובה כועסת, איך זה שאני שוב חוזרת על שאלתי, כאשר היא אמרה לי שהוא בסדר. למרות שניסתי לשוחח עימה בצורה עדינה, אבל בשורה התחתונה היא אמרה לי "תאמיני לי הכל בסדר, זה רק פינוק מצדו כלפייך" עלי לציין שעד לפני חודש הוא הלך לגן בשמחה רבה, הוא ילד אהוב על חבריו, חברותי, עליז ושמח. בנוסף לזה, עד לפני כשלושה ימים. בלילה אחרי טקס שינה של סיפור וחיבוקים הוא היה הולך לישון בשעה 19:30 בלי בעיות. מבקש שאבוא לכסות אותו מידי דקה, אבל לא דורש ממני שאשב לידו עד שירדם. בלילות האחרונים הוא לא להישאר לבד בחדר (למרות שיש לו מנורת לילה ודלת חדרו פתוחה) אני יושבת לידו עד שהוא נרדם. מצד אחד אני רוצה "לזרום" איתו ואם כרגע יש בעיה לא להוסיף לו עוד בעיה, ניסתי לברר איתו למה הוא רוצה אותי לידו (מבלי להשתמש במילה פחד, כדי לא להכניס לו רעיונות לראש), אך התשובה שקיבלתי ממנו היתה שהוא רוצה את אימא. אין לי מושג אם שני המקרים של הגן ושל הליכה לשינה קשורות אחת לשניה, היתי מעוניינת לשמוע את חוות דעתך המקצועית. ומה עלי לעשות בברכה אילנה תודה
אילנה הי, אל תילחצי אבל.. לא נשמע טוב. מדוע הגננת כועסת כשאת שואלת שוב? מציעה לך לא לשאול אותו שאלות כלליות "איך היה בגן?" וכו' אלא שאלות יותר ממוקדות כגון: " הגננת כעסה היום"? תוך ציון שמה או הסייעות. אם יש ילד בריוני בגן הייתי שואלת אותו: "אלון הציק לך היום?" "מי הרביץ היום בגן?" או "עם מי שיחקת היום?" מנסיוני ילדים (ובוודאי שבגיל 4) לא טפשים ואם יש כזה שינוי בהתנהגות שלו זה לא סתם. התנהגותו בלילה קשורה לדעתי בקשר ישיר למה שעובר עליו, עלייך להכיל את זה ולהיות איתו כמה שרק ירצה. משהו לא טוב לו. הכי מטרידה אותי השאלה מדוע הגננת התפרצה עליך? לצערי למדתי שכשיש התנהגות כזו זה לא סתם. לא מתכוונת להלחיץ אבל יש כאן משהו אל תניחי לזה ושייראו בגן שאת עם אצבע על הדופק.
שלום, אני נוטה להסכים עם שרון. זה ילד גדול וכנראה יש סיבה לשינוי בהתנהגות. השאלות ששרון הציע טובות ונבונות ובהחלט הייתי מנסה לברר.