בת 4 חודשים ואנחנו מיואשים קלות.......

שלום, התינוקת שלנו בת 4 חודשים. תינוקת מתוקה ומקסימה וחייכנית נורא, כל עוד היא אצלי או אצל בעלי בידיים. מגיל חודש היא התרגלה לישון על הבטן והיא נרדמת בקלות על הבטן במיטה שלה. אני לא צריכה להרדים אותה ולא לעמוד לידה. היא התרגלה בקלות למיטה שלה והיא נרדמת בלי בעיה. הבעיה היא- שהאמבטיה של העגלה מתחילה להיות לה קטנה והיא בשום אופן לא מוכנה לשהות בטיולון, בעיקר לא כשהיא עייפה והיא לא מוכנה להירדם בו. היא צורחת ומנסה להרים את עצמה וזה מביך מאוד. אני מנסה לא להיכנע אבל בשלב מסויים זה בלתי נמנע היות והסביבה מביטה בצורה עויינת. אני מנסה כל יום לטייל איתה בטיולון וכמה שלא אשקיע בדיבור איתה ובצעצועים היא פשוט לא מוכנה להתרגל לטיולון וגם הבכי לא מספיק, היא מסוגלת לבכות ולבכות עד אשר נרים אותה. היא ללא ספק מנצחת במלחמת ההתשה. כמו כן, היא גם לא מוכנה להעסיק את עצמה על שטיח או בטרמפולינה, רק אם אנחנו נשעשע אותה. כמו כן גם בנסיעה היא קשה היות והיא לא מצליחה להירדם באוטו כי היא לא על הגב!!! כמו כן, ברגע שמישהו אחר מלבדי ומלבד בעלי לוקח אותה היא בוכה מיד, גם אם זה סבא וסבתא ואפילו שאנחנו מנסים לתת לה להתרגל אליהם היא בוכה עד שהם מתייאשים ומעבירים לנו אותה. ניתן לראות כי היא ילדה נבונה מאוד וחכמה (עקשנית ותובענית גם כן). כל ההתפתחות שלה עד עכשיו היתה תקינה ביותר אבל הבעיות הנ"ל שהעליתי מעכירות עלינו ומייאשות ומתסכלות אותנו. מה אנחנו יכולים לעשות?????

כשבני היה בן שלושה וחצי חודשים, התכוננתי לצאת מהבית לאירוע. הסבתא הגיע, הכל היה טוב, אבל הילד התחיל לצרוח. גם באמבטיה גם בחוץ, ופשוט לא נרגע. התחלתי להניק, הוא נרגע ואז כשבאתי להעבירו לסבתא שוב התחילו הצרחות. לא האמנתי בעצמי לרמת המניפולציה, עד שהחלטתי לצאת ולקבל דיווח מרחוק - אז ענה לי אבא שלי שהילד רגוע, אוכל מהבקבוק כמו תותח והכל סבבה. הלכתי לאירוע בראש שקט וחזרתי אחרי מספר שעות ומצאתי ילד ישן ברוגע במיטה.גם אני הייתי בהלם. תנסי להתרחק, תראי אם זה יעזור...