שאלה דחופה מאוד

שלום רב אני אימא לבן 5. בני נמצא בתקופה שהוא פוחד מדברים דימיוניים כגון: חיות גדולות, מפלצות וכו'. נאמר לי שזו תופע שכיחה בגיל הזה. מידי לילה לפני לכתו לישון, יש לנו טקס קבוע של א. ערב, מקלחת, סיפור. וכאשר אנחנו נכנסים לחדר אנחנו בודקים שאין כלום מאחורי הדלת ושהחלון סגור שבארון אין מפלצות וכו.... אני מדליקה לו תאורת לילה קטנה מעל לראשו. ומשאירה אור דולק במסדרון. אתמול בלילה השכבתי אותו לישון והלכתי לחדר השני, כאשר אני פתאום שומעת אותו צועק בכל רם ובוכה בהסיטריה. כאשר הדלקתי את האור ראיתי שהתמונה שהיתה תלויה על הקיר נפלה וגרמה לרעש ובגלל כל הרגישות שלו בלילה הוא נלחץ. ראיתי אותו יושב על המיטה בוכה ובקושי רב הצלחתי להרגיע אותו. הרמתי אותו על הידיים וחיבקתי אותו חזק וכאשר רציתי לשאול אותו מה קרה בקושי הצלחתי להבין אותו כי פתאום הוא לא הצליח לדבר - נעלם לו הקול (לזמן קצר). מלחץ הוא הקיא. והוא עוד יותר נלחץ מיזה שהוא לא מצליח לדבר (מיותר לציין איך כאימא הרגשתי) הרגעתי אותו (למרות שהיתי צריכה מישהו שירגיע אותי). הכנתי לו חלב פושר עם דבש והשכבתי אותו לידי וכך הוא נרגע וסיפר שהוא נבהל שהתמונה נפלה בחדר. אחרי רבע שעה הוא נרגע ונרדם לידי ואמר שהוא מרגיש יותר טוב. היום בבוקר הוא קם צרוד (פחדתי שפתאום שוב יעלם לו הקול). עלי לציין שבאופן רגיל הוא ילד שלא פוחד מכלום, חייכן חברותי אם זה היה קורה ביום הוא לא היה נלחץ כך, דברים כבדים יותר ומרעישים יותר נפלו והוא אפילו לא הניד עפעף. את החוויה הזו לא אשכח לעולם. אני פונה אלייך בשאלה האם תופעה זו מוכרת ברפואת הילדים? האם זה דורש התייעצות עם מומחה? האם הצרידות הזו יכולה לגרום לו לנזק במיתרי הקול? כאימא מה עלי לעשות כדי לעזור לו? אודה לך על תשובתך? אימא מודאגת