תוצאות סוכר גבוה בבדיקת דם אצל ילדה בת 10
דיון מתוך פורום רפואת ילדים
שלום שמי גלית ואני אמא לילדה בת 10 בתי מתפקת ביום יום באופן רגיל לחלוטין, אולם אנו עורכים לה פעם בשנה בדיקת דם שגרתית משום שנולדה כפגית בלידת IUGR , לפנ כחצי שנה עשינו בדיקת דם והכל היה תקין מלבד תוצאת סוכר שהייתה 102 , הרופא טען שאולי זו טעות או שהילדה לא שמרה על צום כמו שצריך ושנעשה שוב בדיקת דם עוד חצי שנה, שלשום עשינו לה בדיקת דם חוזרת, ושוב תוצאת בדיקת הדם היא 103 , מה עלינו לעשות , מה זה יכול להיות, האם זוהי תופעה של סכרת כלשהי, אודה לכם על התייחסתוכם נעמה
שלום, אינני יודע מההנורמות של המעבדה שלכם אך לרוב זה בגדר הנורמה. (לרוב זה עד 110). יש מקרים שהלחץ הנפשי הקשור בבדיקה גורם למצב סטרס ומעלה את הסוכר בדם. ניתן לבדוק גם סוכר בשתן . לדעתי אין מדובר בסכרת והמשיכו במעקב בלבד ללא כל צורך בבירור נוסף.
שלום לך אני מסכים לחלוטין עם דר' שינהר - הכול בסדר לילדה שלכם כעת גבול עליון של נורמה הוא 110, אל רק כמה שנים אחורה - גבול עליון היה אפילו 120 - וזה היה נכון ומאז כמבון לא השתנתה ביולוגיה של מליוני שנה של בנאדם ולא גנטיקה שלו זה סיפור לא של ביולוגיה שלנו אך סיפור של שינויים מלאכותיים של נורמות - זה סיפור שדומה לסיפור עם כולסטרול - כול כמה שנים ממציאים גבול עליון נמוך ונמוך יותר ואוטומטית עשרות מיליוני אנשים בריאים כבר נכנסים לקבוצות של "חשודים" למחלות או אפילו חולים - וזה נותן? או! זה מוסיף ומוסיף עבודה נוספת ופרנסה לחברות תרופות ולכול מעגלים שכרוכים עם מניעה, טיפול, בדיקות וכו גם דבר מענין אצל ילדה שלך אומר בעקיפין שהכול בסדר - עם אפרש ענק של שנה שלמה יצאה אותה רמת סוכר -102 ו-103 לאף חולה סוכרת פעילה ואמיתית אין יציבות של נתון הזה - עד כדי בדיוק אותו מספר ועוד -אני תקווה שאין במשפחה ספורים של סוכרת - זה גם אומר לטובת הילדה ואין תלונות וכאן לתלונות חשיבות ענקית ועליונה, כי יש סוד גלוי שרופאי ילדים יודעים: חבל מאד אך אם למבוגר סוכרת לפעמים מתפתחת לאט-לאט ובשקת, לילדים תמונה אחרת ורצינית יותר - לילדים זה ברוב המקרים פשוט קופץ! ביום אחד לא הכי טוב - הילד פתאום מתחיל לשתות מיים בכמויות גדולות וכיוצא מזה - מתחיל לתת כמויות מתאימות ענקיות של שתן, באופן פתאומי הוא מתחיל להתלונן על עייפות ניכרת, הוא חלש וישנוני - הוא נירא חולה! דרך אגב, את מסבירה שסיבה עקרית לבדיקות חוזרות היא שהיא נולדה פגית,אך העובדה הזאת היתה חשובה מבחינת בריאותה והיתה דורשת אולי מעקב צמוד אך ורק במשך כמה שבועות- חודשים הראשונים בהיה מזמן כול הפגיות שלה לא חשובה לה היא מתפתחת מעלה אך ככול שהיא גודלת ומתחילה להבין על מה אתם בלי סוף מדברים - על שהיא היתה פגית - היא לא בדיוק יודעת מזה אך היא בדיוק מרגישה דבר שאורס את פסיכיקה שלה וחיים וורודים שלה - שמהשהו אינו בסדר אצלה -ולחץ נפשי קבוע הזה הוא מסוכן פי כמה מכול סוכרת שדווקא בו אפשר לטפל. אך לטפל לחץ נפשי קשה מאד. אז - תחשבו קודם כול על שקט נפשי שלה, על בריאות נפשי שלה - תמיד ממליץ אני לכול אמה שממשיכה וממשיכה להזכיר לרופא ועוד בנוחכות הילד בן 3-8-21 - שהוא נולד פג-פג-פג אני מבקש קודם כול שהיא תשכח אל פגיות ותפסיק להזכיר לילד שהוא לא כמו כולם אז תמשיכו חיים רגילים וטובים ותעשו הפסקה לכמה שנים טובות לבדיקות באם אין תלונות מסויימות, בכלל הפניה לבדיקות זה תמיד עבודה של רופא: אחרי בדיקה גופנית ובירור תלונות הוא, רק הוא מחליט על בדיקות כי בדיקות זה לא רפואה עצמאית זה במשך כול היסטוריה של רפואה היה ונשאר רק כלי עזר , כלי נוסף לבדיקה גופנית - וזה כלי של רופא לא של הורים