בן שנתיים שלא משחק לבד.
דיון מתוך פורום רפואת ילדים
היי בני בן שנתיים והוא לא משחק לבד, האמת שלא שמתי לב לתופעה הזאת עד שלפני שבועיים נולדה לו אחות ומשום שעכשיו מטבע הדברים אני עסוקה יותר ולא יכולה כל הזמן לשחק איתו. אמא שלי חושבת שאולי הוא מקנא ובגלל זה הוא רוצה כל הזמן שאני אבוא לשחק איתו אבל זה תמיד היה ככה, פשוט לפני האחות הייתי תמיד זמינה אליו. בנוסף שמתי לב שגם טלויזיה הוא לא מוכן לראות לבד, צריך לשבת לידו. עד גיל שנה וחצי הוא היה ישן יחד איתי במיטה ובחצי שנה האחרונה הוא ישן לבד במיטה שלו אבל לא נרדם לבד, צריך לשכב לידו ולעצים עיניים והוא משחק לי השיער עד שנרדם ואז מתעורר לפחות פעמיים ובא אלינו ואז אני מחזירה אותו למיטתו ולפעמים גם כבר נרדמת שם, למרות שבימים האחרונים לימדנו אותו להרדם לבד. אני מבינה שהכל זה בעיה התנהגותית , זה הכל הרגלים רעים שאנחנו הרגלנו אותו , עם השינה אני חושבת שאני יודעת איך לפתור , פשוט להתעקש , כשאני כל כך עייפה בלילה אז קשה לי להתעקש איתו אבל אני בכיוון הנכון אז זה בסדר. הבעיה הכי קשה כרגע זה שהוא לא משחק לבד ויש לו המון משחקים , גםנדנדה מגלצה קיר טיפוס בימבה אופניים ועוד המון המון. עיזרו לי שבת שלום שירי
שלום, קשה לו... בבת אחת נחתה עליו אחות קטנה ש"גנבה " לו את אמא. הוא צריך ללמוד ואין דרך קלה במיוחד. עלייך להבהיר לו שאת עסוקה וגם אם יבכה ולא יהיה מרוצה עלייך להניח לו לבדו. ככל שהוא יראה שהבכי אינו מביא לתוצאה הוא יאלץ להתמודד וימצא דרכים להעסיק את עצמו. זיכרי-הבכי הינו תוצאה של תיסכול ולא סבל אמיתי. זאת סוג של מניפולציה ועלייך להתמודד עם זה.