בכי שלא פוסק

שלום רב, נסיכתי הקטנה בת החודשיים וחצי עברה ניתוח בקע לפני שבוע. כשהייתה בת 5 שבועות גילינו את הבקע שלמעשה היה בקע כלוא( שחלה כלואה במעי). במהלך הניתוח נשלל בקע בצד השני. כמובן שבמהלך החודשיים וחצי היה בכי היסטרי עד כדי חוסר אויר של הקטנה. אין לה בעיות עם האוכל, אוכלת את ה 120 באהבה כל 3-4 שעות, ישנה בלילה מ 8 בערב ועד 5 בבוקר למחרת, יש מידי פעם גזים אך לא בתדירות כזו גבוהה. חשבנו שלאחר הניתוח הבכי ירד ובא לציון גואל אך התבדנו וביומיים האחרונים זה נהיה אף גרוע יותר, הבכי לא פוסק וממש ממש קשה לצאת עם הילדה מהבית. התחושה שלנו כבני זוג עם סבלנות אינסופית היא מאוד קשה, למדנו להכיר אותה ולדעת מתי כואב או מציק לה משהו ומתי הבכי הוא בכי של פינוק, למדנו לאזן בין אהבה, חיבוק ומגע לילדה כשהיא צריכה לבין לא להרגיל אותה להיות על הידיים כל היום ולהרדם באמצעות ידיים. כואב לנו לראות את הילדה בוכה בצורה כזו, כשהיא לא בוכה היא ממש בובה חייכנית ומתקשרת היטב עם הסביבה, מביעה עניין וסקרנית לבובות, צבעים ואורות. נשמח לשמוע האם יש עצה קונקרטית או משהו שלא חשבנו עליו מלבד זה שבגיל 3-4 חודשים זה אמור לחלוף. תודה רבה, אסי