תינוק בן 9 חודשים עם עצירויות מיום לידתו

שלום רב, בני בן 9 חודשים עם עצירויות מיום הלידה. ב3 החודשים הראשונים היה נותן צואה פעם בארבעה ימים, במאמץ רב וצואה שהיא איננה רכה. היות וזהו הילד הראשון שלי, לא הייתי מודעת לכך שמדובר בדבר בעייתי עד אשר זה הובא לתשומת ליבי מצד המשפחה. בגיל 3 חודשים נלקח לבדיקה והרופאה שבדקה אותו באופן מקיף טענה שהכל תקין, ואף שהתפתחותן בכל המדדים מושלמת היות ומצוי בדיוק באמצע עקומת ההתפתחות של תינוקות. יחד עם זאת טענה כי מדובר בנטייה לעצירות ועל כן יש לסייע לו עם מתן אבקת פגלקס ניוטראל לריכוך והגדלת נפח צואה. כמו כן אמרה שצריך לאט לאט לגמול אותו מהאבקה בכדי שלא יפתח תלות בה, וזאת ניתן לעשות כאשר יתחיל לאכול מזונות מוצקים. בני כעת בן 9 חודשים וכבר אוכל הכל- ירקות, פירות, פחמימות וכן שותה מים (רתוחים). כשהחל עם המזונות המוצקים- אכן נצפה שיפור לתקופה מסוימת, אולם לאחרונה שוב חזרו לו העצירויות, כאשר ללא אבקת הפגלקס- לא נותן יציאות באופן טבעי. יש לציין שקרו כמה פעמים שהעצירות הייתה קשה יותר והגיעה למצבים בהם נאלצנו לתת לו חוקן (במרכז רפואי לילי) והצואה שהתקבלה הייתה קשה כמו אבנים. כמו כן, לעיתים אפילו אבקת הפגלקס לא סייעה, ונאלצנו לסייע לו עם גירוי איזור הוצאת הצואה על ידי מדחום. נראה שבני כבר בטראומה מכל העיסוק סביב הצואה שלו, בעיקר לאחר שחווה המון חוויות לא נעימות סביב כך. בכל פעם שהגעתי לביקורת וחיסונים בטיפת חלב הנושא צוין ועלה בפני האחיות ובפני הרופאה, וכן בפני גורמים רפואיים נוספים כמו רופאים ואחיות במיון ילדים ומחלקת ילדים בביהח סורוקה (לאחר שבגיל 7 חודשים סבל מחיידק שגרם לו לשלשולים ודם בצואה- מצב שכמובן טופל ועבר), וכן רופאים במרכז רפואי לילי (במצבי העצירות הקשים יותר שדרשו חוקן וסיוע רפואי). על כן, אני ובעלי קיבלנו את הרושם כי מדובר בתופעה שכיחה, שכן אף גורם רפואי לא הופתע מן המידע אודות נטייתו הקיימת של בני לעצירות ואופן הטיפול בה. אני כאמא כבר מאוד מודאגת מהנושא, ואינני יודעת מה לעשות על מנת להביא להתקדמות ביכולתו של בני לתת צואה באופן טבעי, ללא סיוע של אבקת הפגלקס, חוקנים וכן סיוע ידני של מדחום. אני גם מתקשה לקבל את ההסבר שאולי זה נובע מלחץ וטראומה שלו מהעניין, שכן כפי שציינתי-מדובר בתופעה שהיא החל מיום לידתו וכן מדובר בילד חייכן וצחקן, תקשורתי, חברותי,חיוני ומפותח מאוד. בכדי לא להרחיב בכתיבה יותר ממה שהרחבתי גם כך, אכתוב בנקודות מידע נוסף וחשוב: (לא ינק מעולם-רצה בקבוק בלבד. תחליף החלב הקבוע הוא מטרנה מהדרין עם נסיונות שינוי לסוגים אחרים. לא מקבל מזונות כמו בננה, אורז וכו. במשפחתו של בעלי מצד האם- מוכרת תופעת העצירות). לאור כל זאת אשמח לקבל מענה אודות: 1. האם ייתכן שמדובר במצב רפואי שלא אובחן? אם כן מהו האפשרויות? 2. האם גירוי איזור פי הטבעת (הפנימי) בעזרת מדחום הוא מסוכן ועליי להפסיק מיד? תודה רבה מראש על הסבלנות בקריאה ועל המענה! רק בריאות!