עייפות
דיון מתוך פורום רפואת ילדים
אני אוהבת לקרוא את תשובותכם. שאלה זו אולי קשורה יותר לתחום הפסיכולוגיה, אך אולי תוכלו לעזור בכ"ז מנסיונכם. בקצרה - יש לי ולבעלי 3 ילדים (בנים) קטנים וחמודים ושובבים... שנינו בעלי מקצועות חופשיים, ומגדלים את ילדינו. אני חוזרת ב - 3 מעבודתי כרו"ח ובעלי ממשיך עד שעות מאוחרות יותר. למרות שאנו כמובן אוהבים את ילידנו , ומנסים להעניק להם וכד ' , אני עייפה מאוד מהחיים וקשה לי . משעה 3 עד 10:30 הם כולם ערים וב - 11 אני פשוט נופלת על המיטה לישון. אומרים לי לנסות לקחת לעצמי חוג בערב - אבל אין לי זמן ובמיוחד לא כוח להתחיל חוגים אחרי עבודה. איך שאר האנשים בעולם מסתדרים עם מצב זה - שילוב עבודה , ילדים ושמירה על שפיות? תודה..............
שלום לאלמונית העייפה, ראשית , אכן קשה ואני מסכים. חשוב מאד גיל הילדים. אם הם אכן קטנים- מתחת לגיל 8-9 אין שום סיבה שבעולם שיהיו ערים עד שעה 10.30 . בגילאים הקטנים אפשר וחשוב להקפיד על שעות שינה מוקדמות יותר ואז את מרויחה שעות ערב ארוכות יותר לעצמך. ניתן כמובן להקל על עצמך בעזרת מטפלת למספר שעות אחרי הצהריים ואז תוכלי לפנות זמן לעצמך אך טיפול בשלושה ילדים קטנים לבד במשך שעות אחה"צ והערב לבד הוא משימה לא קלה ומאד שוחקת. שוב, נסי להקדים את שעות השינה (ענין של משמעת בלבד ) ואולי עזרה אפילו רק פעמיים או שלוש בשבוע- זה יעשה את כל ההבדל. לא להתיאש- ילדים זה שמחה.
מנהל פורום רפואת ילדים
