כניסה למעון חדש

שלום ביתי בת שנה וחודש ובימים אלו הולכת למעון בו יש כ- 20 ילדים. לפני המעון היא היתה בבית עם מטפלת. אומנם עברו רק ארבעה ימים בתהליך הקליטה שלה במעון, אך הקטנה עושה לנו צרות. הקליטה במעון נעשת בהדרגתיות כשבימים אלה הם אמורים לבלות שם יום מלא - כולל שינה. בהתליך ההתאקלמות כל עוד שהייתי בסביבה היא היתה מאוד בוגרת והעסיקה את עצמה - ממש כמו שהיא מתנהגת בבית. לעומת זאת מהרגע שנאמר להורים להיפרד מהילדים ולעזוב את המעון היא התחילה לצווח צווחות הסטריות שלפי דברי המטפלת התחילו ונפסקו לסרוגין במהלך כל היום במשך שלושת הימים בהם נשארה לבד במעון. מאז הכניסה למעון הרגלי השינה שלה השתנו - גם בשנת הצהרים וגם בלילה נוצר מצב שהיא ממש עיפה אך היא נלחמת בשינה והיא נהיית ממש מלאת אנרגיה ומסרבת לשתף פעולה ולהירדם. עד כה היא היתה נרדמת עם הבקבוק אבל נראה שהרגל זה השתנה. וממש קשה לי להרדים אותה, זה יכול לעיתים להמשיך עד 23:00 וזה ממש מתיש!!!! כמו כן היא אומרת על כל דבר לא ומושכת לי בשיערות ונראה שהיא ממש ניהנת לעשות את זה. אני אומרת לה שזה כואב לי שהיא מושכת בשיערות ואומרת לה שזה אסור אבל נראה שהיא לא רוצה להבין את זה ( למרות שדברים אחרים היא ממש מבינה ועושה מה שאומרים לה). כמו כן, מיום שישי החלה לה נזלת וחום. כתוצאה מהנזלת יש לה ליחה כך ששיניתי את התפריט שלה לתחליב סויה על מנת להקל עליה את הליחה וגם אני נמנעת מלתת לה דברי חלב. בכל מקרה זה כבר שלושה ימים שלאחר סיום הבקבוק - איתו היא בדר"כ נרדמת - היא מתחילה להשתעל וזה נגמר בהקאה. מיותר לציין שלאחר מכן היא עירנית ומשתוללת עד שלבסוף היא נרדמת - אם זה מול הטלויזיה או בידיים. הייתי איתה אצל הרופאה והיא לא איתרה מחלה כלשהי, נשלחנו לעשות ספירת דם - את התוצאות אקבל מחר. והיא לא הלכה היום למעון. השאלה שלי האם השינויים הללו שמתחוללים בה קשורים לכניסה למעון ואיך להתמודד איתם( הבכי עם העזיבה שלי את המעון, משיכת השיער ובעיות השינה)? כמו כן, האם ייתכן שההקאה לא בהכרח קשורה לליחה אלא לנסיון שלה למשוך זמן ולא ללכת לישון? אני שואלת את זה משום שההקאות הם רק בלילות - לפני שינה. אני יודעת שדי מוקדם להסיק מסקנות היא הרי הולכת למעון רק ארבעה ימים אבל הטיפול בה הפך לממש מתיש. מקווה שתוכל לייעץ לי לגבי המשך ההתמודדות שלי איתה וכיצד אוכל להקל עליה את הקליטה במעון.

מעיין גם אני עברתי את סנ השנה ביתי בת השנה וחודשיים הגיבה בצרחות חום שילשולים בכי ללא הפסקה . הספיקו לי שלושה ימיים והחזרתי אותה הביתה למטפלת.

אני לא חושבת שזה הפיתרון. היתה לי מטפלת בבית ולדעתי היא הפסיקה לתרום להתפתחות שלה. הבת שלי צריכה חברה של ילדים , פעילות ומסגרת. עם מטפלת קשה לדעת מה קורה עם הילדה במשך היום. אין לי ספק שהכניסה למעון קשה לה ועוד יותר לנו כהורים אבל זה תהליך. אני לוקחת בחשבון שחלק מזה יהיה הידבקות במחלות שונות אבל אין מה לעשות ואי אפשר לשמור עליהם כל החיים בחממה של מטפלת. אני מאמינה שמסגרת של מעון מתאימה לה רק שקשה לנו מאוד להתמודד עם ההתנהגות שלה שפתאום השתנתה. אני מאמינה שיש עוד הרבה הורים שעוברים את מה שאני מתארת. בכל מקרה לדעתי ככול שהילדים הולכים בגיל מאוחר יותר למעון הם מבינים יותר וההסתגלות שלהם קשה יותר. בכל מקרה שיהיה בהצלחה - כל אחד וההחלטות שלו, רק שחשוב לדבוק בהם.

שלום לך מעין . אטת נשמעת מאוד חמודה וקצת נואשת. אני רוצה להרגיע אותך. אצל כל הילדים זה אותו הדבר ולבסוף היא תתרגל וזה יעבור. אבל, לא נעים לי לומר לך עוד תתקלי בדברים קשים יותר ומתישים יותר. אף אחד לא אמר שהחיים זה פיקניק ובטח לא חיים עם ילדים. הרבה תשומת לב בערב כשאתם ביחד. תני לאב להמשיך לעבוד עד השעות המאוחרות ותהיי יותר עם הילדה. אני מאמין שאת האב היא מואד אוהבת ויותר קשורה אליו. חייבים לפתח קצת תלות באם ולא רק באב אחרת, תהייה הילדה מפונקת. לכן, אם האב בא מאוחר הבייתה - לא נורא. ואם הוא בא מוקדם - עזבי אותו ותני לו לנוח - הוא עובד קשה שיעסיק את עצמו - יראה טלוויזיה , ישחק במחשב. לו קשה יותר ממה שאת חושבת. אגב, מה את עושה ביום שישי בבוקר?

אתה איש קטן