הקשר בין עובש ופטריות למחלות נוירולוגיות ?

בס"ד שבוע טוב ושנה טובה נכבדי , הידוע לכם הקשר בין חשיפה לעובש ופטריות בבתים באזורי מגורים לגרימת מחלות נוירולוגיות כמו כן לטרשת נפוצה ועוד מחלות כאלה ? מחלות קשות לאבחון המתפתחות לאורך שנים עקב חשיפה לסביבה מזוהמת ? .ידוע שטשרת נפוצה קשה לאבחון והסימנים שלה דומה מאוד למספר מחלות נוירולוגיות שונות נוירופתיה ועוד ... לכן שאלתי הקשה . בתודה אור ושנה טובה .

בס"ד שלום רב להלן שיעור מס 23 על : הרצאה 23: פיטריות וזיהומים פטרייתיים במערכת העצבים המרכזית: פתולוגיות של המוח שקשורות בגורמים זיהומיים. מעורבות מיקרוביאלית ב-CNS: הביטויים הקליניים השכיחים שקשורים למיקרואורגניזמים:  מנינגיטיס (אקוטית, סאב-אקוטית, כרונית)- דלקת קרומי המוח.  אנצפליטיס- דלקת ברקמת המוח עצמה  מנינגו-אנצפליטיס- מצב מעורב של דלקת גם של הקרומים וגם של רקמת המוח.  אבצסים במוח- זיהום ממוקד באחד מאזורי המוח בצורת אבצס (מורסה מוחית). נראה דוגמאות לרוב המצבים הללו. זיהומים פטרייתיים ב-CNS: לגבי זיהומים פטרייתיים בד"כ לא רואים מנינגיטיס אקוטית כמו שרואים בזיהומים חיידקיים, אנצפליטיס פרופר קשורה לזיהומים ויראליים. מה נשאר? מנינגיטיס סאב-אקוטית או כרונית, מנינגו-אנצפליטיס ולפעמים אבצסים. כשבא ילד עם סימנים של מנינגיטיס אקוטי חושבים על זיהום חיידקי (שכיח יותר) ולא על זיהום פטרייתי. כמובן שאם יש את הכלל יש גם את היוצא מן הכלל. נחלק את הזיהומים הפטרייתיים לשתי קבוצות:  זיהומים אוניברסליים (נפוצים גם בארץ ולכן נדבר עליהם): Cryptococcus neoformans Zygomycetes Aspergillus species Candida species אלה הם זיהומים שנגרמים ע"י פטריות אופורטוניסטיות ופוגעים בחולה המותש. לכן אם בא ילד עם מנינגיטיס לא נחשוב על זיהומים פטרייתיים אלא אם כן זה ילד לויקמי.  זיהומים אנדמיים: Coccidiodes immitis- בארה"ב. Histoplasma capsulatum בעיקר נדבר על הקריפטוקוקוס והמנינגיטיס שהוא גורם, זיהום rehinocerebral של ה-zigomycetes ומעורבות של קנדידה ואספרגילוס במע' העצבים המרכזית. אם זה לשם זה לא אומר שהוא לא קיים !!! תודה . מעורבות של קנדידה ואספרגילוס ב-CNS: כחלק ממחלה סיסטמית שתי הפטריות הללו יכולות להגיע למוח.  קנדידה- שמרים שבגוף יכולים ליצור קורים  אספרגילוס- עובש עם גופי פרי (קונידיה ו-ascospores לחלק מהמינים). ברקמה נותן רק קורים. הצורה הקלינית במידה והם מגיעים למע' העצבים המרכזית היא בעיקר מנינגיטיס כרונית למרות שיש דיווחים גם על אבצסים. הזיהום ב-CNS הוא חלק ממחלה סיסטמית בעיקר בקנדידה ואילו באספרגילוס יכול להיות זיהום סיסטמי או חדירה דרך הסינוסים כמו ה- zygomycete. גורמי סיכון: 1. נויטרופניה (גרנולוציטופניה)- מחלות ממאירות עם טיפול כימותרפי או הקרנות שמובילים לנויטרופניה. 2. דיכוי חיסוני 3. נרקומנים 4. לאחר ניתוחים קנדידה 5. קטטרים שונים 6. זיהומים בסינוסים - אספרגילוס. איבחון מעבדתי: החומר הנבדק: נוזל חוט שדרה: רואים PMN (דלקת יותר חריפה) וגם תאים לבנים מונונוקלאריים. בדיקה מיקרוסקופית: מחפשים בבדיקה מיקרוסקופית של ה-CSF את הפטריה בצביעות (בעיקר רואים ככה את הקנדידה). גידול בתרבית: לא תמיד מצליח. בדיקות אימונולוגיות: פחות מוצלחות מלקריפטוקוקוס אבל עדיין אפשר לגלות. Platelie test-מבחן לנוכחות אספרגילוס- זהו מבחן שמבוסס על ELISA ומכיל נוגדנים לגילוי galactomannan של האספרגילוס (יש מבחן אימונולוגי גם לקנדידה). ניתן גם לגלות נוגדנים. טיפול:  אמפוטריצין B (או הגרסא הליפוזומלית שלו- בעיקר לאספרגילוזיס שהוא יותר חודרני)  Fluconazole– בעיקר לקנדידה – מקרים יותר קלים.  Intraconazole- אספרגילוס בשנים האחרונות נוספו שתי תרופות חדשות שמעלות את הצלחה של הטיפול:  variconazole (triazole)  caspofungine(echinocandin) – פעילה על הדופן ויעילה נגד שתי הפטריות הללו- מכיוון שמנגנון הפעולה שלה שונה (השאר פועלים על הממברנה) ניתן לעשות שילובים של תרופות: caspofungine + variconazole/ Fluconazole/ אמפוטריצין B שהם יותר יעילים מתרופה אחת בנפרד. נשמח להעשיר את הידע להתראות תודה ...