הרפס גניטלי ומניעת הדבקה
דיון מתוך פורום מחלות זיהומיות
שלום, אני אישה בת 54, בריאה בדכ, 3 שנים במנואפאזה. לפני כחצי שנה נדבקתי בהרפס גניטלי טייפ 2 מגבר אסימפטומטי, שלא ידע כי הוא נשא של הוירוס. ההתפרצות הראשונה היתה קשה ולוותה במחלת חום כללית וכן התמודדות נפשית לא פשוטה. בשלושת החודשים הראשונים היו כמה התפרצויות רצופות עם מעט שלפוחיות חיצוניות ונגעים כיביים באזור השפתיים הפנימיות. ההתפרצויות היו קלות, ללא כאבים וחלפו ללא טיפול. אני נוטלת קבוע 1 גר ליזין, 1גר ויטמין C ותוספת מולטי ויטמין לנשים. לפני כשלושה חודשים (עקב קשר זוגי חדש ומשמעותי), התחלתי לקחת זובירקס 400 מג פעמיים ביום למניעה. מאז אין התפרצויות ואין תחושת שיידינג. לבן זוגי הרפס בשפתיים, ללא אבחון סוג ההרפס (הוא חווה התפרצות פעם בכמה שנים, ככל הנראה טייפ 1). אנו משתמשים בקונדומים באופן קבוע, וללא מין אוראלי מבן הזוג אלי. בן הזוג מאוד מעוניין במין ללא קןנדומים, כיוון שזה מאוד פוגע לו בגירוי ובהנאה, כמו כן מעוניין במין אורלי הדדי. ברור לי שגם כעת יש עדיין סיכון ולכן אני חוששת מהאפשרות להדבקה של בן הזוג. חשוב לי לציין שרופאת הנשים ורופאת המשפחה מלאות רצון טוב, אך ממה שנראה, הן לא מעוד מעורות ולא מכירות היטב את הוירוס. אני קראתי ועוקבת אחר המון מחקרים מהעולם ככל שגוגל מציע.. שאלותי: 1.האם אני טועה? האם יש סיכוי בעתיד ליחסי מין ללא קונדום ויחסים הדדיים מלאים, כולל מין אוראלי? 2. האם למימד הזמן יש משמעות, האם כשנה ממעוד ההדבקה הסיכויים להדבקה קטנים? 3. למעט מעט כאבי ראש מהזובירקס, האם יש סכנה בנטילתו הקבועה? מה המינון המומלץ? אנחנו מתוסכלים.. נשמח ונודה מאוד להמלצותיך בנושא.
שלום לילך, 1. בהחלט יש אפשרות ליחסי מין ללא קונדום (כשאין התפרצות קלינית של הרפס, כמובן), לרבות מין אוראלי, אבל תמיד יתלווה להם חשש להדבקה. 2. למימד הזמן עשויה להיות השפעה, אך השפעה זו איננה צפויה (כלומר, לא ברור אם בעתיד תהיינה לך יותר התפרצויות או פחות). 3. נטילת 'זווירקס' כטיפול מונע עשויה להקטין את סיכויי ההדבקה בעת יחסי מין. בכל נטילת תרופה יש סכנה מסוימת. המינון שאותו לקחת בעבר הוא המקובל. אפשר לנסות להפחית אותו ל-200 מ"ג 3 פעמים ביום (ואפשר גם לקחת 'וולטרקס' במינון 500 מ"ג פעם ביום). הרבה בריאות אפי
הי, ראשית המון תודה על התשובה הסופר המהירה.. שאלות נוספת... האם סוג 2 יכול להדביק גם את השפתיים, ולא רק את האזור הגניטלי. במאמרים שונים שקראתי הדעות על כך חלוקות. כמו כן נושא נוסף השנוי במחלוקת, האם יש מצב להדבקה עצמית, האם אני עצמי יכולה להידבק בשפה בהרפס טייפ 2. האם עצם קיום הנוגדנים בגוף לא מגן עלי מכך? לגבי מינון התרופה, האם יש יתרון למנה המחולקת על פני כל היום (אציקלובר) או מנה אחת וולטרקס 500. (כידוע רופא משפחה לא ממהר לרשום וולטרקס...). מתי בכלל עדיף לקחת את התרופה למניעה, כלומר מה טווח ההשפעה? לפני זמן מה התפרסם המידע על נסיון חיסון/טיפול חדש: https://www.biospace.com/article/a-rational-design-for-preventing-and-treating-herpes/ אשמח לדעתך, האם נראה רציני? מה הסיכוי שיהיה רלוונטי? תודה רבה
שלום לילך, 1. כנראה ש'הרפס' מסוג 2 עשוי גם לגרום מחלה בלוע/שפתיים. 2. הדבקה עצמית בנגיף זה מאזור הגניטליה ללוע נחשבת כבלתי סבירה. 3. כפי שאת כבר יודעת, ה'וולטרקס' הוא יותר נוח לשימוש אך גם יותר יקר. 4. עדיין אין לי דעה על הטיפול הניסיוני. הרבה בריאות אפי
מנהל פורום מחלות זיהומיות
