זיהום חמור שהוביל לקריסת מערכות

שלום וברכה, אמי סובלת במשך כ6 שנים מאלצהיימר, ובשנה האחרונה אושפזה מספר פעמים עקב זיהום בדרכי השתן. היום מאושפזת כבר כמעט שבועיים באסף הרופא עם זיהום ספסיס שגרם להתייבשות וקריסת מערכות, מונשמת ורדומה, ועברה החייאה בבית החולים בהמשך מספר שעות. מאובחנת עם שוק ספטי אורינארי עם צמיחת איקולי, סובלת גם מאי ספיקת כליות. לטענת הרופאים, בעקבות החייאה ממושכת נגרם נזק מוחי בלתי הפיך. איננו יודעים עד כמה זה נכון, מאחר ונזק מוחי היה קיים לפני בעקבות האלצהיימר. האם יש אפשרות ליעוץ בנושא, האם ניתן לברר על דרכי פעולה כלשהם לדעתך? אוכל גם לשלוח אבחון של בית החולים. אודה על עזרתך!

אפשר גם לבקש חוות דעת שנייה מנוירולוג שאין לו שום קשר לבית החולים שבו האמא מאושפזת. כדאי גם להכיר את התופעה של "דליריום", הרבה קשישים סובלים מאיזושהי ירידה קוגניטיבית במהלך אשפוז גם בלי קשר לאלצהיימר או החייאה. לפעמים מדובר בפגיעה זמנית שאפשר להשתקם ממנה. כמו כן, אם היא לא בטיפול נמרץ אז תבדוק את האפשרות להעביר אותה לטיפול נמרץ באסף הרופא או בבית חולים אחר. כידוע יש כרגע עומס בכל הארץ אבל הוא הולך ופוחת עם דעיכת גל הקורונה הנוכחי, אז כדאי לבדוק את האפשרות כל כמה ימים. לגבי ההנשמה, אני מציע להתייעץ עם רופאי ריאות ולבדוק את האפשרות להפסיק את ההרדמה ולהעביר אותה להנשמה באמצעות טרכיאוסטומיה (פיום קנה) שלא מחייבת הרדמה, ואז גם אפשר לבדוק את התפקוד הקוגניטיבי. יש היום גם אפשרות לעשות טרכיאוסטומיה שמאפשרת למטופל לדבר.

ב''ה תודה רבה על השיתוף! אמא שלי שקועה ומונשמת ללא חומרי הרדמה כלל, ישנה קריסת מערכות, הגוף לא מגיב ללא רפלקסים, לא מתפקד אלא ע''י מכונות ותרופות ללב ולח''ד, מדדי הזיהום אמנם ירדו בעקבות האנטיביוטיקה אבל היא לא נותנת שתן כמעט בכלל גם לא ע''י משתנים ברמה גבוהה, לדעת הרופאים דיאליזה לא באה בחשבון בגיל שלה (75 וחולת סכרת). השאלה הגדולה האם יהיה טיפול לנזק במוחי הגוף יתחיל לתפקד בהדרגה, או שכדאי למצוא פתרון מקומי בשלב הזה לאי ספיקת כליות לנקז את הנוזלים שהצטברו (היא מאד נפוחה) וכדאי אולי להתייעץ עם נפרולוג? השאלה היא מה הכי דחוף. תודה

אני לא רופא, אבל ממה שאתה כותב עכשיו משתמע שהרופאים חושבים שהיא נמצאת בתרדמת ואולי במוות מוחי. במצב הזה, אתה צריך לקחת בחשבון שבמדינות אחרות הרופאים כבר היו מבקשים, דורשים ואפילו מודיעים לך חד צדדית על כך שהם הולכים לנתק אותה מהמכשירים. כך שלדעתי כרגע, בהנחה שזו הגישה שלך (הארכת חיים בכל מחיר), המשימה העיקרית שלך צריכה להיות לוודא שהרופאים לא מוותרים עליה ולא מנסים לעשות לה "המתת חסד" אקטיבית (ניתוק ממכשירים) או פסיבית (מניעת טיפול נוסף, למשל דיאליזה). אני ממליץ לערב עסקנים רפואיים חרדים בטיפול (אלימלך פירר, בני פישר, חנניה צ'ולק) ואולי לנסות להעביר אותה לבית חולים דתי כמו מעייני הישועה או לניאדו. כל זה מבלי להמעיט בחומרת המצב שלה גם בלי קשר לנזק המוחי, שגם הוא נראה קשה מאוד. אבל כדי שיהיה לה סיכוי, גם אם לא גבוה, להתמודד מולו, צריך קודם כל צוות רפואי שעושה מאמץ של 100% להילחם על החיים שלה ולמנוע דום לב, וכרגע אני לא בטוח שזה המצב.

ב''ה תודה רבה