בהמשך לשרשור על דעיכת הבוסטר לרופא

למי שביקשו את הנתונים: חיסון שלישי ב20.8 בדיקת נוגדנים בליאזון ב 3.10 תוצאה 8730. בדיקת נוגדנים בהפרש של חודש וחצי אחרי הבדיקה הקודמת ושלושה חודשים אחרי החיסון, כלומר בתאריך 18.11 תוצאה של 2330 בלבד! ככה שיחסית לרמה ההתחלתית סביר שאפילו מדובר בירידה של יותר מ 75%. שאלותיי לד"ר הלפרין: 1) האם גם לאחר החיסון השלישי אתה אישית לא טרחת לבדוק את רמת הנוגדנים בדמך והאם אתה לא מודאג מהעניין? 2) האם אתה חושב שמשרד הבריאות מבין שהחיסון של פייזר כנראה שוב לא מחזיק מעמד זמן רב לעומת מודרנה ולכן יאפשר לקבל מנה רביעית של מודרנה מוקדם יותר למי שקיבלו שלוש מנות של פייזר? 3) מהי רמת הנוגדנים מעל הטווח שהוגדר כחיובי לוריאנט המקורי, שלדעתך האישית מספקת הגנה כנגד וריאנט הדלתא? זכור לי שבזמנו היה מאמר שטען שצריך פי 6 לפחות יותר נוגדנים מנטרלים תודה

בהמשך לשאלתי, האם אתה סבור שבעתיד הקרוב יפותח חיסון יעיל נגד הקורונה שגם יחזיק למשך זמן שיאפשר להביא לסיום המגפה? למה בחיסונים אחרים כגון חיסוני פוליו וחצבת ההגנה היא לכל החיים והנוגדנים לא נעלמים כמו בחיסון הקורונה?

COVID-19: why we can’t use antibody tests to show that vaccines are working https://www.gavi.org/vaccineswork/covid-19-why-we-cant-use-antibody-tests-show-vaccines-are-working Current SARS-CoV-2 antibody tests have not been evaluated to assess the level of protection provided by an immune response to COVID-19 vaccination. Rapid antibody tests only show whether or not antibodies are present, without providing any quantitative information. Scientists have not yet established the ‘correlates of protection’ – the exact concentration of antibodies required to prevent infection or illness – so even a positive antibody test can’t definitely confirm that someone is protected. In other words, just because someone has a positive antibody test, that does not automatically mean that their level of antibodies is high enough to protect against COVID-19 infection. Furthermore, antibodies vary in their ability to neutralize virus –a property not measured by routine anybody tests. Lastly, antibodies are not the immune system's only form of protection against a future threat. Various types of white blood cells contribute, for example, by remembering the pathogen so that a faster response can be triggered next time.

זה לא נכון, יש כבר מספיק מחקרים שמראים על קורלציה גבוהה בין נוגדני IgG נגד אנטיגן S לנוגדנים מנטרלים, וגם על רמות ההגנה שהם מספקים (הבאתי לפה כמה כאלה בעבר). בשיבא למשל בודקים כל חודש את הנוגדנים לצוות המחוסן ומייחסים לכך חשיבות רבה, כך זיהו לראשונה את דעיכת החיסונים וקראו למתן בוסטר.

גם ד''ר הלפרין לא סומך על הבדיקה הזו. הוא כתב כאן כמה פעמים.

א. כמה אנשי צוות מחוסנים נבדקו בבדיקה הסרולוגית במחקר בשיבא? ב. האם נמצאה קורלציה עם מובהקות סטטיסטית בין הירידה בכמות הנוגדנים ועליה בהידבקות ו/או בתחלואה אסימפטומטית/סימפטומתית? ג. האם המחקר של שיבא פורסם בכתב עת מדעי? אשמח לקבל קישורים למחקרים קליניים נוספים שבהם: 1. נבדקו מאות נסיינים, 2-4 פעמים, במשך לפחות 6 חודשים לאחר 2 מנות חיסון. 2. שנבדקו באותה מעבדה ובאותה ערכת בדיקה. 3. שהראו מובהקות סטטיסטית בין הירידה בכמות נוגדני אנטי IgG S ורמת התחלואה בקורונה.

היי ד"ר לא הבנתי את כוונתך בסעיף 2 שאין לך תשובה מספקת? התרגלנו כאן בפורום שתמיד יש לך תשובות בשבילנו ואני עוקב כאן שנים..

כאמור יש הרבה מחקרים. לדוגמה, הנה מחקר שפורסם ב-Nature על קורלציה גבוהה בין נוגדנים מנטרלים לתוצאות קליניות: https://www.nature.com/articles/s41591-021-01377-8 הנה מחקר מאוניברסיטת בון על קורלציה גבוהה בין נוגדני IgG נגד אנטיגן S לנוגדנים מנטרלים: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34415572

נוגדנים מנטרלים בתנאי מעבדה עדיין לא מבטיחים חסינות in vivo. בנוסף לנוגדנים יש עוד מרכיבים בתגובה החיסונית לנגיף, כמו תאי B, תאי T CD4, T CD8, תאי NK, אינטרפרון ועוד.