הצורה בבחינה מחודשת של חיסוני שגרה

בהמשך לשאלתי מלפני כמה ימים בנושא, קיבלתי תשובה מד"ר אריק האס ממשרד הבריאות: "1. משרד הבריאות עוקב אחרי תחלואה במחלות בפיקוח חיסונים (בארץ ובעולם) ומשנה את המלצותיו בהתאם לתוצאות. לא ניתן להסיק מסיכומי הוועדה המייעצת על קיום דיונים במשרד הבריאות בנושא או לא. 2. יש צורך להמשיך לחסן נגד דלקת כבד נגיפית A כי תחלואה עדיין קיימת בארץ ובעולם. אכן התחלואה ירדה מאז הכנסת החיסון. אך המחלה עדיין קיימת ותוקפת אנשים לא מחוסנים כגון עובדים זרים. עובדה זו גורמת מביאה אותנו לתובנה שאם נפסיק לחסן נגיע להתפרצויות ותחלואה נרחבת. מצב דברים זה חזר על עצמו בעשרות מדינות ובמספר מדינות שחשבו ש'אין צורך כבר' בתרכיבים שונים, והנסיון מלמד שעלייה בתחלואה לא מאחרת לבוא. לאור האמור, אני לא חושב שיש מקום להשתמש בשכיחות ירודה של מחלה כעילה לא לחסן נגדה, אלא אם המצב בארץ ובעולם מוכיח שהגענו לביעור - אירדיקציה. לעת עתה, זה קרה רק במחלה אחת - אבעבועות שחורות. במקרה זה, תוכנית החיסונים כן שונתה בעקבות האפידמיולוגיה, אבל כל מקרה (מחלה וחיסון) לגופו." בשורה התחתונה, אם אני מבין נכון את עמדתו שהיא נגד הוצאת כל חיסון מפנקס החיסונים ללא אירדיקציה עולמית של הפתוגן, אז זו בעיני עמדה בלתי סבירה ופשטנית מדי שמתעלמת מהמורכבות של הנושא. למשל, יכול להיות שמחלה מסויימת הייתה חשוכת מרפא כשהחיסון נכנס לפנקס אבל כיום יש לה טיפול יעיל. יכול להיות שמחלה התפשטה בעיקר דרך וקטור הדבקה ידוע שכיום איננו קיים יותר בישראל. מה דעתך?