החמרה במעבדה בנוכחות פצע הלחץ
דיון מתוך פורום מחלות זיהומיות
שלום דוקטור שוב סליחה על ההפרעה ותודה מראש. אבא שלי מטופל כזכור באוגמנטין 500 מג בשילוב מוקסיפן 500 מג כפול שלוש פעמים ביום וברספרים פורטה 800 מג פעמיים ביום מחר אמור לסיים את השישה שבועות טיפול שנרשמו לו. מדדי הדלקת שלו ירדו כאמור מ crp של 150 עד ל 23 ולדברי המוסד היה שיפור עצום במצב הפצע. לפני שבוע ביום שני היה לו חום רקטלי 38.3 ועלית crp לערך 56. ביום חמישי האחרןן במוסד טענו שנראה שהפצע בהחמרה, שיש שם רקמה נמקית והוא זקוק להטריה והתאמת טיפול והפנו אותו שוב למיון. במיון הוא התקבל עם חום 38.3 לויקוציטוזיס וcrp 90. הכניסו לו פיקליין במחשבה לשדרג את הטיפול האנטיביוטי אבל לאחר שבמחלקה ספירת הדם שלו התנרמלה יום לאחר האשפוז ומדדי הדלקת לא עלו עוד, ולאחר שכירורג פלסטי שבדק אותו קבע שהפצע לא נראה מזוהם ולמרות שיש מעט רקמת פיברין הוא לא מתאים להטרייה, במחלקה החליטו לשחרר אותו עם אותו טיפול פומי באוגמנטין מוקסיפן ורספרים למשך ארבעה שבועות נוספים וללא טיפול iv בשלב זה בשל הערכת הכירורג כאמור והעובדה שבמשך האשפוז החום המקסימלי שלו היה 37.5 רקטלי. 1) כיצד יתכן שגם הרופאה הגריאטרית במוסד טענה שהפצע חייב הטריה ואחות פצעים בבית החולים אמרה אותו דבר - אולם הכירורג הפלסטי שבדק אותו פסק שאין מקום לביצוע הטריה? 2) הרופאים במחלקה ובפרט הרופא הבכיר טענו שטוב שיצא עם פיקליין כי מתישהו יצטרך טיפול דרך הוריד אבל כאמור לדעתם בשל כל מה שכתבתי קודם ובנוסף תרביות דם עקרות פלוס העובדה שהחומים לא נמשכו באשפוז למרות שלא שונה הטיפול כרגע אין מקום לשנות את הטיפול הפומי. האם אתה מצליח למצוא היגיון בהחלטה זו והאם אתה סבור שהיא החלטה סבירה ובנוסף החלטה נכונה? 3) בתרבית שנלקחה במוסד ביום האשפוז מהפצע צמח חיידק בשם Proteus Mirabilis. החיידק הזה מעולם לא צמח אצל אבי בשום תרבית. הבנתי שמדובר בחיידק נדיר ביותר ומהמסוכנים ביותר שקיימים כיום ושהוא מוגדר כחיידק על קטלני. האם אתה יכול לשער כיצד החיידק הזה מצא את עצמו בדגימה מהפצע של אבא שלי? 4) החיידק יצא רגיש לאוגמנטין. איך העובדה שצמח חיידק רגיש לאוגמנטין בזמן שאבא שלי נוטל אוגמנטין מתיישבת עם העובדה שהכירורג טען שאין מקום להטריה ושהפנימאים טענו שהאוגמנטין הפומי מספיק ואין צורך במתן דרך הוריד? תודה
שלום יואל, 1. הערכת חומרתו של פצע לחץ איננה מדע מדויק. 2. ההחלטה נראית לי סבירה, אך כמובן שבנוסף ליתרונות יש לה גם חסרונות. 3. החיידק Proteus Mirabilis הוא ממש לא נדיר או "חיידק על קטלני" וגם לא בהכרח "מסוכן ביותר". אצל רבים מאתנו הוא נמצא במערכת העיכול מבלי לגרום לכל נזק. 4. משמעות הצמיחה של החיידק הנ"ל בחלקו החיצוני של פצע לחץ איננה מהווה עדות מספקת לכך שהוא גורם לזיהום בפצע זה. הרבה בריאות אפי
תודה דוקטור 1. השאלה האם צודק הכירורג שאין צורך בביצוע הטריה. בסוף דעתו היא שקובעת כי הוא זה שאמור לבצע את הפעולה. 2. מהם היתרונות ומהם החסרונות המרכזיים שאתה רואה בהחלטה זאת? 3. האם אינך סבור שמישהו הדביק את אבא בחיידק הזה? 4. כוונתי הייתה - האם אין צמיחתו של החיידק הנ"ל בתרבית הפצע מהווה עדות מספקת לכך שהאוגמנטין לא מגיע לשם בצורה מספיק טובה - כלומר או שהמינון הנספג באופן פומי איננו מספק או שיש שם רקמות מתות ולכן זו עדות מספקת לכך שדרושה הטריה? תודה
שלום יואל, 1. אין לי מושג. 2. יתרון: אם יהיה צורך בקרוב בעירוי, לא יהיה צורך להכניס אחד כזה שוב. חסרון: עליה בסיכוי לזיהום באזור החדרת העירוי הקיים. 3. לא בהכרח. 4. לא בהכרח. הרבה בריאות אפי
לגבי 2 התכוונתי איזה יתרונות וחסרונות אתה רואה בלהמשיך כעת את הטיפול הפומי מאשר לשדרג אותו לטיפול דרך הוריד בין אם באותן אנטיביוטיקות ובין אם באנטיביוטיקת על כדוגמת טזוצין לגבי 3 האם זה בסבירות גבוהה שמישהו הדביק אותו בחיידק הזה? תודה
1. יתרון להמשך טיפול פומי ב'אוגמנטין': זה יותר נוח. יתרון לטיפול תוך ורידי ב'טזוצין': הוא יותר רחב טווח. 2. אין ביכולתי להעריך את הסיכוי לכך.
תודה דוקטור עוד שאלה בקשר לפיקליין. עד כמה זה "קל" לגרום לחולה תחת אנטיביוטיקה לאלח דם בשל טיפול לא מספיק אספטי/סטרילי בצנתר? ראיתי מספר סרטונים על איך צריך להחליף חבישה ולתת תרופה או לקחת דם דרך הצנתר ואני חושש שבמוסד שבו אבי מאושפז רחוקים מלשמור על טכניקות הגיינה וסטריליות כאלה.
האם זה סיבוך נפוץ והאם לדעתך זה סיבה מספקת שלא להשתמש בצנתר אלא אם אין ברירה? למשל לא להשתמש בצנתר כדי לקחת בדיקות דם?
תודה דוקטור ומה הסיכון לקבלת אלח דם מפיקליין שלא נמצא בשימוש ? (אולי מלבד שטיפה פעם בשבוע? )
האם הכירורג שסירב לבצע הטריה הוא מומחה או מתמחה? האם הוא העלה על הכתב את הסירוב שלו או רק בעל פה? אם לא מדובר במומחה שכתב סירוב מנומק והגיוני, אז אני מציע שתבקש חוות דעת שנייה בכתב מכירורג פלסטי מומחה או דרמטולוג מומחה ביחס לצורך בהטריה.