איך לא להידבק

ד"ר הלפרין היקר. לפני שלושה חודשים ילדתי, לאחר הלידה משטח וגינאלי העלה GBS (לא קיבלתי טיפול אנטיביוטי לפני/במהלך הלידה, רק אחריה). 1. האם ישנה דרך כלשהי או אמצעי זהירות כלשהם שאוכל לנקוט כדי שבהריון הבא לא יהיה לי GBS? האם יעילות של אנטיביוטיקה דרך הפה בשבועות שלפני התל"מ (בטבליות) יעילות באותה מידה כמו עירוי לוריד במהלך הלידה? זה חשוב לי מאוד מאוד מאחר ואני רוצה לידה טבעית ביתית או לפחות להעביר את רוב הצירים בבית. 2. במהלך הלידה השתמשנו בבקבוק גדול של שמן שקדים, האם יש סיכוי שהחיידק- GBS יכול לעבור למי שישתמש בשמן הזה לעיסוי? או שניתן לעסות את התינוק ונשים אחרות ללא חשש?האם יש סיכוי שהחיידק חי לו בבקבוק השמן? לזרוק אותו?(מדובר במוצר לא זול) בבקשה פרט ככל האפשר, ידוע לי שהחיידק לא נחשב מסוכן לנשים לא הרות אבל חשוב לי לעשות את מירב המאמצים על מנת שבהריון הבא לא יהיה לי וגם לא להפיץ אותו הלאה (למשל לאחיות שלי) אם יש לי.

תודה על תשובתך המהירה, אבל האם הסטרפטוקוק הזה לא חייב גוף אדם בשביל לשרוד? האם הוא יכול לחיות גם במים? או בשמן? אני שואלת גם כי הגניקולוג אמר לי שלדתיות יש יותר שיעורי GBS בגלל המקווה, עקב כך אני שוקלת ברצינות להפסיק לטבול במקווה, למרות היותי שומרת מצוות. ומה אני יכולה לעשות על מנת להגדיל את הסיכוי שבפעם הבאה המשטח יהיה שלילי? היגיינה? יחסי מין (יש לי פרטנר אחד יחיד וקבוע)? מקווה? האם יעזור לנקות את אזור הנרתיק מיד לאחר הטבילה? האם קיים איזה תכשיר אנטיספטי לצורך כך? אחרי הלידה טופלתי בגרמיצין, פלג'יל ופניברין. האם החיידק מת סופית? או חי לו בגופי? אני מקבלת תשובות לא חד משמעיות, חלק אומרים שהטיפול ממית אותו וחלק אומרים שאין לו רפואה אלא שהנשאות היא לכל החיים. סליחה אני בד"כ לא אובססיבית אבל בגלל תוצאות הלידה (התינוק אושפז לצורך טיפול אנטיביוטי ומעקב לשבעה ימים וזה היה לי קצת טראומטי) העניין מטריד אותי, בייחוד לאור העובדה שאני מאוד מאוד רוצה ללדת בבית בפעם הבאה. את השמן שקדים לזרוק? (הוא היה על המדף לא נגעתי בו חודשיים) סליחה אם אני נודניקית...