מחלת הנשיקה

שלום רב, לפני כשלושה חודשים נידבקתי במחלת הנשיקה - בוירוס EBV. לאחר תקופה בה סבלתי באופן חמור מהסימפטומים -כגון בלוטות לימפה נפוחות עד מאוד, דלקת בכבד, נפיחות בטחול ולאחר תקופה גם עייפות רבה- אני מרגיש היום מצויין.ההפרעות בתפקודי הכבד והטחול חלפו וחזרתי לפעילות נורמלית לחלוטין. בבדיקה האחרונה ( לאחר 3 חודשי מחלה)התבהר לי כי עדיין אני נושא את הוירוס. ידוע לי כי חולפת לעיתים תקופה ארוכה עד העלמות הוירוס. אולם הבנתי מהרופאה המטפלת בי כי נשיאת הוירוס או לחילופין העלמותו ( !) אינה הבהכרח מעידה כי אינני יכול להדביק יותר אחרים. כלומר, הסיכוי להידבק ממני באמצעות נשיקה אינו תלוי בהכרח בתוצאות בדיקת הוירוס ( POSITIVE- NEGETIVE? ). וכי העדות הטובה ביותר תהייה אחרי שאתנשק... המלצתה היא לחכות עד לתקופה של 4 חודשים ואז לחזור לפעילות רגילה בסוגיית הנשיקות, ללא קשר לבדיקת הוירוס. ברצוני לקבל דעה נוספת בנוגע לסיכויי ההידבקות . האם אכן הגיוני לחזור לשיגרת "העברת הנוזלים" מבלי להתחשב בקיומו של הוירוס. בתודה מראש, ערן.

תודה על תשובתך, אולם, אבקש אבהרה נוספת. בבדיקת הנגיף האחרונה נמצא כי שני סוגי הנוגדנים הם POSITIVE !!. כוונתי ל- EBV IgG ו- EBV IgM. במצב דברים זה אני הרי עדיין מדביק היותו נוגדן IgM מסמל מחלה פעילה והוא עדיין POSITIVE , הלא כן? זאת בניגוד לנוגדן IgG שיישאר חיובי לנצח. אשמח אם תעמיד אותי על טעותי ותבשר לי כי למרות שהנוגדנים חיובים איני מדביק יותר, או לחילופין תאשר את דבריי הרופאה שלי אשר הבהירה לי כי למרות מצב חיובי של הנוגדן הפעיל ניתן לדעת אם אני באמת מדביק רק ע"י כך שאחזור לפיעלות רגילה ואתנשק שוב. פרוט נוסף של דברי הרופאה הבאתי בשאלתי המקורית. בתודה מראש על זמנך, רן