וירוסים

שלום גלי, 1. הוירוס לא נע בכוחות עצמו אך הוא עובר ממקום למקום בעזרת תנועה של המדיום בו הוא נמצא (למשל דם) או בעזרת כוחות "משיכה" של חלבוניו השונים לרצפטורים שבתאי המאכסן. ומי אמר שהוא לא גורם לנזק של התא בו הוא מתאכסן ומתרבה? נהפוך הוא! 2. בגוף יש תאים רבים בכל איבר או מערכת, וגם אם חלק מהם נפגע- לא תמיד יש לכך ביטוי קליני (=מחלה). 3,4. לגבי נגיף ההרפס- " התחברותו" מטען הגנטי של המאכסן בתאי עצב "עמוקים" אינה מתבטאת קלינית אך נדידתו לתאים ה"פריפריים" גורמת, במקרים רבים, לכאב ולנזק לתאי העור המעוצבבים ע"י עצבים אלו שגם אליהם חודר הנגיף. 5. המחזוריות של השלפוחיות העוריות הנגרמות ע"י נגיף זה נובעת מכך שבדרך כלל הוא אינו נודד לפריפריה עקב תאי המערכת החיסונית המונעים זאת ממנו, אך לעיתים- עם החלשה (שלא תמיד סיבתה ברורה) של המערכת החיסונית (למשל- עקב זיהום נגיפי אחר) הוא "מנצל" את ההזדמנות ועושה זאת. 6. וירוס האבעבועות רוח ווירוס השלבקת החוגרת (הרפס זוסטר) הם אותו וירוס בשינוי שם. 7. ראי את תשובתי לשאלה 5. 8. לגבי וירוס השפעת- המדע כן "עלה" על הגנים שבעזרתם משנה הנגיף את האנטיגניות שלו מדי כמה שנים, אבל כדי לפתח חיסון ספציפי כנגד החלבונים השונים שמייצר גן זה ולהכניס אותו לשימוש נדרשות שנים רבות והוירוס, כך מסתבר, זריז יותר מההרשויות המאשרות חיסון חדש כזה. 9. שינוי החלבון הקובע את אנטיגניות נגיף השפעת נעשה ע"י מוטציות של הגן המייצר אותו ואינו קשור כלל לחלבוני התא המאכסן. ומי אמר שהנגיף ה"חדש" לא גורם למחלה אצל המאכסן? נהפוך הוא! 10. אין קשר בין הגנים האחראיים על האנטיגניות של הנגיף (דהיינו- על יכולתו להיתחמק מהמערכת החיסונית שלנו) לבין אלו האחראיים על הפתוגניות שלו (דהיינו- על יכולתו לגרום לנזק לתאים אליהם הוא חודר) 11. אולי.... הרבה בריאות והצלחה בעבודתך (ובכל זאת אני ממליץ, כהרחבה לתשובותי הקצרות והפשטניות בחלקן לעיל, על ספר טוב בוירולוגיה אותו תוכלי להשיג בכל ספריה רפואית) אפי