לד"ר הלפרין ול- ד.
דיון מתוך פורום מחלות זיהומיות
ראשית, ד. לבושתי חטאתי בהתנשאות כשפסלתי את עצתך לבדוק את עניין הכלמידיה בדרכי הנשימה. ולו רק בגלל הידע המוקדם שלי שזהו חיידק זערורי שפוגע באברי המין. אני מתנצל בזאת ומודה לך מאוד על עצתך. שנית, לד"ר אפי, תודה על שלימדת אותי ענווה מהי. ותודה שהזכרת לי שוב את המשפט "מכל מלמדי השכלתי" שלמדתי מתוך תשובתך לשירלי על ד. ובכן, אני חייב לספר את סיפורי מהתחלה. כל הסימפטומים שהזכרתי בהודעותי מופיעים אצלי, אבל הרבה יותר גרוע בעצם, מופיעים הם אצל שני ילדי. הראשונה שפיתחה חום גבוה היתה ביתי בת העשר שסחבה את החום הזה במשך יומיים. חום שעבר ללא טיפול וללא תרופות. לאחר כעשרה ימים החלה להשתעל, שיעול שנמשך כבר למעלה מחודש עד היום. בני בן הארבע עשרה החל משתעל כשבוע אחריה, בלי שפיתח חום גבוה לפני כן. פניתי איתם לרופא ילדים אולם בגלל שלא עלה בדעתי הקשר בין החום לשיעול, ולא ציינתי זאת אצל הרופא, הוא לא חשב על זיהום ושניהם קיבלו סירופ נגד שיעול. סירופ שהשקיט את השיעול חלקית בלבד, כך שהשיעול נמשך בעצם עד היום. גם אני פיתחתי חום גבוה כשבועיים אח"כ. חום שנמשך במשך יומיים ועבר ללא טיפול. כעשרה ימים לאחר מכן, התחלתי גם אני להשתעל. שיעול שהתגבר עשרות מונים ברגע ששכבתי. (כך בדיוק אגב, גם אצל ילדי). אני עצמי פניתי לרופא משפחה, אשר קבע לאחר כל הבדיקות שמדובר כנראה באסתמה והציע לי משאף וסטרואידים. כמו כן הציע לי לקחת אנטיביוטיקה למשך שבועיים, "במקרה ומדובר בחיידק". אני, כבעל מקצוע הקרוב במידה מסוימת לרפואה, פסלתי את עניין האסתמה "שפגעה בבת אחת בשלושה בני משפחה" וגם את האנטיביוטיקה סירבתי לקחת "סתם בגלל שאולי זה חיידק". ואז פניתי לפורום כאן. ד. כתב מה שכתב ואני זילזלתי. ואז ראיתי את הודעתו הנוספת וראיתי גם את תשובתו של אפי לשירלי. והלכתי לחפש באינטרנט את כל מה שידוע על כלמידיה. והנה מתברר שאחת המחלות הזואונוטיות המועברת מבעלי חיים היא מחלה שמקורה בכלמידיה. המחלה הידועה בשם "כלמידיה פסיטצ'י" מופיעה אצל תרנגולי הודו. זוהי מחלה קטלנית, הגורמת שלשול, קשיי נשימה, הפרשה מהעיניים והאף, רעידה, עוויתות ועוד. מבין השינויים פתולוגיים שנצפו בעופות המתים: אנמיה קשה, דלקת שקיקי האוויר, גודש דם ריאתי, דלקת שק הלב, טחול מוגדל, בהיר ופריך, כבד שומני, הידבקויות של האיברים הפנימיים. בכל מקרה, שני הסימפטומים המובהקים הוא דלקות עיניים טיפוסיות וקשיי נשימה. ואז הגעתי ל"קדחת הציפורים" (Ornithosis, Psittacosis) מחלה פוגעת בתוכים, קנריות, יונים ועופות בית. גורם המחלה הוא שוב - מיקרואורגניזם מסוג כלמידיה. המחלה נדירה בארצנו אך עשויה להיות קשה לבני אדם שנדבקו בה. הסימנים הראשונים מזכירים שפעת עם בחילה וצמרמורת. שעול יבש, דלקת סימפונות ודלקת ריאות, שלשול, וגם צהבת עשויה להתפתח. לרוב נמשכת המחלה באדם כשבועיים אך יתכנו סיבוכים. לבסוף הגעתי לכלמידיה שפוגעת בגורי חתולים. ומסתבר שהמחלה פוגעת בעיקר בגורים צעירים. גורמת להם לדלקת עיניים קשה וטיפוסית ולעיתים לדלקת בדרכי הנשימה וקשיי נשימה. זהו!!!! מתברר שד. צדק! לילדי יש חתולה שאספו ברחוב. החתולה המליטה לאחרונה חמישה גורים ולכולם דלקת עיניים קשה ומוזרה באיפיונים שלה. (עיניים נפוחות מאוד ובולטות וכד'.) ובכן, ילדי נמצאים סביב, עם וממש בתוך הגורים הללו שעות רבות ביום. נדמה לי שנמצא הפתרון למחלה המוזרה שלנו. אז חצי דרך עברנו. עכשיו צריך לטפל מכיוון שידוע לי שהטיפול בכלמידיה שפוגעת באברי המין הוא טיפול אנטיביוטי בטטראציקלין או באריתרומיצין למשך עשרה ימים רצופים, אני מבקש לדעת האם גם בסוג זה של כלמידיה נעשה שימוש בדיוק באותם תכשירים למשך אותו זמן? או אולי יש לדעתכם טיפול אחר? האם תיתכן אפשרות שהמחלה תעבור ללא טיפול כלל? (אינני נוטל אנטיביוטיקה כבר עשרות שנים וילדי לא נטלו אנטיביוטיקה מעולם) אגב, ידוע שעופות וחתולים שהחלימו, ממשיכים לשאת את הכלמידיה. האם גם בני אדם ממשיכים לשאת את הכלמידיה? איזה בדיקות יש לעשות כדי לגלות? ושוב, אני מודה לכם מקרב לב ומחכה בציפיה לתשובתכם
שלום רוני, לצערי המסקנה שלך אינה מבוססת על הנתונים שמסרת: העובדה שיש לך חתולים חדשים עם דלקות עיניים (ש א ו ל י נגרמה ע"י קלמידיה טרכומאטיס) רחוקה מאד מהמסקנה שהשיעול שלך נובע מחיידק הקלמידיה פסיטאקי או הקלמידיה פניומוניה, כך שלדעתי אנחנו לא קרובים כלל ל"חצי הדרך" כמו שאתה טוען, ורחוקים עוד יותר מטיפול אמפירי באריתרומיצין או בטטראציקלינים (שדרך אגב אינם מומלצים לטיפול בילדים). המלצתי- אם אתה חושב שבכל זאת נדבקת בקלמידיה (מסוג כלשהו)- אפשר לבדוק זאת בבדיקת דם פשוטה. הרבה בריאות אפי
תודה על תשובתך. האמת שאני מודאג פחות מעצמי ויותר מהילדים. נתפשתי בכלמידיה שהציע ד, רק בגלל הסיפור עם החתולים והסימפטומים שהם מציגים. בנוסף, מסתבר שהסימפטומים שאני וילדי מציגים, בשילוב עם סיפור החתולים, אינו מרחיק אותי מהכלמידיה, כי אם דווקא מקרב. לכן, יש בהחלט טעם לבדוק כדבריך. ולפיכך יש לי שאלה: האם ספירת דם סטנדרטית, תספק תשובה מלאה לגבי זהות המיקרוב? או שמא עלי לבקש מהרופא בדיקה מיוחדת? ושאלה נוספת: במידה ומדובר באמת בכלמידיה. כיצד ניתן לטפל בילדים??? תודה והרבה בריאות גם לך.
אפי שלום. עקב התפתחות מדאיגה עם הבן הגדול ועליה חזקה בחום, נסענו למוקד רפואי של קופ"ח מכבי. שם עשו לו בדיקות דם וצילום ריאות. על פי הצילום נראים מוקדים קלושים פזורים של דלקת שהרופאה טענה שמתאימים לכלמידיה פניאומוניה. בבדיקות דם התקבלו התוצאות הבאות שיצאו מהמסגרת: MCV = 85.3 NEUT = 7.5 NEUT = 65.7% MONO = 0.96 MONO = 8.4% הילד בן 14 גבהו 1.53 משקלו 34 קילו. קיבל סירופ אריתרומיצין 5CC שלוש פעמים ביום. אשמח אם תוכל להתייחס. תודה