פורום זוגיות, פרידה וילדים
מנהל פורום זוגיות, פרידה וילדים
אני ואישתי נשואים מזה 9 שנים. הקשר הזוגי, והאהבה בניינו גדולה. יש לנו שלושה ילדים. תמיד נוצרים אצלנו ריגושים אך לאחרונה הקשר המיני שלנו הדרדר לפעם בחודש חודשיים. בכל יום אני מנסה להתקרב לאישתי, לגעת בה, לנשק אותה יוזם דברים חדשים וגם כשאנחנו מקיימים אני מרגיש שהיא עושה זאת כדי לרצות אותי. לאחרונה היא דוחה אותי על סף ואף פעם לא יוזמת. תמיד אני זה שמנסה להוביל למגע מיני. ובכלל לא מתקרבת, לא מנשקת, לא נגעת. זה תמיד אני. אני מאוד אוהב את אישתי ומרגיש שזה לא הדדי. כשאני שואל אותה היא אומרת שהיא אוהבת אותי מאוד, שאני אבא מושלם, מפרנס מושלם. אבל היא לא מראה לי שהיא נמשכת אליי. אני ממש חושש שהיא כבר לא אוהבת אותי ושאפילו הנישואים שלנו מתחילים להתפורר ואני לא יודע מה לעשות. בבקשה עזרתך 🙏
שלום קיבלתי את שאלתך ואכן הענין הוסבר בברור , שינויים בתשוקה מוכרים בקרב בני זוג. המעגל ההורמונלי של האישה ושל הגבר אינם דומים , לשמר תשוקה וענין מיני דורש פתיחות הבנה והשקעה.. אכן לא הבאתי בפניך תשובה כי היא תלוי נתונים אישים אשר לא אשאל בפורום מוזמן לפנות פרטי
אנחנו בני 23 אוהבים ביחד כבר 5 שנים אבל בזמן האחרון יש הרבה חילוקי דעות יש הרבה רצונות שונים ודרכים שונים הוא רוצה חתונה ילדים בית ואני ממש לא שם בשום דרך אפשרית.( ויש הרבה לחץ ממנו על זה ) הוא מחפש לרוץ ואני עדין לא מוצאת את עצמי , עוד יוצאת למסיבןת עוד עם חברים עובדת כמלצרית עם משכורת טובה אבל בלי תלוש בשלב מאוד נוח בחיים מבחינתי אני עוד צעירה ולא לחוצה לכל זה.. אבל הוא כן החלטנו על הפסקה לחשוב אם נצליח להתפשר ואפילו להבין אם זה הרגל או אהבה כי יש עירעורים.. אך מתמודדים? האם נכון לעשות הפסקה ולא פרידה? מה עושים כשאוהבים אבל זה לא מספיק, ההחלטה הדדית לגמרי אנחנו כבר שבוע בהפסקה ואני בין טוב לי לבין מתגעגעת עד עמקי נשמתי כל אחד מחכה שהשני יתפשר על ה״עתיד ״ שלו ואף אחד לא רוצה להתפשר.. יש לאן להתקדם? אני באמת לא יודעת אך זה יצליח..
לאור הסיפור שלך, וכדי להבין את הקושי , שלך ושל בן זוגך רצוי לקבל עזרה מקצועית אשר תעזור לכם בהוה וגם בעתיד..
אני מדברת ויוצאת עם מישהו קצת יותר מחצי שנה(היינו שוכבים גם לפעמים)והייתה לו חברה 6 שנים לפניי שהכרנו והיא התחתנה עם מישהו אחר בסוף ונשבר לו הלב(גם לי נשבר הלב מהאקס שלי והיה לי מאוד קשה).אנחנו לא זוג אבל אחרי תקופה קצרה שהכרנו טוב הוא התחיל להגיד לי שהוא מאוד נקשר אליי ושהוא מפחד שאני אעזוב אותו וכל מיני דברים כאלה ואז בעצם מה שקרה אחרי כמה ימים אז שאלתי אותו אם הוא אוהב אותי הוא אמר שהוא לא יכול להתאהב באמת מכל הלב אחרי מה שקרה לו עם האקסית ושאני קודם כל יותר גדולה ממנו(הוא בן 21 ואני בת 24)ואולי אני מחפשת מישהו אחר וכאילו לא רוצה מישהו כמוהו ואם הוא היה רוצה אהבה הוא היה אומר לי מזמן ושזה לא קשור אליי הוא פשוט לא רוצה אהבה בכללי אלא אם כן תהיה מישהי שבאמת מפחדת עליו ולא תפגע בו אז הוא יסכים להיות איתה ואז הוא שאל אותי את אותה שאלה אמרתי לו שיש לי רגשות אילו אבל שאני מסכימה איתו ושאני חושבת באותה צורה ושאנחנו לא מתאמים וכאילו פשוט נשאר חברים טובים אבל כשאמרתי את זה לא באמת התכוונתי לזה לא אמרתי את זה מהלב אמרתי את כל זה בגלל מה שהוא אמר הרגשתי שהוא לא רוצה אותי אז לא רציתי להודות באמת איך שאני מרגישה פחדתי וגם אמרתי לו בסוף שזה היה בצחוק שאמרתי שיש לי רגשות אילו למרות שזה לא היה בצחוק ואמרתי שאני אוהבת אותו כידיד ולא מעבר למרות שהייתי כבר מאוהבת בו ממש…בקיצור אחרי זה לאט לאט הוא השתנה בהתהגות שלו איתי והוא היה אומר דברים מבלבלים הוא התחיל גם להיות לא כנה ולשקר לי בכמה דברים ומאוד נפגעתי ממנו למרות שהוא בהתחלה היה באמת כנה ואז בסוף הרגשתי שהוא מסתיר ממני משהו וקורה משהו אז שאלתי אותו אם יש לו חברה הוא אמר לי שיש מישהי שהוא הכיר תקופה ושהיא כן חברה שלו אבל הוא לא מרגיש בנוח איתה ולא טוב לו איתה ושהוא חושב להיפרד ממנה הוא סיפר לי כמה דברים עליה ושאל אותי מה דעתי ומה כדאי לו לעשות אמרתי לו שיעשה מה שהוא חושב שנכון מבחינתו ושינסה להסתדר איתה ואמרתי לו שבגלל שיש לו חברה אז אני לא אמשיך להיות בקשר איתו אז הוא ממש נעלב מזה ואמר לי שהוא סיפר לי על החברה בשביל שאני אהיה איתו ואשאר לצידו ואעזור לו לא בשביל שאני אעזוב אותו,בסוף אמרתי לו שאני מאוהבת בו ובגלל זה אני לא יכולה להישאר איתו אם יש לו חברה ואז הוא התחיל להגיד את בעצמך אמרת שאת לא רוצה מישהו יותר קטן ממך ושאנחנו לא מתאמים וגרמת לי להבין שאת לא רוצה אותי ואת לא רוצה שנשאר ביחד ושנתחתן בעתיד ושבגלל זה הוא השתנה איתי ושיקר לי וכל זה,הסברתי לו שלא באמת התכוונתי לזה ולא אמרתי את זה מהלב ושאמרתי את זה בגלל מה שהוא אמר לי אז וכאילו הסכמתי איתו ואמרתי לו שאז כשאמרתי שיש לי רגשות אילו זה לא היה באמת בצחוק הסברתי לו הכול..הוא אמר לי לא ידעתי את כל זה את גרמת להשתנות ושהוא הכיר מישהי אחרת כי הוא חשב שאני לא אוהבת אותו ולא רוצה אותו בתור בן זוג,הוא אמר לי למה לא אמרת מקודם בסוף הוא אמר לי בגלל שאת אוהבת אותי תשארי איתי אל תעזבי אותי ואם באמת היית אוהבת אותי אני אמרתי לך שהחברה הזאות שהכרתי אני לא מסתדר איתה ולא טוב לי איתה,לא נוח לי ושאין תקווה שאני והיא נמשיך בקשר היית נשארת ומבינה אותי ולא מוותרת עליי ואז באמת יש מצב שאני ואת נהיה ביחד ונתחתן בעתיד לפחות תהיי איתי תני לי להרגיש שמאוד אכפת לך ממני ושאת דואגת לי ורוצה אותי באמת…בסוף אחרי שדיברנו בנושא הזה הוא אמר לי שהוא נפרד מהחברה הוא אמר אני לא אשקר לך ואגיד לך שניפרדתי ממנה בגללך,ניפרדתי ממנה כי לא טוב לי איתה. אחרי זה הוא אמר לי שהוא מאוהב בי ומאוד נקשר אליי ושהוא מאוד רגיל אליי וטוב לו איתי והכול אבל שלא נראה לו שאם נהיה בזוגיות רצינית זה יסתדר ושהוא באמת מפחד לפגוע בי בעתיד,ושהוא מפחד להיות בן זוג שלי ואחרי תקופה הוא יזכר באקסית שלו ובמה שקרה לו ושהכול ישתנה ושלא נשאר ביחד,הוא אמר שהוא רוצה שנמשיך להיות בקשר ושהוא אוהב אותי מאוד וזקוק לי אבל הוא לא יכול כרגע להבטיח לי זוגיות רצינית כי באמת אכפת לו ממני והוא לא רוצה שאני אפגע ממנו בעתיד,ושהחברה השנייה שהייתה לו הוא בהתחלה הרגיש בנוח איתה ואז הוא התחיל להיזכר באקסית שלו הראשונה ובגלל זה הוא עכשיו שונא את החברה השנייה וניפרד ממנה ושהוא פגע בה,ושהבעיה אצלו בלב שלו הוא מרגיש שהוא לא מרגיש מוכן להיות בזוגיות רצינית כרגע,אז הוא לא רוצה לפגוע בי,מצד שני הוא מתחנן שאני אשאר לצידו ושיכול להיות שהוא ישכח את כל העבר שהיה לו עם האקסית אחרי תקופה ואז הוא כן יהיה בן זוג שלי. אני לא יודעת מה לעשות כי מצד אחד אני באמת אוהבת אותו מאוד והיה הרבה אי הבנה בנינו בהתחלה ואני לא רוצה לעזוב אותו,מצד שני אני מאוד מפחדת להמשיך בקשר איתו ולהמשיך להיקשר אילו יותר ויותר ואז בסוף לא נהיה ביחד ואני מפחדת שהוא ישקר לי או משהו,זה יהיה לי הרבה יותר קשה ואני אפגע עוד יותר. האם הוא באמת אומר את האמת,מה אני אמורה לעשות בציטואציה הזאות?
אני נשוי בפעם השניה והילדים במשמורת שלי מיזה כ 10 שנים עם בת הזוג שלי. מאז ומתמיד היו עליות וירידות בין אשתי לבן שלי הקטן שהיום הוא בן 18. הם לא כל כך מתקשרים הבן שלי מושך אותי לכיוון שלו בטענה שאני מגן על אשתי. ואשתי מושכת אותי לכיוון שלה שאני מגן על הבן שלי ואני בין הפטיש לסדאן. עד לפני יומיים שהיינו בנסיעה והתפתח וויכוח תוך שניה בינהם.. הבן שלי אמר לאישתי מטומטמת והיא יצאה עליו ואמרה לו שלא ידבר אליה ככה ואני מנסה להרגיע את כולם ולא הצלחתי. השאלה שלי איך להתנהג הבן שלי לא הקשיב לי בכלל לא בערב אמר שלא התנהג יפה והוא מודה אבל לא מוכן להתנצל. מה עושים במצב כזה??? אישתי לא מוכנה לעבור לסדר היום היא מאוד פגועה ובצדק.. מה עושים?
פרק ב עם ילדים , מהווה קושי , 10 שנים , שאישתך מגדלת את הילד יחד איתך כניראה לא יצרו מערכת של אמון וביטחון, כאן מעורבים מס דמויות וכל אחד הגיע עם צפיות שעומדים במבחן של זמן ותיפקוד לרוב אפשר לתת עצה דרך הפורום. ארך במיקרה הזה חושבת שללכת לטיפול יהיה הפיתרון הנכון ביותר .
היי אז ככה יש לי שאלה ...או התייעצות... נמצאת בפרק ב יש לי שני ילדים והוא רווק ללא ילדים.נמצאים ביחד חצי שנה הקשר הוא מדהים יש הרבה אהבה ובגדול הכל מצוין.עברנו לגור יחד לא מזמן ויש דבר שמאוד מתסכל אותי הוא פשוט לא עושה כלןם בבית!!אולי מדי פעם מכין לנו משהו לאכול שזה מתכונים שרק הוא מכיר אבל זהו ברמה שאני עושה ממש ממש הכל מכביסה כלים טאטוא שטיפה אוכל הכל הכל.יש לי שתי ילדים לא ממנו האבא שלהם לא רואה אותם אז גם הטיפול בהם הוא בלעדי עליי!כולל הבית .ואז כשהוא חוזר מהעבודה כמבון שמבשלת להם מגישה לו את האוכל עד אליו וגם מפנה לא שזה מפריע לי רק להסביר יותר טוב אין לי שום בעיה בעניין האוכל אני אוהבת את זה לתת לו להרגיש כמו מלך.אני חולת פיברומאלגיה ואנדרומיזיוס יש ימים שהכאבים פשוט גומרים אותי משתקים אותי והוא יודע את זה אבל עדין כל הנטל עליי תמיד זה ממש מתסכל אותי ומעצבן אותי גם אם הכין לנו משהו לאכול כמובן שרוב הסכוים לא ינקה אחריו!הטא יכול לראות את הבית הפוך וכלום!יראה כיור מפוצץ כלים לא יעשה יראה סל כביסה מלא או כביסה לקפל וחא יעשה כלום!!!זה משגע אותי האדישות כאילו בחייאט!!!אתה לא חי פה ???אתה לא רואה שזה מתסכל אותי?שכואב לי?? .מצד אחד אני מבינה גם אותו הוא עם פריצת דיסק עובד קשה פיזית בחוץ בתור קבלן שיפוצים אבל עדיין הייתי מצפה לטיפה התחשבות ממש טיפה נגיד לטאטא?נגיד לקפל את הכביסה?,היום ממש התקשתי לתפקד והתעייפתי הכביסה נשארה ככה אני טאטאתי אני עשיתי את כל הכלים והוא פשוט נרדם כשאני בא לי לבכות מכאבי גב !מה אני יכולה לעשות כדי לגרום לו לתת יד בלי לפגוע או לגרום לו שיתגונן או שנכנס לריב ?אני ממש מתוסכלת וצוברת לו טינה .אודה לכל עזרה
האהבה היא דרך מאוד טובה להגיד דברים, קחי עזרה שתעזור לך להתקשר, אם נוצר קשר טוב והילדים גם בתוך הקשר , חבל לא לתחזק אותו . , לכי לאיש מקצוע שיתן לך כלים.
נפרדנו לפני 19 יום אחרי זוגיות של 13 שנים עם עלויות וירידות ובגידות . הפם נפרדנו כי הוא חושד שאני בוגדת בו ולא מוכן להאמין שאני לא היה לנו ריב רציני לקח את הדברים שלו ונפרדנו התחנתתי אליו המשך שבוע ימים הוא לא מוכן אחרי 10 ימים הוא בא שכבהו ולא דיבר מילה וישן אצלי ובבוקר הלך ואחר כל ניסיתי לדבר איתו מדבר בקרירות אז נתתי לו עוד כמה ימים שקט לא שלחתי לא דיברתי יום שהת הטחרון הוא בא בלילה מאוחר ישן בבוקר שכבנו הלך לעבודה יום ראשון ניסתי לדבר דיבר בקרירות אלי אז לא שלחתי כלום עד יום רביעי יום רביעי שלחתי לו שאלה האם זה נגמר ! והוא ענה לי כן זה נגמר והתחלתי לבכות ולהתחתן הוא אמר שבחיים לא יחזןר ושהוא שונא אותי ואז הוא חסם אותי בכל מקום !!!! האם הוא עוד יחזור או ז 19 יום זה מספיק זמן בשביל להגיע להחלטה שזה נגמר
tאין לנו אפשרות לדעת מתי יהיה בניכם קשר נוסף, היתי מנצלת הזמן לעבודה אישית להבין היכן קשה לך ולחזק את הכוחות להמשך .. כל דרך לריפוי נהכאב יהיה לך לתועלת.
יש לי תסמונת אספרגר ( על הרצף האוטיסטי ), יש עכשיו בחורה שהכרתי , זה לא יהיה בזבוז זמן שאני בינתיים לא "יכול" לעשות סקס ? ומה דעתך על זה שאני מעיף לכל הרוחות בחורה שלא מסכימה להיכנס איתי למיטה לאחר יותר מחודש לאחר ההיכרות הראשונית ? ואז כאילו זה יהיה מוצדק לבגוד בה אם אמצא מישהי אחרת ( אם כמובן זה נחשב בגידה, כי לא סתם כנראה בנצי באסקימו לימון אמר לנורית " לבגוד במישהי שלא מסכימה להיכנס למיטה זו לא בגידה ... " ) ? אפילו שזה נחשב לדבר מכוער שמלמד על חוסר ערכים, אי כבוד עצמי ואני ארחיק ואומר - אף חזירות לא רק כלפי אותה בחורה אלא גם כלפי שאר העולם שהרי יש לא מעט אנשים שלא משיגים סקס ? אני בחור כבן 30 , אני שואל כי כמו שאת כנראה יודעת הסיכויים שמישהי תשכב עם מישהו עם ההפרעה הזאת קטנים, גם אחרי חודש
באספרגר אפשר לטפל עי תרופות ועל ידי טיפול נפשי הבונה וכישורים חברתיים , ומרחיב התמודדות בחברה כל זה יעזור גם בקשר זוגי
רציתי לשאול,עד איזה גיל ניתן להיתחתן?
יצחק נבון עליו השלום התחתן בגיל 87 בערך
אבל כיום אפשר יותר מהעבר ללדת ילדים אחרי גיל 45 ולדעתי הורים מבוגרים הם בעלי ניסיון וחוכמת חיים יותר רחבים מאשר אימהות בנות 20 - יש למבוגרות יותר כוח סבלנות לחיתולים מאשר רק לרצות לראות עולם ודברים כאלה , למרות שהסיכויים כאשר גיל האם עולה ללדת צאצאים נחותים שהם יזכו להרבה זמן שתהייה אמא שלהם בחיים קטנים יותר כמו גם שהסיכוי של האמא להינות מהם קטנים יותר. בזכות ניסיון החיים הן יוכלו להפחית את חומרת הקשיים של הילדים שלהם למרות שגם הריונות בגיל מבוגר מסוכנים ליולדת ולעובר.
העובדה ההיסטורית היא שכמעט 4 שנים לא יצאתי לדייט, ואני רוצה כבר לצאת שוב לדייט רשמי, כמו שכתוב בספר, גם אם זה יהיה בליינד דייט ( כמעט כל הדייטים שיצאתי אליהם בחיים שלי היו עם בחורות שלא הכרתי לפני, אז אני יודע שזה קיים ) . אני מדגיש, דייט ! לא מפגש מיני , כי יש לי מודעות עצמית ואני יודע איך המוח הנשי פועל. אני גבר סטרייט, וכדי להיות אדם מכובד ומוערך אני מוכן להתאפק ולהתכחש למיניות שלי בהתחלת קשר עם אישה. בעולם אוטופי הדייט הראשון היה מתקיים בוודאי בבית שלי , אבל אני גם מנחש שהדייט הראשון יתקיים באחד המקומות הקלאסיים : בבית קפה, במסעדה או עד כמה שהחורף הממשמש ובא יאפשר לנו זאת - בטיילת בחוף הים. לשם כך, אני אפסיק לדבר עם בחורות שמסרבות לתת לי אפילו דייט אחד מסכן או להתייחס אליהן, או שאפסיק לדבר עם בחורות תפוסות ובחורים שלא מסדרים לי דייט עם בחורה פנוייה. אני ינהל עם כל אותם אנשים מערכת יחסים של תקשורת הכי מינימלית שיש , של לא יותר מ " שלום " ו- " היי ", " בוקר / צהריים / ערב טוב/ים " ו " ביי , להתראות " וגם בשביל זה אני אצטרך להתאמץ כדי לשחק את עצמי מתעניין ונחמד כי ארגיש לא בנוח ואם אותם אנשים הם אנשים העובדים בבתי עסק בהם אני קונה מצרכים או עם עמיתים שלי לעבודה אלה יהיו יחסים קונקרטיים בלבד, יחסי תן - וקח בלבד, יחסי ציות ומרות בלבד בלי שום הענקת יחס רגשי וחם מצידי ואני לא אעניק להם יחס המביע חשק להיכנס לתוך חייהם ושהם ייכנסו לחיים שלי. עולם כמנהגו נוהג, חייה ותן לחיות, הכלבים עוברים והשיירה עוברת, " איש איש תחת גפנו ותאנתו ", אומנם ללא אלימות מילולית ופיזית אבל אני אשחק את עצמי לא שומע או אפילו אברח כשאחד מהם או מהן יישאלו אותי " מה נשמע ? " . אם אני לא אנקוט בטקטיקה הזאת, אני לא אסלח לעצמי עד יום מותי. למה אתם שואלים ? כי כבר כלו כל הקיצין. כי אני לא רוצה להיות יותר הפראייר, כלב הפודל, הסמרטוט והטטל'ה של כולם. שאם רוצים משהו אז לוחצים על כפתור שנמצא לי על הגוף ומקבלים. כי אני לא קונה את זה שכל הנשים בעולם תפוסות או שאף גבר ואישה הנמצאת כבר בזוגיות בעולם לא מכירים אף אישה בודדה - כמו שאני רואה את זה הם והן כולם משחקים את עצמם ראש קטן, הם לא שמים לב שהפתרון לבעיה שלי נמצא אצלם מתחת לאף - זו למשל יכולה להיות הבת או האחיינית שלהם שבדיוק נפרדה מהחבר שלה אבל הם לא חושבים לרגע לשדך לי אותה ואני חושב שהם פשוט דואגים להן יותר מאשר לי - הם אולי מפחדים שאתעלל בהן רגשית. תחושות הייאוש והתסכול מחוסר זוגיות בחיים שלי הן עצומות ורגשות הכעס, המרמור והזעם שלי הן עצומות ומופנות גם כלפי האנושות וגם כלפי אלוהים - ואני בעצמי לא יודע מי יותר אשם במצב שלי. העלבון שלי בעיקר מנשים שלא רוצות לטרוח לצאת איתי לבליינד דייט זועק לשמיים. ורק לסבר לכם את האוזן, אני כבר בראשית הפעולה הזאת וההפסדים לפחות כרגע הם לא כאלה גדולים כי יש אנשים שמעוניינים בחברתי, אבל שוב, הם מתמקדים בדברים מיותרים שבכלל אני לא מבקש מהם את עזרתם כמו : לנחם אותי במילים יפות כאשר מישהו ממשפחתי הולך לעולמו, איך לאכול בריא ואף לתת לי טיפים איך מנהלים זוגיות טובה כאשר הם יודעים שאין לי על מי ליישם את כל הטיפים הקשורים לניהול זוגיות - אני אומר להם ברצינות שאני לא צריך להעשיר את הידע שלי על זוגיות בשביל הידע הכללי ושאני לא ניגש למבחן בו אני צריך להוכיח את הידע שלי על זוגיות. האם עליתי פה על סטרט אפ גאוני ? האם זו ערובה שתסדר לי דייט ? גם אם אתם אינכם פסיכולוגים מוסמכים או מומחים לזוגיות חשוב לי לשמוע את דעתכם , לשמוע איך זה נראה לאנשים מהצד, כי תמיד זה טוב לקבל עצות מאנשים טובים באמצע הדרך ואני מרשה לעצמי לחשוב שאני אקבל שלל תשובות הנעות בין תגובות הזויות וגועליות שיעוררו בי חלחלה כמו " אתה נואש ", " מזל שאתה לא גודע את חייך בשם המירוץ לאהבה " , " אתה מנסה לעבוד עלינו שאתה לא רוצה לשכב עם מישהי, להפך, זה נראה שאתה רוצה לקרוע את הסדינים עם מישהי חדשה שתפגוש כמה שיותר מהר ובתדירות כמה שיותר גבוהה כי אחרת אתה לא היית טורח להעלות את השאלה הזאת פה "ו- " תעבור למחנה של החד מיניים " לבין תגובות מעודנות יותר כמו " אני גם בודד ואני חי חיים מאושרים " עד תגובות אימהיות וכמו של אנשים טובי לב שאומרים לאחיינים שלהם " שאלה יהיו הצרות שלך בחיים - אתה תראה מה זה קושי אמיתי בחיים כאשר אתה תחלה במחלה סופנית או כאשר תפשוט את הרגל ולא תהייה לך קורת גג לגור מתחתייה ". אני כבר רגיל לתגובות כאלה מאנשים, הנה ניחשתי את חלק מהדברים שאתם רוצים לרשום לי, אז אני מבקש בכל לשון של בקשה לא לחזור על הדברים שהוזכרו לעיל, אלא רק אם אתם באים ממקום של לחדש לי, של לכוון אותי לרעיונות חדשים. אני גם מבקש לא להתנשא ולחשוב שאתם יודעים להיות יותר פרקטיים ממני ולהציע את הדרכים המקובלות להיות אטרקטיבי יותר בשוק הפנויים - פנויות כי באמת כבר ניסיתי את כל הפלטפורמות האפשריות להיכרויות וכבר התנסתי וטעמתי מהכל, וגם כי אם תיתנו לי פה הרצאה שלמה על זוגיות אתם תצטרכו להשקיע יומיים שלמים ותיצא לכם מגילה, אז חבל על הזמן שלי ושלכם - אני גם הייתי יכול לבלבל לכם את השכל ולרשום לכם שכבר היו מקרים בהיסטוריה שהיו נשים נוכלות שגיהצו חופשי את כרטיס האשראי של הגבר שהן יצאו איתו אבל כשהוא ציפה שהן ייכנסו איתו למיטה פתאום הן שיחקו איתו משחקי בושה של כיתה א' ואני מתאפק לא להרחיב בעניין הזה, אז אני מבקש לשמור על רמה גבוהה כל הניתן של תרבות דיון מפרה ויעיל.
לדעתי כבר שאלת מספר רב של שאלות וקיבלת תשובות אפשריות . כדי יותר לקרוא בספרות או לפנות להתיעצות יותר ממוקדת עם איש מקצוע שיכוון אותך לפי השאלות שעולות.
אני בן 24 ונזכרתי עכשיו שמישהו בצ'אט וואלה רצה לסדר לי לסטוץ אישה בת 70 ובסוף זה לא הסתדר. קראתי היום במקרה באינטרנט שיש הפרעת נפש פאראפאלית הנקראת גרונוטופיליה שהיא משיכה מינית לקשישים ( לפי ויקיפדיה - בני אדם בגיל 70 ומעלה ). אם למשל אני אשכב עם אישה בת 70 ואחשב בהמשך לגרונוטופיל , האם אצטרך לעבור טיפול שיחתי - פסיכלוגי בעקבות כך ? האם אצטרך לקחת כדורים פסיכיאטריים בעקבות כך ? האם אפילו מאשפזים בבית חולים פסיכיאטרי בגלל זה ? אני יגיד לכם למה אני שואל. אני למשל עד לפני כמה חודשים לא ראיתי את עצמי בכלל כבן אדם היכול להימשך מינית ואפילו לשכב עם אתיופית, בדואית, דרוזית וערבייה ולעשות אורגיות ופתאום אני רוצה לשכב עם אתיופית, בדואית, דרוזית וערבייה ולעשות אורגיות ! ואפילו כמה פעמים ! כך שאני לא בטוח שאם בטעות אתפתה להיכנס למיטה עם אישה בת 70 אז אני לא ארצה להמשיך לקיים עם נשים בגילאים האלה יחסי מין יותר ! כי יש נשים בנות 70 שהן חתיכות ( מישהו דיבר על רוסיות בגיל הזה ? ) וחלקן נראות כמו גג בנות 55, כי מבחינתי אין הבדל משמעותי בין האיברים האינטימיים של נשים בין הנשים השונות בעולם, כי אני לא נביא, אני לא יודע מה יכול לעבור בתת המודע שלי ואני באמת לא יודע אם אחווה זיקפה, אהנה ואגמור בסקס מלא עם נשים בגילאים האלה או לא כי גם עדיין לא קיימתי יחסי מין עם מישהי מעל גיל 58. ואני לא הבנתי שני דברים : האם המשיכה המינית הנחשבת לגרונוטופילית היא גם כלפי בני אדם בגילאים 60-69 ? ומה הוא הגיל המקסימלי של אדם גרונוטופיל? לפי ויקיפדיה רשום שמדובר ב " אדם צעיר מאוד ", אבל לא מצויין שם הגבול המקסימלי. אתם יכולים למצוא לי מידע שיוכל לתת לי את התשובות לשתי השאלות האלה ?
לדעתי היתה בכיוון הנכון לחפש את המידע באתרים שעוסקים במיניות האדם. ולילמוד את הנושא שמענין אותך.
בגלל שיש סיכונים אפילו בסקס עם קונדום ?
מין ומיניות הם חלק מהצורך הטבעי של האדם האופן והתדירות גם הם שונים אצל האנשים. מומלץ לקבל הדרכה והכוונה אם יש ספק . כדי להרגיש נוח ובטוח יותר.
אני בן 34 ולפני כ- 5 שנים קיימתי יחסי מין מלאים עם נערת ליווי בלי קונדום ולמזלי לא נדבקתי במחלת מין כלשהי. זה כזה נורא מה שאני עשיתי ? פשוט לא השגתי עד אז יחסי מין בלי קונדום ובכלל זאת הייתה הפעם השנייה שלי מבחינת קיום יחסי מין וזה היה נראה לי לא הגיוני להעביר חיים שלמים בלי חדירה מקונדמת אחת אפילו. האם יכול להיות שהיא נכנסה ממני להריון והיא לא הודיעה לי ואפילו יש לי ילדים ממנה ? אני צריך לברר זאת ? גם אין לה את המספר פלאפון שלה כיום. אחר כך היינו אצל פסיכולוג והוא אמר לאמא שלי שהיא לא הייתה צריכה לבכות ממה שאני עשיתי כי זאת הייתה פעם יחידה שלי בלי קונדום עם מישהי בתשלום. מה דעתך על זה ? גם מישהו אנונימי ייעץ לי לפני כמה שבועות לעשות מין נוסף בתשלום בלי קונדום ופשוט להיבדק מיד למחלות מין ואז שאם אקח מייד טיפול מונע לאיידס וכדומה אז עדיין אני אשאר בריא. מה דעתך על כל זה ? מישהי אנונימית גם אמרה לי פעם שאם אותה נערת ליווי הייתה בהריון ממני ואחר כך גם מביאה את הילדים לעולם אז היא הייתה מוצאת את הדרך להודיע לי, זה נכון לדעתך ? והיא אמרה לי אותה נערת ליווי שהיא לוקחת גלולות , אבל האמת גם גמרתי לה באותו סקס כמה פעמים בפנים
אכן יש לך שאלות עמוקות. ואני מבינה שהם מעיקות עליך ואינם מאפשרות לך לאת השקט. היתי ממליצה לגשת לסקסולוג ,או לקבל יעוץ מיני מאיש מיקצוע שיוכל לתמוך בך וללות אותך בהתנסויות המיניות.
1. האם סקס עם עובדת מין יכול לזהם את הדם ולגרום לפרונקלים או שהופיעו לי הפרונקלים לא בגלל עובדות המין ? 2. האם סקס עם אתיופית ( לא עובדת מין ) הוא סקס בסיכון גבוה להידבק באיידס ? 3. האם סקס עם עובדות מין יכול להדביק אותי בקורונה ?
קיום יחסים מזדמנים או בתשלום רצוי תמיד לקיים עם הגנה (קונדום) . המוצא איננו הגורם לחשש להדבקות אך אם קיים חשש מומלץ להתיעץ גם עם רופא .
אני בן 34 ואני לוקח את התרופות הפסיכיאטריות הבאות : ריספונד 1.5 מ"ל ורסיטל 20 מ"ל, ולדעתי אין לי זיקפה בסקס. בחלק המקרים שאני צופה בפורנו כן יש לי זיקפה, אבל גם אני חושב שהיא הזיקפה לא הכי חזקה שאני יכול לייצר. בסקס האחרון שלי לא הייתה לי זיקפה, ובסקס שלפניו אני גם בספק אם הייתה לי, למרות שהפרטנרית שלי אז הייתה מישהי מנוסה בסקס והיא אמרה לי שאיבר מיני גדול, אבל אולי היא שיקרה ? באותו סקס גמרתי מהר ( עם קונדום ) והזיקפה ירדה תוך 5-6 דקות. כמו כן כחודש וחצי לפני כן לקחתי ויאגרה אבל לא בשביל סקס אלא רק בשביל אוננות והיא לא עשתה לי זיקפה, והתרופה עשתה אותי קצת מזיע ( הזעה היא אכן תסמין של ויאגרה ), אז אמא שלי לא רוצה שאקח יותר ויאגרה. מה לעשות כדי שתהייה לי זיקפה בסקס ? האם יש לי בכלל חרדת ביצוע ( בגלל שלפעמים יש לי זיקפה מול הפורנו ) ? הפסיכיאטר שלי טוען שהפרעות הזיקפה הן לא בגלל הכדורים הפסיכיאטריים והוא לא רוצה להחליף לי לכדורים אחרים או בכלל לבטל על הכדורים. האם לדעתך הכדורים שאני לוקח אכן יוצרים הפרעות זיקפה או שבאמת מדובר בצירוף מקרים ?
אני מניחה שהפרעות בזיקפה יכולות להיות מכמה סיבות היתי מציעה לך לקבוע פגישה אצל סקסולוג לקחת איתך את מירשמי התרופותצ ולהתיעץ על כל המרכיבים והגורמים.
אני מתכוון בעיקר לגבר - אני חושב שאישה אפילו אם היא אישה נכה תמיד יהיו לה מחזרים וכאלה שיתחרו על ליבה... האם אין כאלה עם מוגבלויות שלא הצליחו להשיג מין בחינם גם הם עברו טיפול ?! נראה לי שיש כאלה מביניהם שלא הצליחו להשיג מין בחינם...
גם אם הם עברו טיפול *
אני בן 33 ורציתי לשאול אותך מה דעתך על זה שאני מוכן לגור ביחד ואפילו להתחתן עם חברה חדשה שתהייה לי אפילו אם אני לא אכיר אותה מספיק טוב ? האם זה באמת כזה מוזר והאם אני בסיכון שאותה בחורה תנצל אותי כספית ? הרי גבר שיש לו בחורה שהוא מכיר אותה 20 שנה לא יכולה לגנוב ממנו כספים בבית למשל כשהוא מתרחץ והוא לא משגיח עליה ? למשל לפני כחודשיים היה לנו נופש עם העבודה והייתי באותו חדר עם מישהו שאני בכלל לא מכיר והוא לא גנב לי כסף... ולמשל יש כאלה שגרים בדירה עם שותפים אז אני גם לא בטוח שהם מכירים טוב טוב את האנשים שגרים איתם באותו בית כבר מההתחלה... וכנ"ל בדיור לאנשים עם מוגבלות - אפילו שכנראה רוב הזמן נמצא עם אותם חוסים בבית ( גם בלילות ) מדריך מוסמך...
שלום , סיימתי קשר אחרי 3 חודשים. קשר שהייתה בו עוצמה חזקה ותחושה של התאהבות מטורפת. יחד עם זאת, עלו בי ספקות וחששות לגבי הפרטנר- חשש שהוא עצבני\ חם מזג (התווכחנו לעיתים קרובות), חששתי שיש בו משהו טורדני (יש לציין שגם באופן מאובחן- הוא מאובחן בהפרעת OCD ומטופל תרופתית באופן יומי) וחששתי שהוא לא יציב\ בריא נפשית עד הסוף. בשל כל החששות האלו, החלטתי לסיים את הקשר. הוא התחנן להזדמנות נוספת של חודש לייצר את השקט שאני צריכה. הרגשתי שחודש הוא זמן שאינו מייצג ושאני מתקשה להאמין בלב שלם שזה יעזור.. הרגיש לי קצת כמו פלסטר. למרות הרציונל שאני מציגה, אני עוברת משבר מאד גדול מאז הפרידה, מרגישה תקועה במקום ומלאה בשאלות האם עשיתי את הבחירה הנכונה. אודה לכל עצה
למבולבלת שלום. פרידה היא משבר קשה במיוחד , ואם עברו יותר משלושה חודשים ואינך מתאוששת . פני לעזרה של איש מקצוע .. לקבל כלים . פרידות הם שלב בחיים אך הם קשות ומכאיבות.
אני גבר רווק, רציתי לשאול האם לכל סיר יש את המיכסה שלו? ככה אנשים תמיד אמרו לי.. והאם בכל גיל ניתן להכיר?
לרווק המהסס לכל סיר יש מכסה אם לומדים איך להתאים את הסיר למכסה ולא להפך .. רצוי מאוד ללכת ליעוץ ולמידת דרכי התקשרות מתאימים לקשר זוגי בהצלחה
אכן בכל גיל אפשר למצוא זוגיות, אך מומלץ לשנות הרגלי ם שאינם מיטיבים איתנו , ולהתיעץ עם מומחה אם עוברים השנים.
אני בן 60 וןאחרונה חלה ירידה בתפקוד המיני אני בריא עשיתי בדיקות דם הכל תקין, אשתי מאד נאה ומושכת ואני פחות, זה מוריד לי את הבטחון ואולי זה משפיע על התפקוד המיני. יש לי פחדים שחלילה היא תפזול לצדדים למרות שהיא אומרת לי שהיא אוהבת אותי ואין לי מה לדאוג. מה עושים במצב כזה
הנאה מינית ומשיכה מינית לא קשורים במראה .. ויתכן שהירידה שלך היא על בסיס מצב רוח ולא על ביס פיסיולוגי היתי מתעניינת בעזרה אצל סוקסולוג
מכר רחוק ואני נהיינו לאחרונה מאוד קרובים, התחלנו לצאת ואנחנו בזוגיות. הוא סיפר לי שהוא בהליך גירושים והם לא גרים יחד יותר משנה. הם כבר הפרידו את החשבון בנק ויש עוד סגירות אחרונות לעשות. הוא והגרושה כבר מעל לעשור ביחסים מאוד לא טובים אבל בגלל שהבנים שלו היו קטנים אז לאף צד לא היה אומץ לפרק את הבית. במסגרת היחסים הלא טובים שלו עם הגרושה הם ישנו בחדרים נפרדים בבית המון שנים (כ-15 שנים) ולא ממש ניהלו זוגיות אלא יחסים של שותפים לדירה (כאלו שמסוכסכים בניהם בצורה קשה ובתקשורת מינימלית רק על מה שהכרחי). הוא מאוד פתוח איתי, מדבר איתי על הכל ועונה לי בכנות על כל דבר ששאלתי. גם על דברים שלא שאלתי הוא מספר בצורה שקופה. באחת השיחות שלנו, הוא סיפר לי שאחרי תקופה ארוכה שבה הוא חי לבד בתוך הנישואים, הוא בגד בה, פעם אחת לפני 9 שנים עם מישהי כמה פעמים ופעם נוספת לפני שנתיים עם מישהי אחרת כמה פעמים (בפעם הזו אשתו חשדה והוא נתפס). עם שתיהן הוא בקשרי ידידות טובים ואומר שהוא לא רוצה ולא מחפש שום דבר אתן מעבר לזה ושהוא אוהב אותי וטוב לו איתי והוא לא רוצה אף אחת אחרת חוץ ממני. לדבריו - זה נעשה מתוך מצוקה וחסכים שנמשכו הרבה זמן ולא מתוך צורך לחפש ריגושים בחוץ. לדעתי אין לבגידה שום הצדקה!!! אם לא טוב אז חותכים ולא בוגדים!!! כל עוד לא שמים על השולחן בצורה גלויה שזה כבר לא זה, ומחליטים שזו רק שותפות ללא מחויבות זוגית, אלא זה נעשה בסתר מאחורי הגב של הצד השני זו מעילה באמון ובעיני קו אדום!!!. (או שמחליטים באופן הדדי וגלוי על קשר פתוח במידה וזה מתאים לשני הצדדים) לבקשתי, הוא הבטיח שאם בעתיד לא יהיה לו טוב בקשר אז הוא יסיים אותו ולא יעשה שום דבר עם אף אחת במקביל אלי. אני לא יודעת איך להתייחס להבטחה הזו: מצד אחד אנשים מבטיחים כל מני דברים כשהם מאוהבים, במיוחד בהתחלה של הקשר (כשמאוהבים ויש סוג של אופוריה) וזה לאו דווקא מה שקורה בהמשך. מצד שני יכול להיות שהוא באמת לא מתכוון לחזור על זה וזה באמת לא יקרה שוב. כלפי הוא בן זוג טוב ומשקיע ששם אותי בסדר עדיפויות מאוד גבוה ועושה מאמצים ניכרים מאוד כדי שיהיה לי טוב בקשר. הבהרה: אנחנו בזוגיות גלויה לגמרי, הוא לא מסתיר אותי מאף אחד, פגשתי גם את המשפחה שלו וגם את כל החברים שלו וזה לא משהוא שקורה מאחורי הגב של אף אחד (גם אני לא מסתירה אותו מאף אחד). לפי מה שאני יודעת על הנושא של בגידות - כשאדם בוגד ופורץ את המחסום המוסרי הזה אז יהיה לו קל יותר לחזור על זה שוב בעתיד אך יחד עם זאת זה לא אומר בהכרח שהוא אכן יעשה את זה. מצד אחד מרגיש לי כמו להכניס ראש בריא למיטה חולה ומצד שני חבל לפרק משהוא שיכול להיות טוב בגלל משהוא שהוא לא עשה לי ולדבריו לא יקרה שוב. אשמח לדעה נוספת
זה הראה לי תגובה ריקה שלך וללא טקסט. תוכלי בבקשה להעלות אותה שוב?
אני נשוי חמש שנים, ולפחות עברתי חמש מטפלים זוגיים בינהם מטפלת שהיא פסיכולוגית קלינית, נתחיל ככה אנחנו חרדים, ולא הצלחתי לחדור חשבתי שאני לא מספיק מנוסה וחזק, אבל מתברר שאי אפשר לחדור לתוך האישה, יש לה פחד מחדירה מתכווצת ונסגרת, הלכנו למטפל נתן תרגיל מוזר לדחוף אצבע לתוך האישה, אבל מיד התחילה לצרוח אפילו ממש בהתחלה, למרות שלהביא אותה לאורגזמה אני יכול, עזבנו את הטיפול שלו, עברנו לפסיכולוגית קלינית היא רק עשתה פשרות ביננו כי נהיה לחץ וכעס סביב הנושא האישה אפילו לא ניסתה לטפל בעצמה וגם סירבה לבצע תרגול אחרי שנה שראיתי שלא זז כלום הפסקתי, לא יודע מה קרה אבל האישה החליטה ללכת לטיפול הלכה לאימון ריצפת אגן והלכנו ביחד לסקסולוג, נפתחה אפשר לחדור ולקיין יחסי מלאים, וכל הזמן עד שזה קרה ככה כמעט שנתיים מהחתונה, הייתה לי באסה בלב שאני לא חודר ואוף איזה אכזבה למה התחתנתי בכלל?? כאדם חרדי אין מצב למין ללא חתונה ולי בפרט להתחתן היה קשה אני נכה, ככה שלא היו עלי הרבה קופצות, אני מאוד אהבתי אותה הרגשתי דחיה ממנה שהיא דוחה אותי. ממנה. שונאת אותי, וגם לא מתחשבת בי, היא את שלה מקבלת ולא אכפת לה שאני לא חודר, וגם מזלזלת בי בתור גבר שאני רוצה לקיים יחסים, ותמיד אמרה אם אפתח תרצה הרבה, היו ימים שחשבתי אולי אחרים אותה ללא קשר פיזי מיני ורגשי, אתנתק ממנה רק טכנית נחיה באותו בית לא מרוע רק מרצון שלא תפגע בי תקח את הנאתה ולא תתן לי להנות, זה לא הוגן ולא אפשרי איך אפשר לענג אישה ולא לחדור אחר כך, הגעתי למסקנה שהיא פשוט שונאת אותי ובא לה להציק לי, אציין שבמשך השנתיים דיברתי על ליבה אמרתי לה בואי נטפל, יש פתרונות, היא מאוד שמרנית ודוסית, אבל מצד החוב הדתי אני חייב לענג אותה, וגם היא מצדה אסור לה למנוע זאת ממני ולפי התורה והמצוות חייבים לקיים יחסים מלאים, היא הייתה עושה רק כשבא לה או כשחושבת שאברח או שאם אנחנו רבים להתפייס, הלכנו לסקסולוגים ויועצים משפחתיים פסיכולוגים קשה לי לסלוח לה על העוול שגרמה לי במשך שנתיים קשה לי לשחרר אני רוצה לשחרר את זה ממני אבל אני לא יכול לפעמים אני נגרר איתה למריבות וויכוחים, ואני רק מדבר מספר את מה שהיה ושואל למה התנהגת כך את שונאת אותי???? ואין לה תשובה פעם אמרה שהיא מרחמת עלי שעשתה לי ככה , אני לא צריך רחמים אני צריך בת זוג לחיים אני מרגיש שאני בודד נשוי שהיא לא אוהבת שהיא שונאת אותי רוצה בעל לתצוגה לומר שנשואה , ואני קשה לי לאהוב אותה אם הייתי יודע שאתחתן שוב הייתי בטוח עוזב אבל אני חושש להיות לבד???? היא כרגע אצל סקסולוגית שהיא גם עובדת סוצויאלית קלינית, ונראה לי גם פסיכולוגית, האישה גם לא מתפקדת טוב קשה לה מאוד לקום בבוקר לוקחת מלודיל לדיכאון היה לה לפני החתונה, וקשה לה לתפקד מאוד איטית המטפלת שהולכת אליה לשיחות במשך שלוש חודשים לא הזיזה אותה בכלום אדרבה מאחרת יותר מנסה לשכנעה אותה להתגרש, כי אני חופר וקודח חוזר כל הזמן על מה שמנעה ממני קיום יחסים מלאים, הייתי אצלה פעם אחת כמעט שלא שמעה אותי מה טענותי, כי אני זוכר טוב גם את הפגיעות שלה בי, צוחקת על נכותי ללא שום התגרות, לא מכבדת אותי מגלה סודות שלי בפני משפחתה ואני מתבזה מזה, למרות שאני מבקש שלא תאמר מראש, ולמרות שהיא לא עושה זאת בתור עונש כלפיי, ממשיכה כך לכן לא רוצה להגיע להוריה לשבת, לא משתפת אותי ותמיד לא יודע מה מרגישה או רוצה. אני אמרתי חה מה אני אוהב במיטה והיא כל זמן שוכחת מה אני אוהב?? המטפלת לא תוכל לקבל אותנו לפחות לחודש כי חלתה או משהו כזה, ואני ממורמר וכועס ועצוב בדיכאון פשוט, מת חי האם יש תקווה ולאיזה סוג טיפול צריך ללכת ??????? מצד אחד מת להתגרש מצד שני לא רוצה להיות לבד לפעמים חושב לחיות איתה ללא יחסים , כדי שתחווה מה שאני חוויתי ממנה היא לא מבקשת אפילן סליחה??
כתבת בעילום שם , הבעיה אכן קשה וניראה שרב הקושי והכעס , לא צינת לגבי ילדים האם אתם הורים. לגבי שאלתך על חיים ללא הנאה מינית , קשה ולא מעודד. לגבי גירושים מציעה לנסות עוד טיפול משותף אצל מומחה לטיפול זוגי . ובעזרתו להגיע להחלטה.
שלום, מתנצלת מראש שזה ארוך אשמח אם תקראי עד הסוף. אני בת 20, בגיל 17 הכרתי את חבר שלי לשעבר, הוא זה שנורא רצה את זה בנינו ואני לעומתו יותר "זרמתי על זה" מאשר "רציתי את זה". הוא פיתח רגשות חזקים אלי אולי גם תלות רגשית מסוימת מכיוון שידוע לי שחווה חרם ביסודי וגם סובלת מפוסט טראומה שריסקה אותו. לאחר שנה שאנחנו בתוך הקשר שמתי לב שבאמת המצב הנפשי שלו השתפר ושהוא מקשיב לעצות שלי ולדברים שהייתי אומרת לו( מכאן אני מסיקה שנוצרה תלות מסויימת). שנינו איבדנו את הבתולים אחד לשני, ובמשך זמן רב בתוך המערכת יחסית הרגשתי מעורערת אם אני אוהבת אותו או לא. בשלב מסוים אני גם פיתחתי אליו סןג של תלות חברתית- ביליתי איתו רוב הזמן ובקושי עם חברות. אני חושבת שרק לאחר שנה או שנה וכמה חודשים התחלתי באמת להרגיש אליו משהו ממשי , בעיקר כשהוא התגייס לצהל וחזר הביתה אחרי השבוע הראשון הרגשתי סיפוק אדיר לפגוש אותו בסופש ולחבק אותו . לאחר שנתיים ו4 חודשים שאנחנו ביחד החלטתי להיפרד מימנו. לא כי לא הייתי בטוחה אם אני אוהבת אותו, אלא כי הרגשתי שאני מאוכזבת מימנו מכל מיני סיבות שונות ואחרות , שהוא פשוט לא עומד בציפיות שלי ומה שאני מצפה מימנו כבן זוג( כמו תמיכה והכלה, התחשבות וגמישות, השקעה, כנות וכו). אחרי הפרידה הרגשתי מרוסקת כאילו חרב עולמי, לא הפסקתי לחשוב עליו הרגשתי כאילו נתלש מימני חצי. עכשיו לאחר שנה שאנחנו פרודים אנחני מנסים לחזור ליהיות ביחד . ניסיון שני. בניסיון הראשון לא צלח כי הרגשתי שהרגש שלי אליו לא חזק כמו פעם ושאין לי מספיק תשוקה אליו. לאחר תקופה שמעתי שהןא התחיל לדבר עם מישהי חדשה וישר התחלתי לבכות , זה נורא צבט לי בלב ולא הבנתי למה . חשבתי שאין לי יותר רגש אליו. עכשיו אני בקשר איתו ומנסים לחזור. אנחנו לוקחים את זה לאט ולא ממהרים לקחת את זה למקום זוגי ורומנטי. נורא חוששת לפגוע בו, אני מרגישה כאילו אני משחקת בו וגם הוא חושב כך. אני חוששת מזה שמה שאחליט תהיה טעות. מצד אחד אני חושבת שהוא השתנה לטובה בשנה האחרונה ושהפעם יהיה יותר טוב ושזו תהיה זוגיות טובה שמגיע לי אותה, אבל אין לי אליו כמיהה ואת התשוקה שאני מאוד מאמינה שצריך. מצד שני אני רוצה למצוא את ההוא שתהיה לי אליו כמיהה ותשוקה, אבל מה אם הוא יהיה בן זוג לא ראוי? יתייחס אלי באופן שהוא לא מקובל? אני נמצאת בדילמה הזאת זמן רב ולא מצליחה לקבל החלטה חד משמעית. מתנצלת על המכתב הארוך
מתקנת- רשמתי בהתחלה סובלת מפוסט טראומה, התכוונתי ל- סובל מפןסט טראומה. הוא סובל. לא אני.
אם ההבחנה של פוסט טראומה היא הבחנה מקצועית רפואית מומלץ שכל הקשר בניכם יהיה מלווה בתמיכה נפשית. כדי לחזק את ההתקשרות הזוגית. בתוך הטיפול תוכלו יחד לקבל החלטה איך יתקיים הקשר שלכם לקראת הביסוס שלו ובזמן הנישואים.
יקרה וודאות בזוגיות לא קימת ..האנשים משתנים הצרכים והעדפות וכך גם הזוגיות משתנה . בדקי את התשוקה והערכה עכשיו ..ותני לזה מקום בחייך .. העתתיד יביא את הפיתרנות להמשך.
שלוםו. לפני חודשיים נפרדתי מבן זוגי, בעקבות זה החברים עזבו אותי, ויש לי רק קשר עם מישהו אחד. אני לא מאוהבת בו גם אין לי רגשות כלפיו. אני יוצאת איתו בכוח רק שיהיה לי מישהו. האם כדאי לי להתפשר? אשמח לטיפ ללא טיפול מה לעשות איך להתמודד עם הבעיה הזאת?
אכן המדור הזה בנוי לתת תמיכה אישית ראשונה. ובכל זאת רצוטי שתבררי לעצמך. מדוע בחרת להיות בקשר שלא מענין אותך. והאם באמת כל כך קשה לך להחיות לבד . ולהשקיע בקשר שיתן לך שלווה לצד הנאה. מה זה לצאת בכוח ? האן זה אומר לא להיות במקום שאת רוצה? נקודות שכדי לשים לב ולברר.
שלום רב, אני נמצאת במערכת יחסים , למעשה עד אתמול - עם גבר מזה 3 חודשים. התחלנו כשהיה עדיין פרוד, מיד לאחר שעזב את הבית. לא ידע מתי יהיו הגירושים. אציין שנהג בשקיפות מלאה עימי באשר למידע אודות מה קורה. בגלל מצבו וגם בגלל מגבלות הקורונה, נכנסנו ישר למערכת יחסים שנמצאים המון בבית.אין הרבה לאן לצאת מלבד צעידות בחוף וכו'. שיחות רבות של שעות ארוכות. חשיפה אישית מאד עמוקה. שלו יותר. לי לקח יותר זמן וגם ובכל זאת, לא שיתפתי לפרטים כמוהו, עד שלא אחוש ביטחון. יחד עם זאת, גיליתי ביקורתיות רבה מאוד. נטייה להיתפס לפרטי פרטים בכל שיחה, וברגע של כעס להטיח בפני בחזרה, לבקש הסברים מנומקים למה אמרתי כך או אחרת וכו. אציין גם מיעוט קשר עין, אך קירבה פיסית רבה וטובה מאוד. בשל המזג הכעסני הזה נוצרו פעמיים נתקים לכשבוע. כשעניין הגירושים עצמם נהיה ממשי נתקלתי בהתנהגות מתוחה מאד ובצורך להיות עם עצמו שהיו מובנים לי,אך גם ושוב הרגשתי לעיתים כ"שק חבטות"... הגירושים עברו בשלום. ואז התחילה תקופה שנראתה רגועה ומבטיחה, ולהפתעתי שרדה פחות משבועיים. הוא הציע לבלות סופשבוע ארוך ביחד, עשה הכנות לכך, ולמרות זאת, בהפתעה מוחלטת הודיע לי שהחליט לסיים את הקשר, כי למרות שאנו בתקשורת עמוקה מאד ולמרות החברות האמיצה מצד שנינו, שהוא בהחלט צד פעיל בה, ולמרות קשר פיסי פורה והדוק, הוא לא מרגיש שהוא מתאהב ולא אהבה ולא פרפרים בבטן וגם חושש שלא יאהב אותי בעתיד. מהפך מוזר מהימים הצמודים ומשיחת הבוקר שעסקה בקניות לשבת. אציין שאנחנו בני 60 פלוס לא ילדים. אני לא מאמינה כבר בהתאהבויות עיוורות שאינן רואות מציאות של חוסר התאמה, אלא מתאהבת בהתנהגויות ובמעשים, בהעצמה הדדית, הקשבה ואמפטיה לצרכים של השני. אני לא מאוהבת, אך בהחלט התחלתי להיקשר אליו, גם כי ראיתי דאגה ואכפתיות. הוא דיבר הרבה שנקשר וכו, אך פתאם בא לומר שכמה ימים מרגיש לא נוח בקשר, למרות שבכמה ימים האלה הזמין אותי לסופשבוע ארוך. מוזר. התהפכות שאיננה תואמת את ההתנהגות כלפי. לא מבינה מה קורה. מה קרה. אני מרגישה די מרומה, במידה מסויימת, כי אמרתי לו שעד כה הייתי במידה רבה כמשענת. ורק עכשיו מתחילה בעיני מערכת היחסים ההדדית האמיתית, בתנאים הרגועים יותר, והנה ברגע האמת הוא מתנתק. אמר לי - אל תחכי לי והיה מאד נחוש להיפרד. הייתי אדיבה ומנומסת. שמרתי על איפוק. אבל בתוכי אני מרגישה גרוע מאוד. במידה מסויימת אף מנוצלת ומרומה. מה דעתך ? כיצד את רואה את תמונת המצב ? כיצד עלי לנהוג ? האם לכתוב לו את דעתי שיבין שהוא שקוף וחשוף? להניח לו כי אולי זה משבר שיחלוף? אני מבולבלת, כועסת וכאובה. תודה רבה. שרית
אכן תיאור מורכב ולא תמיד מוסברה ענין של שינוי גישה וענין בקשר ,. וגם לאדם עצמו לא תמיד יכול להסביר את שינוי הגישה.. אני מקווה שיתרצה לדבר בגלוי ולספר מה קרה ואז תביני יותר. תמיד עדיף ללמוד תהליכי הרגעה וויסות כדי להרגיע וליצור מערכת יומית מתפקדת.
יצאתי עם מישהו כמה חודשים כשמתחילת הקשר הוא היה מודע למצבי רוח הקיצוניים שלי והדיכאון הקל(לא ברמה שמסכנת את עצמי למשל הייתי מעבירה ימים שלמים מכונסת בעצמי ולא יוצרת איתו שום קשר או מבטלת מפגשים איתו) ..הוא החליט להמשיך בקשר ולנסות והוא היה באמת במקום שנחסה להבין ולנסות..עד שזה הגיע לנקודה בה החליט להיפרד ממני בגלל הסיבות האלה..רציתי את נקודת מבטך בנושא אם אפשר ותודה
דכאון איננו קל לא לאדם ולא לסביבתו, מה שהפרט מרגיש כקושי דיפקודי הסביבה מפרשת אחרת ... , ופרשנות שונה עכולה לגרום לאי הבנה ומיכאן גם התרחקות.
שלום, אני נמצא בזוגיות מזה 7 שנים, זוגיות טובה מכל הבחינות, לקראת חתונה וילדים. הסיפור הוא שיש לי פוט פטיש (Foot Fetish), למי שלא יודע מדובר על משיכה לכפות רגליים, כמו שרוב הגברים נמשכים לציצי או לתחת אני נמשך לכפות רגליים, לדעתי יותר ממה שגבר אוהב ציצי אבל אני לא באמת יכול לדעת או שזה פשוט אינדיבידואלי. אני מאוד פתוח עם בת הזוג שלי בנושא והיא זורמת איתי לגמרי ואפילו אוהבת את זה. לפני שאגש לבעיה חשוב לי להדגיש את השוני שאולי לא הרבה מבינים לגבי אנשים עם פוט פטיש אבל כפות רגליים זה דבר שרואים כל הזמן ולחיות כשאתה כל הזמן רואה משהו שמדליק אותך זה לא פשוט בזוגיות מונוגמית. עכשיו תחשבו מה זה לחיות ככה מגיל קטן, בכיתה, בהפסקות, בצבא זה בעיני לגדול אחרת. והיום ומספיק שחברה של בת הזוג שלי יושבת איתה בסלון מרימה רגליים מבחינתי זה כאילו Turn On מטורף מול הפרצוף. הבעיה היא שאני רוצה לגעת בכפות רגליים נוספות, ניסיתי בעבר לדבר איתה על זה והיא לא הסכימה בשום אופן, לדעתה זה בגידה ואני יכול להבין אותה. מבחינתי זה משהו שאני מרגיש שאני חייב לעשות, זה חלום שלי מגיל צעיר ואני לא רוצה לוותר עליו ואני גם לא רוצה לעשות את זה מאחורי הגב שלה. בעיני זו לא בגידה ובאמת שאין לי שום רצון לסקס עם אחרות אלא רק בכפות רגליים, בין אם זה סתם לגעת לחברה שלה ברגליים או בין אם זה ללכת לסוג של מלכות סאדו שמתעסקות בזה. אשמח לעצות בנושא תודה
"פטיש" הוא גירוי מעורר קבוע וממוקד... לרוב מכון כמעורר תשוקה מינית. . אתה מתאר מצוקה ודחף לגעת ולא יותר. וכן מדבר על מלכת סאדו .. ,מיתון וויסות הצורך יביא יותר שקט לחייך, ויתן לך התפנות גדולה יותר לחיי הרגש עם הבת זוג שלך. בדוק אפשרות להתיעצות עם סכסולוג אשר יתן לך הבנה ובהירות לגבי דרכי התגובה לצורך זה.
אני נושאה + 3 ועם נכדים . לצערי בזמן האחרון פשוט הפסקתי לאהוב את בעלי מזה 30 שנה . אנחנו רוב הזמן לא מדברים , תמיד יש לו מה להעיר , תמיד המילה את ואת וזה כבר נמאס , או שיש לו מילה אחרת "את צריכה לקחת את עצמך בידיים " . ככה זה 30 שנה . יש לציין כי עברנו מספר רב של פעמים טיפול זוגי , לצערי זה לא צלח . אני מתה לפרק את החבילה, אבל אני יודעת שאני הפסיד את הילדים , כי אותו הם אוהבים יותר ממני , כי הוא לא מעיר להם , לא אומר להם מה הוא חושב . יציאות לבילוי או לסוף שבוע אם אני לא יוזמת אז אין . כמובן שאנחנו תמיד חוזרים ורבים . יש לציין כי אנו ישנים בחדרים נפרדים . מדי פעם אנחנו ביחד , אבל כמובן שאני לא כייף לי , אבל אין לי כוח לשמוע את הקיטורים שלו "מה איתי ". אני ממש לא יודעת מה לעשות . תודה מראש שבוע טוב ורק בשורות טובות מ
למ שלום. בהתיחסות לבקשת לקבל עזרה, לקשר הזוגי הקשה שנימשך כ30 שנה. ובעיקר החשש שלך שהילדים ינקטו עמדה ולא יתמכו בך . יש משקל רב בקבלת ההחלטה . יתכן ובימקום ללכת לפרידה רצוי לבנות בעזרת מגשר הסכם חיים משותפים בהם תקבלו החלטה איך לנהל את סדר היום ואת החובות ההדדים. תיחיו בשיתוף מכבד ובשקט אשר יוביל אותך להשלמה עם המצב. במקביל מאוד חשוב שתיצרי לעצמך ענין נוסף לשעות פנאי. בברכת הצלחה.
היי, אשמח לדעתך אני בת 25 וחבר שלי בן 28, הוא נפרד ממני לפני חודשיים אחרי שנתיים ביחד בטענה שאנחנו לא מתאימים. הייתה אהבה גדולה ועדיין יש מבחינתי לפחות, חשבתי שנתחתן אפילו.. אבל גם אני לא הייתי תמיד שלמה ב100% עם הקשר ותהיתי לגבי התאמה, עדיין קשה לי מאוד כמו שחסר לי חלק בגוף: ניסיתי והתחננתי שנחזור והוא לא מוכן , אומר שהוא מרגיש שזה לא מתאים עד שניתקתי קשר והבנתי שאי אפשר להכריח מישהו להיות איתי. אני יודעת שהוא כבר המשיך הלאה והוא בעמדת הכוח כי הוא זה שנפרד.. קשה לי לשכוח ממנו שנתיים זה המון זמן והיינו קרובים מאוד ובאמת חשבתי שנוכל לעבור הכל ביחד. אני מנסה לעודד את עצמי בכך שאם היינו מתאימים לא הינו נפרדים, ושאולי בתת מודע שלי גרמתי לפרידה ושזה מה שהיה צריך לקרות. הוא החליט שהוא לא אוהב את האופי שלי למרות שאמרתי שאשתנה.. קשה לי להמשיך הלאה.. הדחייה הזו קשה. אבל אם הוא נפרד ממני כנראה שהחסרונות עולים על היתרונות בקשר מבחינתו ואני לעומתו חשבתי ההפך. אשמח לשמוע את דעתך , תודה
הדר היקרה. מתנצלת שעיכבתי את תשובתי.... פרידה היא מציאות שאין לנו הכנה אליה. אנחנו מיתאהבים באנשים אשר יש בהם תכונות שטובות ומעניקות לנו הרגשת ערך וביטחון. גם אם הסיבות "מוצדקות". עדין פרידה הוא שינוי מינטלי מאוד קשה להכלה .. הענין הוא לא רק התמודדות עם הפרידה הנוכחית אלא איך עוברים וממשיכים.. והאם אכן תהיה לזה השפעה לקשרים הבאים. המחשבה שקשר חדש ישכיח את הקשר הנוכחי יתכן שיש בו תיקווה אך הוא בהחלט לא פיתרון ליכולת שלנו להכיל קושי ולהתמודד איתו.. בדרך כלל אני לא מציעה עזרה ..ומבקשת לפנות לעזרה מקצועית. אך עידן הקרונה לימד אותנו שטיפול באמצעי המדיה . זום , ואטס , סקיפ מאוד עוזר ומאוד יעיל ונוחל הצלחה גדולה.. [email protected] ,ufkhkpbu, cpryh
שלום רב. אני ממש מחפשת עצה. לפני שקרה הקורונה החיים שלי היו שמחים יצאתי הרבה מהבית חיים רגילים. אבל שהתחיל הקורונה אני לבד בבית בלי חברים אין גם בן זוג וקשה לי עם זה. בגלל שכל כך הרבה זמן אין לי בן זוג אני פיתחתי דרך הפייסבוק באינטרנט רגש לאיזה מישהו מפורסם שאני ממש לא מכירה אישית אני יודעת שזה נשמע מוזר ומצחיק אבל המצב הזה גרם לי בגלל הבדידות כי אני די בודדה בחיים מבחינת חברים ובן זוג אז כל יום אני נכנסת בלי הפסק לפייסבוק של אותו מפורסם כתבתי לו פעם אחת לפייסבוק והוא ענה לי ואחרי שכתבתי עוד פעם הוא לא ענה לי ועד עכשיו אני בדיכאון. אני גם מפחדת לכתוב עוד פעם שהוא עוד פעם לא יכתוב לי ואני מרגישה רגש חזק אליו אני מרגישה משיכה אליו אולי נכון שזה וירטואלי אבל כנראה בגלל כל הבדידות הזאת הקורונה החוסר בן זוג חוסר אהבה בגלל זה קורה לי אני מאוד אובססיבית לאותו מפורסם אני כל כך הרבה זמן מחפשת עצה טובה דרך פורום כי אני לא בטיפול כזה או אחר ועם ארצה ללכת לטיפול מי יודע מתי יהיה לי? בינתיים אני רוצה כעזרה עצמית להתמודד עם זה. אני כל כך אודה לכם עם תוכלו לתת לי עצה איך להתמודד עם הרגש כלפיו הפחד שהוא לא יענה והאובססיביות אליו אתם תעשו בשבילי מצווה גדולה מאוד אין לי עם מי לדבר על זה אפילו לא עם המשפחה הרחוקה כרגע. בבקשה עם אתם מסכימים אשמח למענה מהיר אשמח לעצה קטנה ביותר אפילו אני מודה לכם מאוד תבורכו
לאנונימית שלום . אתנצל על העיכוב אכן ניראה שאת מאוד חיכית לתשובה שאיחרה להגיע. אין ספק שהקרונה עצרה הרבה אנשים מלצאת.. הקשר כפי עם אדם מפורסם שאינך מכירה אותו הוא אכן טומן התעלמות , וקשה להניח שיוביל לקירבה. טוב תעשי אם תנסי באותה דרך ליצור עו קשרים עם אנשים אשר ישמחו ל"דבר"איתך דרך הפיס או במדיה אחרת..זה יעזור לך למצוא ענין ולהתגבר. בענין טיפול להקל על הקושי ו" האובסיסיביות"אפשר בהחלט לעזור לך דרך הזום מיתברר שהמדיה מאוד מוצלחת גם בנייד . אם תירצי אוכל לסיע בידךך [email protected]
שלום רב, אני בת 40 נשואה עשר שנים יש לנו ילדה בת 8. מערכת הנישואין במצב לא טוב בלשון המעטה .אין לי משיכה אליו ..מלכתחילה היא לא הייתה עוצמתית ובחלוף השנים היא דעכה לגמרי. אין לי הערכה לגבי הרבה אלמנטים באישיות שלו מה שמוריד באופן ישיר את המשיכה גם בהיבט הזה . היות ודחיתי אותו כל פעם שניסה להתקרב הדבר יצר אדם מתוסכל שמדבר בחוסר סבלנות ואפילו מקלל במהלך ויכוח וכד ' ...איש מאיתנו לא עוזב בשל הפחד איך זה ישפיע על הילדה. הרבה פעמים אמר לי אם את לא רוצה תלכי את ...ואני תוהה מה זה יעשה לילדה גם להתסתגל לבית חדש וגם לפרידת הורים. חשבתי שיותר נכון שאני אשאר איתה בבית המוכר והבטוח ושהוא ימצא דירה. אולם הוא כנראה האגו מדבר לא מוכן כועס ואומר תלכי את. בתוך כל זה מתעורר קונפליקט כי יש בי רצון לילד נוסף שהילדה שלי לא תהיה לבד ללא אחים. גיל 40 זה הלימיט מבחינת פוריות. מה עושים ?? גם אם אעשה את הצעד של פרידה מי מבטיח לי שאכיר מישהו בקרוב שמוכן להביא ילדים לעולם (בפרק ב לרובם יש כבר שני ילדים מנישואים קודמים והם פחות בעיניין של הבאת ילדים בפרק ב בגילאים כאלה 40 פלוס )יש לי פחד שלא תהיה לי הזדמנות לחוות שוב הורות בגלל הגיל וחוסר וודאות אם אכיר מישהו לטעמי. ואז מתעוררות המחשבות שאולי לנצל את הזוגיות הזו להבאת ילד על אף המורכבות וגם אם ניפרד יהיו לי 2 ילדים .ולא ילדה בודדה. אשמח לייעוץ.
בכל מצב כדי לנסות לקרב ולשפר את הקשר אפילו לתקופה קרובה.. המדינה עוברת משבר... והאי וודאות גדולה.. אולי בעלך יסכים לקבל יעוץ ויחד תוכלו לקבל כלים לשיפור המערכת . ילד נוסף הוא גם שיקול מול הילדה . שלכם . טובים השנים... בהרגשה ובביטחון של הילדה.
זה תקופה ארוכה שבעלי חושד בי שאני מתחילה עם גברים אחרים , הוא מתאר סיטואציות שהוא רואה אותי מחייכת וקורצת לאחרים ובעקבות זה מתפתח בינינו ריב כי אני לא עשיתי כלום ואז אנחנו לא מדברים תקופה , תוך כדי חיי היום יום וההתעסקות עם הילדים אנחנו משלימים עד הריב הבא . זה נראה לי לא הגיוני ובדיוני שבכל יציאה יהיה מישהו שאני אתחיל איתו , התנהגות זולה וזה מאוד מעליב אותי שזה מה שהוא חושב אבל אני אוהבת אותו ולא הייתי רוצה לפרק את הנישואים , יש לנו משפחה יפה וכשאנחנו בסדר אנחנו ממש אוהבים ושמחים , מרגיש לי שזה החמיר לאחרונה . רוצה לציין שיש לי מעט מאוד חיי חברה , כשאני יוצאת בלעדיו זה עם האחיות שלו לעומתו שיוצא הרבה עם חברים . מה זה יכול להיות ? יהיה קשה לקחת אותו לטיפול , הוא עם אגו רבבבב , מאלה שחושבים שרק הם צודקים
מירי צר לי שלא עניתי מוקדם יותר.. את מתארת מצב שהוא רציני ובודאי לא מחזק את המערכת הזוגית.. בתקופת ההסגר יתכן מאוד שהענין ירגע בגגל האי קירבה לאנשים... אבקשך להיות איתי בקשר באופן אשי אם יש החמרה...
שלום, אני בת 28, היו לי עד עכשיו בערך 3 מערכות יחסים משמעותיות אבל חוץ מהראשונה שהייתה בגיל 17 לא הרגשתי שאני מאוהבת או רגשות אהבה חזקים. גם שם בדיעבד אני לא בטוחה שהייתי מאוהב בו אלא יותר מאוהב בכל העולם שלי שהשתנה בעקבות הקשר הזה. כרגע אני במערכת יחסים שנמשכת שנה וחצי עם בחור שאני כן אוהבת וכן רואה עתיד אבל גם פה אני לא מרגישה אהבה חזקה כמו שאני חושבת שבמצב תקין הייתי צריכה להרגיש. אנחנו מדברים על זה והוא מרגיש אותו דבר אבל בגלל שזה חוזר אצלי כבר המון שנים ובכל מערכת יחסים שהיתה עד עכשיו הגעתי למסקנה שאולי יש אנשים שמתאהבים מהר ובקלות יותר ויש אנשים שלא. עם זאת, זה לא מסתדר לי באמת בראש ואני חוששת שאני מפספסת משהו. אשמח אם תוכלי לעזור לי להבהיר את העניינים. יכול להיות שיש לי איזה חסם? תודה רבה
לבת ה28שלום. התאור שאת חשה מאוד מוכר., ואכן יש אפשרות לעזרה... הפעם אחרוג ממינהגי ואציע לגשת לפסיכולוג . ולקבל יעוץ.
שלום, אני בת 30, ב-10 השנים האחרונות חוויתי 4 מערכות יחסים רציניות. כרגע נמצאת ברביעית כשנה וחצי. מערכת היחסים עם בן הזוג הנוכחי מאד בריאה, אנחנו קרובים, פתוחים ומשתפים בהכל. שמתי לב שבכל מערכות היחסים עד עכשיו, דעך החשק המיני לאחר כחודש-חודשיים בצורה כמעט טוטאלית. בנוסף יש דעיכה של החשק המיני שלי באופן כללי - פנטזיות ואוננות. רק בקשר האחרון באמת הבנתי שיש בעיה שחוזרת על עצמה במערכות היחסים, ומיד כשהקשר נגמר, החשק והפנטזיות חוזרות מהר מאוד, והכל נדלק מהתחלה. הלכתי עם בן הזוג הנוכחי למספר פגישות אצל סקסולוגית שנתנה לנו תרגולי מגע שלא עוזרים עד כה. בנוסף שוחחנו על הנושא אחד עם השניה, אך עדיין לא הצלחנו להתקדם בנושא. בכל 10 השנים האלו היו לי יזיזים וסקס מזדמן בתקופות שהייתי רווקה, אך במצבים האלו לא הרגשתי חוסר חשק מיני. לא מדובר בשחיקה ובחוסר חשק אחרי הרבה זמן בתוך מערכת יחסים, אלא במעבר חד שקורה כמעט בתחילת הקשר. מעניין אותי להבין למה זה קורה ואיך אפשר לשפר את זה, תודה.
כשהחידוש והגעגוע נירגעים אפשר לצפות לירידה בתשוקה. אכן חודשים זה זמן קצר מידי ..לירידה ה בתשוקה והרגל. אך אין סכנה שיש ירידה כללית .
אני נשואה בשנית לבעל שהיה לו סיפור של בגידות בזוגיות הראשונה שלו ואצלי זה גם קרה . יותר נכון קרו כמה בגידות הבגידה הראשונה קרתה אצל גרושתו שלכלך על הילדים שלי עם גרושתו ללא ידיעתי , הגרושה עם המידע הזה אגרה לעוד חומרים . כאשר בעלי הלך לאמא שלו ולכלך עליי שאני אישה דפוקה ומשוגעת . אותה האמא הלכה לדבר עם גרושתו וספרה לה מה הבן שלה אמר עליי . הבגידה השלישית שהוא זלזל בי ליד הילדים שלו ואמר לי ליד ילדים דיי גדולים שלא להעביר לו כי אני טמאה ולא טהורה. ואז קרתה הבגידה בגידה תוך כדי שאני בהריון של הילד המשותף שלנו ,תפסתי אותו עם בחורה שיצא איתה מהזוגיות הראשונה שלו . יותר נכון גרושתו התקשרה אליי ואמרה לי למה בעלך לא עונה לאותה בחורה . הוא היה אצלו אתמול בלילה ומיד לאחר מכן אותה בחורה התקשרה וספרה הכל צרחתי את נשמתי . בקיצור לא עבר חודש וכבר גיליתי שהוא בגד בי עם הבייביסיטר שלנו שגם תוך כדי ההריון והלידה וההריון היה קשה ולא הצלחתי להתאושש מהבגידה הראשונה אחרי הלידה אני מגלה עוד בגידה .בקיצור אני לא יודעת מה לעשות כי לא ציפיתי שזה מה שיקרה אני מרגישה כאב הזוי לא מוסבר אני יגיד גם מצד אחד הוא הבין את הטעות וממש רוצה לשנות אבל האמון מאוד קשה לי . וגם הוא דואג בבית אבל המציאות שקרתה ממש מקשה על ההמשך מה ניתן לעשות? אשמח שתשלחי לי תשובה במייל תודה
הבעת חרטה היא התחלה טובה לכל דף חדש, יש עדיפות לצאת ליעוץ ולקבל כלים. ואולי תוכלי לסלוח.
כמות המבוכה שלי ענקית .. אבל חייבת לפתוח ולספר בשבוע האחרון ביקרנו בבית מלון לחגוג 5 שנות זוגיות , בזמן שהתקלחתי והסתכלתי במראה ראיתי את בן זוגי יושב במיטה , מחטט באפו ומכניס לפה .. היתי מזועזעת , הוא חזר על זה כמה פעמים .. אני פשוט נגעלתי ברמות היתי בהלם , כל כך לא מתאים לו הוא אסטתי ונקי !! ממש !! מבולבלת... נגעלתי לנשק אותו אחר כך ועל לשכב בכלל ... רציתי להקיא אשמח לייעוץ ועזרה .. מה כדאי לי לעשות ?
הי ההתנהגות שאת מתארת היא התנהגות, מוכרת עם שרידים ילדים ,אשר לא מצינים שום הפרעה או אי בשלות רגשית. כמובו חשוב מאוד לעזור לך לעשות את הוויסות ואת ההכלה הפנימית שלך . בדרך כלל אינני מציעה אך הפעם אציע לך לפנות לשיחה קצרה עם מטפל , אוכל לעזור במיקרה ותרצי זאת.
אמיר בן 46 עברתי לפני חודש ניתוח בעמוד השדרה(קיבוע חוליות4/5) אני מרגיש שיש לי בעיה בזקפה.....חלשה מאוד....אשמח ליעוץ תודה. .. .?.... ...................... .... . .
אני בן 45 , לאחרונה אני מאבד את הזקפה תוך כדי קיום יחסי מין עם אשתי , האם זה יכול להיות קשור לכלסטרול גבוה ? האם זו רק חרדה ?
הכי פשוט לעשות בדיקת דם ..ואם כל התשובות תקינות. כדי להגיע לטיפול ויעוץ עם פסיכולוג
היי, אפרט את שאלתי ככל הניתן בתקווה למענה מתאים ומספק, אני בת 25 גרושה ללא ונמצאת בקשר עם בן זוג קבוע כבר יותר מחצי שנה. הוא גרוש גם, פלוס 2 בנות. הקשר ידע עליות ומורדות, פרדות וחזרות ואיכשהו תמיד הסתדרנו בסוף והגענו לאי אלו הבנות משותפות . המצב הנוכחי שבגינו אני פונה הוא שבשבועיים האחרונים קורה משהו שאני מרגישה חסרת אונים למולו ומחפשת איזשהו כיוון חדש שאולי לא חשבתי עליו. בן הזוג נסע לטיול בחו"ל עם קרוב משפחה, אני הראשונה שהוא סיפר לה בהתרגשות על כך שסגר טיסה סוףסוף אך מצד שני, מאז הטיול שלו הוא הפסיק ליצור איתי קשר מיוזמתו וגם לא נענה לניסיונותי לתקשר עימו. יוצא שכבר כשבועיים אנו לא בתקשורת מבלי שהייתי מוכנה לכך באיזשהי דרך.... כתבתי לו בכנות על תחושותי, ולמרות ניסיונותי אני מרגישה שהוא בזמן קשה ולא פנוי לשיחה עימי אך מאידך אני חשה שהמצב הזה מוציא אותי משיווי משקל... חושבת ללא הרף מה עוד ביכולתי בכדי לקרב אותו אלי ולתקשר עימו ומסרבת להשלים עם כך שהוא כנראה צריך זמן לחזור לשגרה אחרי הנופש. קרו לנו בעבר משברים כאלו ולבסוף הוא חזר ודיברנו אך כעת אני שמה לב שמשהו שונה מהרגיל מתרחש, הוא לא קורא את ההודעות מייד והזמינות שלו נמוכה. אני יודעת שיש לו התמודדויות רבות בחייו אך למרות זאת אני חשה שאני חייבת מענה ממנו ולא יודעת איך להשיג את תשומת לבו בצורה שלא תהיה דרמטית מידי. אני מרגישה בסבל מהמצב, אני אדם של תקשורת ושל מילים ומרגישה פיזית בחוסר מנוחה שאופף אותי, אשמח לכל תשובה.
גילי שלום. את מבטא ה מצוקה וקושי בשני מישורים. הקושי מול ההימנעות הזמנית של בן זוגך ליהיות בקשר ולהגיב לפניות שלך. וקושי שני להרגיע את הסערה הפנימית לאור המצב. מציעה לך לראות את המצב ברגע זה כפי שהוא יש ירידה ברמת התגובה לפניות שלך. ויש נסיעה לצורך נופש עם קרוב מישפחה.. כרגע אין שום אמירה או איתות על רצון להיפרד או להתרחק. נסי לראות רק את המציאו כפי שהיא בלי פרשנויות משלך. אני אשתדל לענות לך בזריזות לפניות הנוספות שלך.
אני בן 25 נמצא בזוגיות טובה, אנחנו מאוד אוהבים אחד את השנייה וכיף לנו ביחד. עברנו הרבה ביחד יותר מהרבה זוגות שאני מכיר אפילו לאחרונה התחילה לגשש מה דעתי לגבי חתונה (אם כי היא בעצמה לא סגורה על כך). מאז ומתמיד היה חשוב לי לבלות את רוב הזמן שלי עם הבת זוג שלי. אנחנו לא גרים יחד (סיבה דתית) ואנחנו נפגשים פעמיים 3 בשבוע ולא זה לא מספיק לא משנה מה תגידו שזה הרבה או לא הרבה אני מרגיש חוסר. היא לעומת זאת אומרת שזה בידיוק מספיק לה. דיברתי איתה רבות על הנושא הזה והיא אומרת שזה לא אפשרי בגלל מרחק של הבתים ועבודה ובנוסף היא חושבת שזה בריא להתגעגע, זה עוזר לה לבחון את הזוגיות והאהבה שלנו איך היא מגיבה לגעגוע. היא מאוד מבינה מה שאני אומר אבל אין לה פתרון. שורה תחתונה המתכונת הנוכחית של המפגשים טובים לה ולי לא ולא מצאנו פתרון . זה מאוד בעיתי מבחינתי. זה מסריט אותי איך יכול להיות שאני נמצא איתה היא בעננים. רואים, מרגישים והיא אומרת שהיא מאוד אוהבת אותי אבל היא לא רוצה להיפגש לעיתים יותר קרובות. בנוסף זה פוגע לי באגו שאני רוצה והיא לא רוצה וגם זה מאכזב. נוצר מצב שאני נפגע ולא טוב לי ככה וגם יוצא שאני רב איתה על הנושא הזה הרבה. אגב משיחות אחרות שהיו לי איתה לגבי איך היא רואה אותנו אחרי החתונה היא אומרת שנגור יחד ונהייה הרבה אחד עם השניה מה שפותר את הבעה. מה הייתם ממליצים לי לעשות אפילו בלי קשר אם מתחתנים או לא. מה לעשות במצב הנוכחי שאפסיק להרגיש ככה?
אכן ניראה שיש כאן צרכים שונים. אך אין זה אומר שאין רצון להיות אתך בזוגיות. זה רק אומר שאנשים שונים יש להם סדר יום שונה . אני מניחה שבת הזוג רוצה את הקשר ובוודאי הייתה מתיחסת אחרת לו לא הייתה רוצה, להבין לכבד זאת מיומנות חברתית וזוגית נלמדת יהיה מאוד מתאים להתחיל לתרגל את המצב. כבר ומיד.
שלום! אני בת 32 ועוברת פרידה דיי קשה מבן זוג שהיה איתי 4 שנים. הכרנו באתר הכרויות ושרדנו 4 שנים און אוף. הפרידה קרתה בפתאומיות לפני חודש וכנראה שהוא פשוט לא רצה את הקשר והוא לא דיבר על כך, מה שקרה- הוא חזר לאתר ההכרויות ואני בדקתי אם הוא שם כי הרגשתי שהוא מרוחק ולבסוף אמרתי לו שזה לא מתאים לי ההתנהגות הזאת. מפה לשם הוא התעצבן עליי נורא ואמר שאני סטוקרית ופסיכית שאני עוקבת אחריו ושזה נגמר ושהוא אינו רוצה כלום. נחסמתי בכל מקום אפשרי מבלי אפשרות לדבר וכשהתקשרתי משיחה חסומה הוא איים לפנות למשטרה לגבי הטרדה. לאחר כשבוע הוא מחק את עצמו משם.. וממש לפני כמה ימים חזר לשם שוב. אני באמת לא מבינה איך אפשר להתנהג ככה ולמחוק 4 שנים ועוד למחוק את עצמו משם לאחר ימים בודדים ואז שוב לחזור לשם.. נשמע קצת מוזר ההתנהגות הזאת שלו. ניסיתי שוב ליצור קשר ושוב קיבלתי איומים על חיי, מאוד כואב לי ואני לא מצליחה "לשחרר". אני יודעת שאדם כזה לא ראוי לי ואולי אפילו גם בגד בי. אני מוצאת את עצמי כל כמה ימים מנסה לדבר איתו ובכלל אין לי אופציה היות ונחסמתי.. אני ממש צריכה עצה לגבי ההתמודדות- קשה לי לצאת מזה, אני דיי התרגלתי אליו ולשיחות שלנו הרבות שהיו ועכשיו אין כלום ושום דבר. אני לרוב לבד ואין לי חברות, מדברת עם ידיד טוב שמדבר איתי לפעמים על המצב ואוזן קשבת. אני מנסה להעסיק את עצמי בספורט מידי ערב, בערב בדר"כ אני מרגישה יותר טוב אבל בבקרים זה אסון.. מדוע זה ככה?? המחשבות לא עוזבות.. עבר חודש ואין הקלה כלשהי. אשמח לייעוץ. תודה
לסיגל היקרה . מה שאת מתארת זה מצב רוח דכאוני , בהחלט מוסבר על רקע הפרידה הקשה יעוץ קצר מועד יכול לעזור .. ל
הי אנחנו נשואים כעשר שנים ולנו שני ילדים 4 ו 8. בשנה האחרונה בעלי פיתח תחביב. הוא מגדל נחשים ועכברים. הוא סגר את הממ''ד כדי שישמש אותו כחדר לבעלי החיים שלו. הדבר מטריד אותי מאוד בשל הריחות והלכלוך שהדבר יוצר. ניסיתי לדבר איתו כמה פעמים, הסברתי לו שזה מפריע לי אך אינו מוכן לוותר על התחביב. כיצד היית ממליצה לי לנהוג?
הריח הקשה בא מהעכברים אני מבינה שהם עבור הנחשים הנחש לא "עושה" ריח . האם חוץ מזה השיח בניכם הוא חברי..? אז אפשר להכנס להבנות.
שלום רב נקלעתי למערכת קשר זוגי עם בחורה שסובלת מהפרעת אישיות ושינויי מצבי רוח תקופה ארוכה אני מנסה לסיים איתה את הקשר ופשוט לא מצליח והיא בכלל לוחצת על חתונה ובטוחה שנגור יחד ונתחתן ולי כבר מאוד קשה איתה מבחינה נפשית לא יודע איך להיפרד ממנה אני כל עולמה והיא מאוד תלויה בי רגשית אני במבוך נוראי
הי עמי התנצלותי על האיחור במתן התשובה. הנכון לעשות מה שנכון לך ומצאים לך עם התחשבות גדולה בבחורה ,אך בהבהרה מה דעתך.
אני ואשתי נשואים כ5 שנים לאחר כשנה נולד לנו הילד הראשון ומאז יחסי המין נעלמו כלו היו לתקופה שנתיים וחצי לאורך התקופה הזו אשתי נעדרה מהבית המון ובילתה בעיקר אצל המשפחה שלה חברים ועבודה כמובן שבמשך התוקפה הזו הזוגיות הדרדרה התרחקנו ורבנו המון , הזוגיות והמיניות יש לציין שלפני בוא הילד היו מצויינים התדירות הייתה לפחות פעם ביום ושנינו היינו מאוד פתוחים ונהנו מסקס מעולה ומגוון במשך התקופה המדוברת שכבנו רק מיוזמתי לסירוגין אחת למספר חודשים בתנוחה מסיונרית כאשר לרוב אשתי הייתה סובלת בשלב מסויים מכאבים לדבריה נבע מלחץ ובנוסף למעט האקט עצמו לא היה משחק מקדים ומגע מיני כלשהו בה או מצידה למרות הנכונות והנסיונות שלי . לאחר השנתיים וחצי הללו החלטנו להביא להביא עוד ילד לעולם וכמתבקש קיימנו יחסי מין אחת למספר ימים במשך תקופה של כשלושה חודשים עד שאשתי הרתה . במהלך ההריון עשה הרושם שהחשק המיני של אשתי התעורר ואפילו יזמה יחסי מין מספר פעמים . לאחר הלידה לא שכבנו 4-5 חודשים ולאחר מכן שוב המצב חזר לקדמותו תדירות יחסי המין היו אחת לחודשיים בממוצע כשהם חסרי תשוקה וטפלים מצד אשתי ללא משחק מקדים ואך ורק בתנוחה המיסיונרית יש לציין שאשתי כן נהנית מהאקט עצמו ולרוב נעזרת באצבעותיה ומגיעה לכדי סיפוק . לפני מספר חודשים החלטתי לשאול אותה האם היא נמשכת אליי עדיין ומדוע התשוקה וחיי המין הסוערים נעלמו והיא השיבה שמאוד נמשכת ורוצה לשכב אך היא אינה רגועה נפשית בשל המשקעים והריבים וכמובן גידול הילדים והודתה שלרוב יחסי המין היו על מנת לרצות אותי. לצערי הרגשתי שמשהו אינו קשורה והחלתי לבדוק מיילים תכתובות בנייד ובמחשב שלה ומצאתי שבתקופה של השנתיים וחצי הייתה מתכתבת עם גבר נשוי שהכירה בהתכתבויות ישנם פלירטים ומחמאות אך לא סקסטינג וכדומה אבל קבעו להפגש ולאחר מכן אין יותר התכתבויות . טרם התעמתתי עימה בנושא ואני לא בטוח שאעשה זאת לפני שיהיו בידי הוכחות משמעותיות כרגע אשתי משתדלת ומנסה ליזום יחסי מין אחת לשבוע/ שבועים/שלושה האיכות השתפרה מעט אך היא עדיין לא מעוניין בכל משחק מקדים . בנקודה זו ברור לי שאשתי אוהבת אותי כיוון שאמרה שרצתה לרצות אותי ומשתדלת בתדירות ובאיכות אך אנני בטוח שנמשכת אליי למרות שטוענת שכן ומתחיל לחשוש שמא מדובר באהבה לבעל כבן משפחה כמפרנס ומכורח הרגל ולא כמאהב מיני ומספק . אני כמובן מאוד נמשך לאשתי ובעל תאבון מיני גדול ניראה מעולה ובכושר ובהחלט יודע לענג אישה אך חושש שאשתי לא נמשכת אליי יותר ואפילו בגדה בעבר או הייתה מעוניינת לבגוד ואינה מוכנה להתוודות .
לגבר המוטרד. יחסי מין בנויים על יחחסים רגשיים , מוטב ורצוי ליצר חוויה רגשית וזוגית כנה מלאה ואוהבת. לתת לאישתך ביטחון רגשי,אין ספק שהזכרון והחוויות של מין מספק יתרמו רבות לקשר ולחידוש הקשר המיני סובלנות ללא נסיונות ליצור מגע ,אלא רק ליצור רומנטיקה תחזק את הקשר.
היי, אני נמצאת כשנתיים בזוגיות פרק ב'. אני גרושה עם ילדים והוא גרוש עם ילדים.שנינו בתחילת גיל ה 40, עם ילדים קטנים וגרושים כשנתיים וחצי. מאז שאנו מכירים, הוא מנסה כל הזמן לרצות או לפצות את גרושתו, מתוך תקווה שהם יהיו חברים טובים עבור הילדים. סה"כ הם בקשר טוב אבל אחת לכמה זמן היא מתפרצת עליו בנושאים שונים. כשזה קורה, הוא נכנס למצב של "פחד", נמנע להתעמת איתה ועושה הכל רק שלא תכעס וחלילה ייחבל הקשר הטוב ביניהם. לאחרונה הוא שוחח איתי על כך שהוא רוצה לנסוע עם גרושתו והילדים לחו"ל, כדי לתת לילדים תחושת משפחתיות, ואף התכוון שהם ישנו כולם באותו החדר במלון. כמובן שאני לא מרגישה עם כך בנוח. לא מעצם הנסיעה המשותפת ובטח ובטח לא מלינה משותפת באותו החדר. שוחחנו על כך ארוכות. אגב, אני חושבת שזה גם מייצר מציאות מדומה לילדים ואז הם חוזרים למציאות האמיתית וחווים שוב נפילה, ולדעתי זה גם מייצר נזק לילדים. אבל שוב- אני לא מתמחה בתחום הזה כמובן. רציתי לשאול- 1. ברמת הילדים- האם זה אכן בריא לילדים לחוות נסיעה משפחתית שכזו לחו"ל? אציין שהילדים קטנים- 8 ו 4, והם גרושים שנתיים וחצי. 2. האם זה סביר ברמה הזוגית שהוא יסע לחו"ל עם גרושתו והילדים? והאם זה נורמלי שזה מוזר עבורי שהם יסעו יחד וישנו יחד. אני באמת מנסה להבין אם אני רואה דברים לא נכון, או שאכן הגבולות שם לא ברורים ואני לא צריכה לאפשר את זה. תודה רבה, פזית
לפזית שלום. אכן את בקושי עם בן זוגך. ראשית לא לגמרי ברור לי מה הקשר האם זאת זוגיות מלאה עםהסכם/או נשואים. הגדרה ברורה של הקשר בניכם תעזור גם לקבוע את הגבולות שאת דורשת אותם.. אכן המציאות שהוצגה לך לא מאפשרת לך לבנות את בקשר שלכם בביטחה. 1. לגבי הילדים של ו אין זה מקום שלך להציע הצעות. 2. הקושי שלך להכיל שינה משותפת בחדר עם גרושתו זה מובן מאוד ועדיף שלא יעמיד לפניך את הדילמה הזאת.
שלום רב אנוכי גרוש בן 39 +ילדה בת 4 - לאחר 12 שנות זוגיות+נשואין גרועים. הכרתי, בסיבוב שני בחורה כיום בת 38 רווקה ללא- אמרה שעשור לא היה לה קשר רציני ויש לה פחדים ממחוייבות (יש לציין שעברה נטישה של הורים בילדות וסבא וסבתא גידלו אותה) מאוד רוצה ילדים ולטענתה אך ורק עם בן זוג. התחלנו לצאת לפני כשנה וחצי בסוג קשר לא מחייב מאוד מספק תקשורתית ומינית ( אחרי הגירושים הייתי זקוק לזה), אך לאחר כל חודש חודש וחצי לערך היא הייתה שואלת האם מעוניין לקדם הייתי נסוג והיא הייתה חוזרת ומשכנעת אותי לחזור, ועד שאחרי 5 חודשים "שיחררתי" ונפרדנו סופית. לאחר 10 חודשים יצרה איתי קשר בתירוץ כלשהוא וזה היה לאחר מספר מערכות יחסים שלי שלא צלחו. אמרתי לה בלי ציפיות ובאמת ככה היה. אך הפלא ופלא מאוד התקרבנו אינטימית רגשית קרבה שגרמה לי גם בטיימינג הנוכחי (והרגוע יותר) להתאהב בה ולהרגיש גם שאנחנו מתאימים מאוד זוגית. כשאמרתי לה אחרי חצי שנה שבסיום החוזה שלה מעוניין שתעבור לגור איתי , מה אני מרגיש, ומה דעתה, קיבלה רגליים קרות בטוענה שלא בטוחה שבנויה להתחייב עד הסוף וכו וכו' ואחרי 4 ימים שלא דיברנו אחכ חזרה לקשר אך מאז היה כשבועיים הקשר הוא בעיקר טלפוני ביוזמתה. יש לציין שאמרה שהרבה מאוד שנים לא היה לה קשר שתפס יותר מ2\3 פגישות , ואמרה זאת לפני שהצהרתי על כוונותיי, שעוד היינו בקשר לא מוגדר. לאחר השבועיים אמרתי לה שנמאס לי מחוסר הרצינות ושתחליט שהיא מעוניינת אני כאן כמובן, לא כל החיים כי ארצה להמשיך אותם, הסברתי לה שאם תחשוב שהיא מאחלת לי בהצלחה ושזה לא מציק לה שאהיה עם מישהי אחרת היא תדע שזה לא זה ואם הפוך אז שתחזור לנסות . אחרי שעה חזרה ונסעה אליי ב23:40 בלילה שזה לא אופייני לה ובאה אליי אחרי שבועיים שהרחיקה אותי ולא נפגשנו, ומאז אנחנו בניסיונות התקדמות, לא מבחינת אמירה אלא מעשים. אך קשה לי להאמין כי אני יודע שקשה לה ליצור מחוייבות אז נכנסתי לאפליקציית הכרויות לראות האם מחוברת והיא אכן אונליין, מידי פעם. בנוסף שמציע טלפונית לאכול יחד או לעשות משהו שמתקדם מהסטאטוס קוו היא אומרת בשקט מהוסס כן ושעוד נדבר וכו וכו. אתמול יזמתי שיחה טלפוני ובה אמרתי לה שאוהב אותה ורואה עתיד יציב איתה ואפילו לא מפחד להגיד נישואין וילדים, ואמרה שמאוד רוצה לראות את זה אך לא רואה את זה כמוני, שהתחלתי להגיד מילות פרידה אמרה תוך כדי השתנקות שלא יכולה לשמוע מילות פרידה ושעוד נדבר ודיי שאפסיק. סגרנו כך את השיחה, אני מרגיש רע כאילו שוב "נטשתי" אותה אבל איזו ברירה נותרה לי ? מה דעתך על ההתנהלות ומה עוד יש לי לעשות? בתודה אנונימי
ניראה לי שהקשר מורכב גם מצידה. יתכן שההתלהבות ירדה ויש יותר חששות.. נסה לבדוק אפשרות של "התחלה" איטית וסובלנית. פתח לפניה את הספקות שהיו שם בהתחלה ושהיום אתה יותר בטוח. אפשר גם להודות שהיום אתה מרגיש יותר קרוב ואוהב כנות ולקיחת אחריות. תמיד יקדמו.
תודה רבה על התגובה כבר בהפגנת הרגשות מצידי הסברתי שהרגשות השתנו תוך כדי ודיברתי על מעבר דירה איתי עוד כמה חודשים ולא מיידית, אך גם על ״דברים קטנים״ לא בדיוק התלהבה, כמו ארוחת שישי משותפת ( ״ אתה לא אוכל עם משפחתך?״ - כאילו טאבו, מה שממש לא נכון) או נופש קצרצר בארץ וכו
קראתי והייתי חייב להגיב, היא סתם משחקת בך היא מזמן כבר לא בעניין שלך, היא אוהבת תשומת לב ממך כי זה מעלה לה את הביטחון אבל היא לגמרי לא בעניין שלך ובוודאות כבר יוצאת עם גברים אחרים . תתגבר בסך הכל היא השיגה מה שרצתה ממך לכרכר סביבה וברגע שהיא הצליחה להפוך אותך להיות תלותי בה
הי אני בת 37 ולא היו לי הרבה מערכות יחסים ארוכות, עברתי טיפול ארוך כדי להגיע לזוגיות מחייבת ללא הצלחה. הכרתי גבר בן 47 גרוש + כמעט חודש ביחד ונכון למרות הצורך הרגשי החם האוהב ..יש החלטה להיות עם גבר רציני שרוצה לבנות בית ומשפחה. העניין שמפריע לי שאחרי חודש היכרות אין עדיין חיבור וכימיה , הוא מרבה לספר על עצמו והעולם שלו וכמה אצלו מושלם בכוונה להרשים אותי אולי.( הכוונה שהמצב ביננו עדיין סטטי בקו אחד ) חסרה לי האינטרקציה התמיכה ההדדית .מתייחס אליי עדיין כמו ידיד טוב ולא כבת זוג שרוצה להרגיש מצידו שאני נשית ומושכת ו.. מוטרדת ולא יודעת אם להמשיך ולתת הזדמנות?
לתת הזדמנות זאת אפשרות עם העדפה . מתמיד תוכלי לפתוח לשיחה. מקווה שתוכלי לדבר איתו שיחה פתוחה על הבקשה שלך.
אני תכף בן 27 סטודנט שנה ב..עד גיל 22 הכול זרם היו חברות אבל הכרתי ונפרדתי בלי לחשוב. מאז 5 שנים שהנושא תקוע אצלי יצאתי להרבה מאוד דייטים אבל זה לא מתקדם כי אומרים לי שאני לחוץ או שלא מתאים. קראתי ספרי העצמה ראיתי סרטונים נפגשתי עם פסיכולוגית 5 פעמים וזה לא השתנה. בילדותי עפתי מהבית ולא הייתה לי סביבה יציבה פעמים רבות אולי בגל זה חשוב לי לדעת מה איתי מול בחורה! *המקרה נוכחי בוער בעצמותיי אשמח לשמוע חוות דעת: הכרתי מישהי בת 23 דרך ידידה משותפת דיברנו רק בהודעות ואז היא טסה לחודשיים..היו שיחות מקסימות וטובות במשך חודשיים!!!!אמנם לא הוספה אותי לאינסטגרם או בטלפון אבל היה מעולה. -איך שהיא חזרה קבענו להיפגש לאחר יומיים נפגשנו ל4 שעות בית קפה וים(שילמתי חוץ מהטיפ כי לא היה עלי מזומן אלא רק אשראי אז היא שמה 15 ואני חשבון 170) סיפרה על הטיול ספרתי לה על עצמי שאלה על קשרי עבר שאלתי על שלה ספרה לי דברים שהיא אמרה שהיא לא מספרת בדייט ראשון אמרתי לה שאני מחפש קשר רציני! -פה התחילה הבעיה יום למחרת לא קיבלתי ממנה כלום אחרי חודשיים שיחות ומפגש ציפיתי למשהו בבוקר,שלחתי הודעה מה קורה התחברה התנתקה ולא ענתה לאחר כמה שעות שאלתי מה נשמע אם אפשר להתקשר אמרה רבע שעה כי מתקלחת חיכיתי ולא חזרה שלחתי לה שתדבר איתי לטוב ולרע אנחנו גדולים היא אמרה מה פתאום רע ואז התקשרתי הסברתי לה שהיה לי כיף מכוון למשהו רציני ואחר כך שיחה רגילה באותו יום לא יצרה איתי קשר יותר!(האינטואיציה שלי נכנסה פעולה) -למחרת שלחה לי הודעה בצהריים השיחה לא המריאה ובהפסקות של שעה שאלתי אם רוצה לעשות משהו אמרה שקבעה עם חברות שאלתי אם אפשר להתקשר לא ענתה חצי שעה רשמתי..תקשיבי היה לי מאוד כיף השיחות והמפגש לא יודע מה קורה ביומיים האחרונים..דברי איתי אני לא מתייחס לשיחות איתך כמשהו שולי אבל גם לא רוצה משחקים. אמרה שתתקשר מאוחר יותר אבל גם היא לא רוצה משחקים שהיה לה גם כיף אבל מעדיפה לקחת את הדברים לאט יותר.....דיברנו בטלפון הסבירה שצריכה זמן להתאושש מהטיול ומוטרדת מהלימודים הקרובים..אמרתי אני הכי מכבד בעולם שאני מכוון למשהו רציני אבל היא יכולה להתייעץ איתי בכול הנושאים האלו אני מנסה לפתח קרבה אליה! -למחרת שלחתי לה הודעה בוקר טוב למה את מתכוונת לאט לאט הכוונה פחות להתקשר ?אמרה לאט להכיר בלי הגדרות. -בערב הגיע הסוף !שלחתי חג שמח אני באזור לקפוץ להגיד שלום?אמרה חג שמח חשבה על זה הרבה אבל לא מתאים לה מערכת יחסים כרגע ושאני מדהים. רשמתי שהיה לנו חיבור טוב חודשיים בשיחות ואם העמסתי עליה היומיים האחרונים זו לא הכוונה היא אמרה שזה לא אשמתי ושאחרי שנפגשנו בחמישי היא ראתה שזה לא זה(למרות שלפני אמרה לי שפשוט היא לא פה עדיין) רשמתי לה שאני בלי אגו בקטעים האלו שיהיה בהצלחה בלימודים ואם דעתה תשתנה היא יודעת איך למצוא אותי.. מספר שאלות עלו בי וחרטות :אולי לא התנהגתי בסדר? ואולי והפסדתי בחורה טובה?אני בוכה על זה אולי לחצתי והייתי לחוץ סופש אחד(אבל מה עם חודשיים של שיחות זה נשכח ברגע אצל בחורה??) בסך הכול רציתי הכרויות נטולת משחקים ושזה התחיל לקרות אחרי הדייט בחמישי האם לדעתכם ההתנהגות שלי באמת לא בסדר או שהבחורה פשוט לא סגורה וגם לגבי כול מיני חוקי של הכרויות אולי אחרי שרשמה שלא מתאים והסברתי לה שני חיובי ולא באתי להעמיס עליה סופש ?לא נשארו לי נקודות זכות על שיחות של חודשים אני ממש מתייסר וזה נוסף לרצף של שנים ללא זוגיות בשנות העשרים כולם חוגגים אני רואה פייסבוק ובלימודים אבל אני לא מצליח לייצר כלום ואני לא אמליח להוריד חשש ולחץ האם אני במת כזה נורא..לא מחפש חיזוק אלא ראייה קרה של המצב
היי פאר. קודם כל תירגע, הכל בסדר. שלא תחשוב לרגע שאתה לא שווה, אתה פשוט לא יודע איך להתמודד או איך לשמור על זוגיות וזה בסדר. אתה תותח! עכשיו לגבי מה לעשות: מצאתי לך קורס מקיף של סניה ולדברג שלפי מה שהבנתי הוא אחד התותחים בתחום הדייטים והזוגיות בארץ שבו תלמד הכל על התחום ממומחה עם שנים של ניסיון. מקווה שעזרתי, הנה קישור לקורס: https://t.dingdongaffiliates.co.il/SignalsServer/v?lp=379&affid=8119364087
הי פאר. רצוי להפריד בין הפסקת הקשר עם הבחורה ובין חוסר קשרים או קושי בבנית קשרים. אם הרגשת שאתה לא מצליח לבנות קשרים זוגיים רצוי היה שתקבל יעוץ קצר טווח לגבי נושא הקשר הזוגי וכלים להבנת אינטרקציה זוגית.
היי, קוראים לי נינה, בת 31 נשואה 4 שנים ואמא לשני קטנטנים. שנתיים וחצי | ו8 חודשים. אשמח שתעזרו לי אם קושי שאני נקלעת אליו בחיי הנישואים. בעלי ואני הכרנו והתחתנו דיי מהר, נשואים 3 שנים מכירים 4 וחצי. ומהר מאוד נכנסו לחיי משפחה מתפקדים. שנינו בעלי עסקים עצמאים, קנינו בית משותף ובסך הכל המצב האקונומי שלנו די טוב אף על פי שההתנהלות הכלכלית שלנו אינה מסודרת או מבוקרת. (אבל זו לא הבעיה כרגע). בעלי הוא גבר טוב אבל סגור מאוד, כמו כל מערכת יחסים גם אנחנו חווים ימים טובים וחמים פחות טובים. אבל מדהימים הקשיים מגיעים, זה מפרק אותנו לגורמים וזה יכול לקרות מהאירוע סופר קטן שיכל להגמר אחרת. אני אסביר: בעלי מאוד עסוק ואת רוב מטלות הבית והילדים אני עושה, יש לו בעיה עם התחייבות ועמידה בזמנים ולכן כולנו סובבים סביב הזמנים שלו. בדרך כלל ביום שישי זה היום שהוא מקל עליי יותר ונותן לי קצת "חופש" למנוחה או לכל זמן איכות שמתחשק לי. הגיע יום שישי בעלי נכנס הבייתה ב6 וחצי בערב (אנחנו מארחים כל שישי כמעט) האוכל מוכן המנקה סיימה, שולחן השבת מוכן ואני רק מחכה לאיזה שעתיים של שינה. חשוב לציין שבאותו בוקר הייתה לנו שיחה טובה שבה הבעתי כלפיו את תחושות הרייקנות שלי והעייפות מהשיגרה. בעלי הביעה אמפתיה (לא אופיינית). בכל אופן מבחינתי בעלי רואה אותי ומבין את הצורך שלי. כמו שהוא נכנס הוא תיכף יצא והתחיל להתעסק בדברים בחצר, יצאתי אליו וביקשתי שיכנס כי אני רוצה לנוח ולא נשאר הרבה זמן, ואז הוא משיב צי אני לא יכול עכשיו אני עסוק תכנסי הבייתה. אני חשה אכזבה עלבון ותסכול כיוון שרק בבוקר היית שם אמרת שאתה מבין ועכשיו שהגיע זמן ההוכחה אתה לא מסוגל ליישם. מכאן הגיע מן מצב כוחני, אמרתי אוקיי אני אוציא אלייך את הילדים שאני אוכל לנוח. הסתובבתי להכנס פנימה הוא נכנס לרכב ונסע. אני מתקשרת אליו, תא מבינה מה קרה פה הרגע. הרי יד לנו יחסים טובים אתה אומר שאתה אוהב ומבין והכל מאיפה זה הגיע עכשיו? הוא מניח את הטלפון בצד משאיר אותי על הקו ונותן לי לדבר. אני מנתקת 6מתקשרת שוב וככה זה קורה משהו כמו 6 פעמים. השיחות בינינו מתנהלות בלהט אני אפילו בוכה אבל אין בינינו אלימות מילולית , אני שואלת אותו למה אתה עושה את זה ? מה ההתנהגות הזאת והוא בתגובה תפסיקי לשאול אותי שאלות. אמרתי אוקיי אבל אני רוצה לנוח אני עייפה. "אוקיי אני חוזר הבייתה בתנאי שאת לא שואלת אותי שום שאלה". אוקיי תחזור אני רוצה לנוח. בעלי מגיע, אני מחליטה להניח לדברים באמת וללכת לנוח. אני מתעוררת כבר שהאורחים מגיעים. הכל מתנהל כביכול כרגיל אבל מינימום אינטראקציה בינינו. כולם הולכים אני עדיין מארגנת את הסלון, הוא נכנס מהר לישון ואנחנו לא מחליפים מילה. מה דעתכם מה אני אמורה לעשות? אני אישה טובה מתחזקת עסק, נתפסת בעייני החברה כמוצלחת. לאחרונה אני קוראת הרבה על אלימות פסיכולוגית ואני חושבת לעצמי אולי אני נמצאת במערכת יחסים כזאת. הרבה פעמים בעלי מעניש אותי בשתיקה רועמת, יש לי צפייה תמידית לגילויי אהבה שלא נענים. בעלי מאוד סגור וקמצן ריגשית. אין לו כל חשיבות או כבוד לזמן שלי. אם זה זמן עבודה או פעילות ספורטיבית או אפילו איכות או מנוחה. בימים של שמש קרני האור מסנוורות עד בכדיי עיוורון ושיכחה לערפל הכבד בימי הקור והאדם. קצת ארוך מקווה שכתבתי ברור, אשמח לדעתכם
אני מבינה שזה אירוע יוצא דופן , ובדרך כלל את מקבלת יחס טוב , הייתי מציעה להניח לאירוע ולראות איך הקשר ממשיך. לא להתייחס לאירוע אחד כשינוי מצב
שלום, אני בן 30 נמצא בזוגיות של שלוש שנים. (לא נשואים) סהכ טוב לי בזוגיות, יש עליות וירידות, מודע לכך שתחילת הקשר לא דומה למה שקורה עכשיו. יש איזה ידידה לשעבר שמידי פעם ככה יוצרת קשר, וכל פעם מחדש זה גורם לאיזה ריגוש ולמשהו שאולי הייתי מדמיין את עצמי איתה. (לא נפגשים רק מידי פעם מדברים) כמה זה נורמלי לחוות התרגשות חדשה, מושכת, ומחשבות בתוך קשר שנמצא באיזה שגרה? סהכ זוגיות טובה אבל לא מדהימה. מרגיש לי קלאסי כמו הסיפורים של אנשים שנפרדו בגלל מישהי/מישהו ואחרי שהבינו שהצד השני לא באמת בעניין, נפל עליהם עולמם. הקושי מבחינתי לדעת מתי זה זה, מתי צריך ונכון להישאר בקשר, האם באמת טוב לי? האם יכול להיות לי יותר טוב? לא תמיד קל לי להבין את זה אעפ שאולי זה טרוויאלי. אני מאמין שכל אדם עושה התפשרויות כאלה ואחרות עם בן/בת הזוג.. אז זה גם קצת ככה לפרוק, וגם לשמוע את דעתך. תודה
זוגיות טובה ככל האפשר איננה מונעת . מחשבות ופנטיזיות. התלבטות לגבי הבחירה הזוגית היא חלק שממשיך אצלנו גם בתוך הזוגיות. ולכן מומלץ שתמשיך להשקיע בזוגיות הנוכחית ולהעמיק את החוויות המשותפות.
בעלי איזור איבר המין האשכים מלא בשיער. אני נגעלת מזה ובקשתי ממנו לגלח. הוא מסרב בטענה שאם הוא יגלח אז זה יגרום לו להמון שיער והוא חושש מזה. האם זה נכון או שזה לא משנה. גם ככה הוא עם שיער.
בקשתך מאוד מובנתמתאים לבקש מכל גבר יש גברים שזה ניראה להם סביר .. גילוח גורם לצמיחה מחודשת של שער אשר גורם לאי נוחות באזור רגיש . זה לא מתאים לכל גבר.
