אוהבת אבל פוחדת

אילנה שלום אני בת 23 יוצאת עם בחור כבר שנתיים אני אוהבת אותו אבל יודעת שיש בו צדדים שמאד מפחידים אותי . הוא מאד פרימיטיבי ודברים חייבים להעשות כרצונו.אני יודעת שאתו יהיו לי חיים קשים ואצטרך לעשות כדבריו אם אני זורמת לפי הראש שלו ולפי מה שהוא רוצה אז אני מלכה .אבל אני לא יכולה להפרד ממנו ואני מקנא לו וכשאני נפרדת ממנו אז אני בדיכאון ...מה עושים ? כולם אומרים לי שכשנשואים כבר לא רוצים מישהו שיחפור ושצריך לעשות כל מה שהוא אומר כדי שלא יהיו מריבות . הוא חזק ממני ותמיד יוצא צודק . (גם אם לא ) אבל איך ניפרדים ממנו ללא צער ודיכאון ????????

פונה יקרה, למעשה מה שאת אומרת שאינך יכולה אלא להיות נשלטת. כאשר את נשלטת את מקבלת חיזוק חיובי של הערכה או אהבה וכאשר את רוצה להיות עצמאית ולבטא רצונות וצרכים משלך את הופכת לבלתי רצויה ואויב שיש להלחם בו להכניעו. נראה לך הגיוני להיות במערכת כזו? הגיון אין כאן אלא תלות רגשית שלך במישהו שישלוט בך ויפעיל אותך, למרות הסבל שבמצב התרחקות ממנו מלווה בדיכאון, חרדת נטישה, כך שאת מעדיפה לחזור ולהיות בתפקיד הנשלטת, המובלת והעושה את הוראות האדון שכן "אם תמרה את פיו , תענש" . לדברייך סבל זה קטן יחסית לעומת סבל הגעגוע של אובדנו. הרושם הוא שאת באה מרקע של נטישה רגשית או פיזית ו/או של התעללות נפשית מסוג זה או אחר שכן את נמשכת ליחסים שללא ספק יש בהם היבט של התעללות נפשית והשתלטות. אלא שאת פשוט אינך מסוגלת להסיר את האזיקים הכובלים אותך. מומלץ ביותר שתמהרי לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי שתביני את מקור הדיכאון והכאב הנפשי איתו את הולכת ועל מנת שתלמדי להיות אדם בעל כוחות לבטא את עצמו כרצונו, להיות אותנטי ולא לבחור בחיים של השפלה וכניעות. למעשה את מדברת על תסמונת של אישה מוכה. בשלב הזה לא פיזית , אך נפשית. מהרי לעזור לעצמך, כל טוב, אילנה.