משבר בזוגיות וביחסים ביננו

שלום רב אני מתנצלת מראש על האורך של הרישום אני בת 29 יש לי ילדה בת שנה ו10 חודשים וכרגע בהיריון בשלבים הראשונים.(מהלחץ שלו לעוד ילדים נכנסתי להיריון, עם התנהלות ההתנהגות שלנו ביחד אני חושבת שעשיתי טעות). אנחנו נשואים כבר 4 שנים ומכירים עוד שנה וחצי לפני. בתחילת הזוגיות ועד שנולדה הילדה אני לרוב זו שיזמה קיום יחסי מין ביננו, ועם הילדה חוסר השינה והעבודה בבית ובחוץ כבר אין לי חשק וגם אין לי חשק לגבר שחושב שהוא מלך ושצריך לשר אותו. אז החשק שלי ירד וגם הרצון לחייך ולצחוק ירד כי כל פעם שהייתי עושה זאת היינו רבים. אצלו מנגד הצחוק שלו זה עקיצות וכאשר אני מתעצבנת או לא מגיבה זה ממשיך לריב. הוא טוען שאני לא עושה כלום בבית. כאשר איך שהוא חוזר מהעבודה הוא יושב על המחשב קם לאכול ארחת ערב חוזר לטלוויזה או למחשב משחק במשך רבע שיה עם הילדה וחוזר למחשב. מי פעם הוא מקלח אותה וזה רק בתקופה האחורנה מאז שנכנסתי להיריון לפני זה הוא היה מקלח אותה פעם בחודשיים. על אף שבהתחלה הוא נהג לקלח אותה. אני מודה שאני ממורמרת , ואני לא תמיד אענה לו בצורה הרגועה והנחמדה שהוא רוצה וכן לפעמים מרוב עייפות אני משאירה את הבית מבולגן ומסדרת אותו בבוקר ועל כך הוא זורק לי הערות בלי סוף . אך הוא לא ינקוט אצבע כדי לעזור לי. אני מגיעה למצבים שאני מרגישה שנאה אליו , ושוקלת להתגרש הוא כמובן לא יודע. מנגד הוא ממורמר כי אני לא מחייכת אני לא יוזמת אני לא מטפלת בו ובילדה עם חיוכים וכוחות ולא סופגת את העקיצות שלו בכיף . אני כבר לא יודעת מה לעשות הוא לא מוכן ללכת ליועץ זוגי הצעתי לו את זה כבר 5 פעמים .הוא לא מוכן לבזבז את הכסף על שטויות לטענתו. מה לעשות, אין לי כוח לחזור הבית בגללו , אני מתפקדת בגלל הבת שלי אך אין בי כוחות עוד. אולי אני מבקשת יותר מדי אך הייתי רוצה שותף ולא אדם שמנסה להפוך אותי לעבד אני אשמח לכל עצה התודה מראש

ורד יקרה, התגת הדברים על ידך היא חד צדדית ומציגה מצב שהמשתמע ממנו הוא היעדר טעם לחיות עם אדם חסר התחשבות, לא תורם למתרחש בבית פרט לעקיצות, מנותק ולא תומך. זוהי כמובן התמונה אותה את חווה. נשאלת השאלה, כמובן, מהי התרומה שלך למב עיניינים זה שהרי יקשה עלייך מאוד להמשיך בזוגיות ומשפחתיות במצב עניינים זה. כרגע את בהריון, לדברייך לא בשל תשוקה ורצון פנימיים לכך אלא בשל הלחץ של בעלך לכך. לא ברור מדוע נעתרת ללחץ זה אם את טוענת שבעלך אינו שותף לחיי הזוגיות והמשפחה. המצב בו את נמצאת כרגע, הוזגי, המשפחתי, ההריוני, כולו אינו לטעמך. מאחר ובעלך מסרב לייעוץ זוגי אני חושבת שמומלץ מאוד שתמהרי לפנות לייעות עבור עצמך על מנת להבין מדוע את משתפת פעולה עם מהלכים קריטיים כמו הריון והבאת ילד לעולם כשאינך מעוניינת ומדוע את נכנעת ללחצים שבסופו של דבר חוזרים אלייך כבומרנג של עומס והתחייבויות נוספות. המצב המתואר נשמע לא נעים ולא מובן מהזווית שלך ולפיכך הייעוץ היחיד הרלוונטי הינו לפנות לייעוץ פסיכולוגי אישי כדי לסייע לך לעשות סדר בבלגן האישי, הפנימי. כל טוב ובהצלחה, אילנה