חרדות + התלבטות בזוגיות

אני בת 28, במערכת יחסים עם בחור מדהים, בן 34. בחיי היו שתי מערכות יחסים ממושכות (כאשר האחרונה מביניהם ארכה 5 שנים, ובינה לבין זו הנוכחית הייתה הפסקה מזוגיות של כמעט שנה וקצת, בה יצאתי לדייטים ושם דבר לא ממש הלך..) עם הבחור הנוכחי אני יוצאת 8 חוד'. הקשר בינינו מאוד אינטנסיבי. עוד לפני שהיה אפשר לקרוא לקשר בינינו זוגיות, היו לי התלבטויות גדולות מאוד לגביו, עד שבסוף הרגשתי שהוא הגבר הנכון בשבילי והקשר התחיל להיות רציני ואינטנסיבי יותר ויותר, עם הרגשת ביטחון. בחלוף 5 חוד' לקשר, כשהקשר בעיצומו, ובמסגרת לימודיי, למדתי באופן אינטנסיבי מאוד לבחינה במשך חודשיים שלמים, חודשיים קשים מאוד בלשון המעטה. מדובר בבחינה שהייתה גורלית ומשמעותית עבורי. לבסוף עברתי את הבחינה בהצלחה. לאחר שסיימתי את הבחינה, היו מספר ימים של "היי", יחד עם בן הזוג, שמחה, התרגשות, וכל מה שאפשר להרגיש לאחר חודשיים של לימודים מבוקר עד ערב ושינון אינסופי. יצאנו, בילינו והיה לנו כיף.. לאחר שעברו ימי "ההיי" התחילו חרדות. בכי, אפטיות, תחושה שהכול נגמר, ועכשיו אין כלום, תחושה של ריקנות (תחושות שמלוות אותי עד היום..) מאוחר יותר התחילו התלבטויות לגבי בן הזוג, יחד עם החרדות. למעשה אפשר לתאר את המושג התלבטויות כ"פעם שם ופעם לא שם", ואני אסביר: מקרים רבים בהם אני חווה תחושות של שיא מבחינת זוגיות חיובית ונכונה, כיף לי להיות איתו, לדבר איתו ולצחוק איתו, ולקיים עמו יחסי מין. ומקרים אחרים בהם אני מתלבטת האם הוא הבחור הנכון לי, מחשבות מציקות וטורדניות. נקודת המוצא אותה אני יכולה לומר בפה מלא היא שאני אוהבת אותו, הוא חשוב עבורי ומשמעותי מאוד בחיי. מאז הבחינה (מאז כבר חלף חודש..) אין יום בו אנו לא מתראים, וגם בימים של התלבטויות אני עדיין מוצאת את עצמי רוצה לראות אותו מאוד ולא מוותרת על השהייה במחיצתו. אפשר לתאר את המצב הבלתי נסבל הזה לו אני קוראת התלבטויות, כמצב בו יש לי יתוש בראש שכל הזמן אומר לי שאולי לא. כעת אני במצב בו אני לא עובדת, לפעמים מרגישה בשיא, ולפעמים מרגישה את אותו יתוש. המצב הזה קשה לי. אני לא יודעת אם המצב של החרדות ושל ההתלבטויות בזוגיות הסתבכו זה בזה. אך זה מצב לא פשוט. רציתי לשאול את דעתך. תודה.

פונה יקרה, ראשית מזל טוב על ההצלחה בבחינה. את מדברת על קשר שיש בו הרבה אהבה, אמון, הנאה משותפת וכיף וחרף זאת מנקר יתוש של ספק בראש. ראשית אינך מפרטת כלל על סמך אילו אירועים או התנהגויות של הבחור עולה היתוש לראשך כלומר לא ברור כלל האם זוהי תגובה להתנהגויות מסוימות שלו או שזהו סוג של התלבטות פנימית שלך. שנית מתוך תיאור מהלך הדברים לאחר הבחינה נדמה לי שהרושם הכללי הוא שמידת הבטחון בקשר לעומת הספקנות הן פונקציה יותר של מצב רוח אישי שלך, ויתכן שללא קשר להתנהגות הצד השני. כאשר רוחך מרוממת הכל נראה טוב וגם הקשר נראה הולם, כאשר רוחך שפופה ואינך מוצאת את עצמך עולה גם ספקנות ביחס לקשר. כאמור, ואני מדגישה זאת, לא תוארו שום התנהגויות או איפיונים של הבחור המעלים ספקנות. והכל נשען יותר על מצבי הרוח שלך ועל הלכי נפשך. אם אכן כך הוא הדבר שבעצם את נמצאת בתהליכים של שינוי מצב רוח פנימי ויחד איתו תהליכי אמון לעומת ספקנות בעצמך ובזולת נדמה לי שהפתרון היותר נכון הוא לבדוק את פנימיותך. לפיכך העצה היחידה המתבקשת היא לפנות לייעוץ פסיכולוגי אישי על מנת לחפש את מקור הספקנות בתוכך ואיך הוא נקשר לבחור איתו את יוצאת. כל טוב ובהצלחה, אילנה

וואו לא להאמין, מבינה אותך כ"כ