גבר שחי על חשבוני

שלום אני יוצאת מזה חודשיים חודשם עם גבר בגיל 44 גרוש+ילד בן 5 אני בת 38 אמא לשני בנים קטנים גרושה וגרה בדירה השייכת לי. הגבר איתו אני בקשר אין בבעלותו דירה,אך הוא אקדמאי ועובד במשרה קבועהמזה שנים.מתפרנס שכר גבוה באופן משמעותי מהממוצע. מאחר והדירה שהוא שוכר קטנה מאוד,יוצא שהוא באופן קבוע נמצא בדירתי. ואף מדבר על כך שלא יחדש את חוזה דירתו בעוד מספר חודשים ויעבור לגור איתי. אך לא מדבר על ההיבט השיתוף הכספי. אני מרגישה שאני לא יודעת למה הוא איתי?אני יודעת שזה מעיד על חוסר ביטחון שלי,אבל באמת שאני לא יודעת,אם המניע הכלכלי קיים אצלו. כי הוא מוקדם מדי דיבר על כך שיגור איתיץ ואם כך -אני לא רוצה יחסים כאלה לא אמיתיים. ויחסים של אהבה תמורת ניצול כלכלי. מה לעשות? מצד אחד אני חוששת להעלות את הנושא בפניו,כדי שלא יפגע,ומצד שני אני רוצה להגן עלי ועל ילדיי מההיבט הכלכלי. תודה!!

רונית היקרה, את יוצאת זמן קצר יחסית עם גבר גרוש ולמעשה לא ציינת את איכות הקשר הרגשי והמיני ביניכם. הרושם הוא שזה זמן קצר מדי בכדי לקבל החלטות על מגורים משותפים ואם בן זוגך מעלה זאת היום כאפשרות פוטנציאלית הרי אם אינך מרגישה שהיחסים הרגשיים הם במצב תואם לכך, נראה לי שמן הראוי לומר בעדינות שטרם הגעתם לשלב אינטימי הולם אשר בו יהיה כדאי לדבר על מגורים משותפים מה גם שיש לך ילדים קטנים ובוודאי שאין לחשוף אותם לדמות גבר בחייהם אשר יגור איתם אלא אם כן היחסים הרגשיים ביניכם הם בעלי משמעות ומתוכננים לפרק זמן ממושך. אם כך, השאלה הראשונה היא שאלת חוסר הבשלות בשלב הנוכחי לדון בשאלת מגורים משותפים וכדאי שתדברי איתו על כך באופן ברור וגלוי. באשר לשאלת הניצול הכספי כדבריך, ההגדרה קצת לא ברורה לי. אין ספק שגבר אשר יחיה בדירתך יצטרך לחלוק עימך את כל הוצאות המגורים הקבועות כגון חשמל, מים ארנונה וכו', וכמו כן לחלוק איתך את תקציב המזון ושאר ההוצאות המשותפות. מאחר והדירה בבעלותך, אינך משלמת שכר דירה ואם את חושבת שיש כאן ניצול מצידו של הפחתת עומס שכר הדירה ממנו, אם וכאשר יגיע הזמן שיחסים יהיו אינטימיים דיים יהיה גם צורך לדבר על נושא זה. יש מקרים בהם בן הזוג שעבר לדירה שבבעלות בן זוגו משלם חלק יחסי יותר גבוה מן התשלומים הקבועים כצעד של הכרת תודה על החיסכון שיש לו בשכירת דירה. אלו דברים מקובלים, כסף הוא חלק מהחיים וללא ספק יש לדבר על כך גלויות ומפורשות. כל טוב ובהצלחה, אילנה