פרידה - מצב רוח וירידה בחשק המיני

עברו כשבועיים מאז נפרדתי מבן זוגי לאחר קשר של יותר משנה. אני מכיר את עצמי בתור בחור מאוד רומנטי ומיני. והיום (אחרי הפרידה), אני כאילו לא מכיר את עצמי כלל. כאילו אין לי מטרה לכלום. חשבתי שאני מוכן לקשר חדש, אבל החשק המיני ירד לחלוטין בנוסף למצב הרוח הכללי. התחושה היא כמיהה עזה לאהבה ואיכפתיות - אולי כנסיון לחזור למה שהיה או אולי כדי לצאת מזה ולשכוח. בכל פעם שאני מנסה להרים את עצמי מחדש ונראה כאילו אני יוצא מהמחשבות, קורה שצץ זיכרון מהאקס, או מספיק ציוץ שלו בפייסבוק ומיד כאילו שוב הדקירה בבטן והגעגוע גורמים לי להתכווץ עם עצמי חזרה. מצד אחד אני חושב שאולי הדרך היחידה להתמודד עם זה, זה פשוט לנתק כל קשר וירטואלי כדי להמנע מזה, אבל מצד שני, עצם העובדה שאני מנתק ממנו קשר לחלוטין נותנת לי תחושה כאילו ויתרתי לחלוטין על התקווה שאולי נחזור להיות יחד שוב. במילים אחרות - להכריח את עצמי לשכוח, וזה הכי כואב. קיימת בי המחשבה שאמנם אנחנו לא חייבים לחזור להיות בקשר זוגי כדי לדבר גם בקטע חברי בלבד. השאלה האם זה נכון לעשות? הרי קיים חשש לקנאה ואז גם החברות תקרוס. בקיצור, אני מבולבל נורא ומלא געגועים. מה אני עושה כדי לאזן בין הרצון להתייצב נפשית חזרה ובאותו הזמן להפסיק להקרע מהגעגוע?

רון היקר, אני מצרפת בזאת לינק אודות כאבי פרידה בזוגיות ומקווה שאולי תמצא בזה עזרה ולו מעטה. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2465599 ועכשיו לגופו של עניין. הפרידה חלה כבר לפני שנה ולמעשה אתה עדיין בתוך תהליך האבל, הגעגוע ושברון הלב, מה שמתבטא כמובן גם במצב רוח ירוד וגם בתשוקה מינית ירודה. אלו הן תופעות בלתי נמנעות הקיימות בשלב האבל על הפרידה תוך כדי געגוע אל הדמות שהייתה ואיננה עוד. ההצעה הראשונה היא, עם כל הקושי בעניין, לקבל ששנה זה די הרבה זמן ולמעשה קיים סיכוי קלוש שהקשר יחזור לאיכותו הזוגית הרומנטית. תחת הנחה זו כדאי לחסום כל אפשרות מידע ותקשורת ביניכם על מנת לא לזרות מלח על הפצעים של ליבך. כלומר, לחסום פייסבוק הדדית וכל דרך של התקשרות וירטואלית אחרת. כמובן לא לנסות להתעניין אצל חברים משותפים בכל מידע הנוגע אל האקס שלך. אני בהחלט מבינה את הקונפליקט בין הגעגוע המוביל לרצון לדעת מה קורה אצל האובייקט האבוד, לבין הצורך להגן על רגשותיך על ידי שימת חומת מגן של חסימה מוחלטת שפירושה סוף דבר. היות ותקופת האבל נמשכת כבר זמן ממושך בהחלט מומלצת פניה לטיפול פסיכולוגי כדי להתגבר על משבר הפרידה ובמידת הצורך לא כדאי לשלול לקיחה של תרופות נוגדות דיכאון לתקופת מעבר כלשהי עד שתצא מהמצב של כאב הלב הנוכחי. כל טוב ובהצלחה, אילנה

תודה על ההכוונה. רק שמדובר בקשר שנמשך שנה. הפרידה קרתה לפני כחודש.

רון היקר, איני יודעת אם זה מנחם אך אצל מרבית האנשים אסימון הפרידה אינו נופל ביום בו נפרדים. זהו תהליך הנמשך פרק זמן מסוים של שיקול, הערכה, התבוננות ברגשות העולים מתוך הקשר, ותהליך זה עשוי לקחת מספר חודשים או מספר שבועות או מספר שנים - תלוי כמובן באורכו של הקשר. לגופו של עניין אין זה משנה את מצבך שכן כרגע מוטב לך שתלמד להתגבר על עצם הפרידה שעבורך ככל הנראה הייתה בלתי צפויה. היות ותיקנת אותי שהפרידה התרחשה רק לפני חודש הרי "מותר לך", כלומר זה סביר ומתקבל על הדעת, שתהיה עצוב, מתגעגע ובעל מצב רוח ירוד. זוהי הדרך בה אנו מתמודדים עם פרידה. רק אם התהליך יימשך יותר מדי זמן או בכלל אם תרגיש שקשה לך מדי אז מומלץ לפנות לקבלת תמיכה. כל טוב ובהצלחה, אילנה