בעיה

יש לי בעיה מוזרה יש להודות, שהחלה לפני מס' שנים לא כל כך יודעת למה רק משערת..כך שאני ויתרתי על זוגיות. מה שקורה הוא שאני ממש נמענת מלהכיר בחורים כלומר אם רוצים להכיר לי מישהו ( ועוד לא נפגשנו) אני מרגישה רתיעה/ סלידה ובחילה וזה לא מהתרגשות או פרפרים בבטן. אם מישהו מתחיל איתי ברחוב קורה אותו סיפור והאמת שבד"כ הם גם לא מושכים אותי או רמה גבוהה. גם לא הכי מפריע לי שאין חבר כי נראה לי שכבר הפנמתי שקשה לי ואני תמיד אברח להם... את חושבת שזה אולי קשור למפגשים ראשונים קודמים שלי? אני אנסה להסביר: בעבר הייתי נותנת צ'אנס ואת כל הבחורים שהכרתי בעצם זה הכרות מיציאות לבילויים או ברחוב ולא מישהו עם הכרות מוקדמת(כמו עבודה או לימודים) יש לציין שמבחינת מראה מעולם לא "נפלתי"ממשיכה אליהם אולי רק פעמיים התחילו איתי בחורים שגם אני התלהבתי מהמראה שלהם. מי כמוך יודעת, שלהתאהב וחברות זה משהו שנבנה ביחוד כשזה מישהו זר ואני כמובן נותנת צ'אנס להכיר את האדם. אבל מעולם לא הרגשתי טוב בשום יציאה ראשונה תמיד הם מחפשים לגעת ולמשש או לנסות לנשק נראה לי שהם מאוד נמשכים אבל אין קשר בין זה לבין רמת התקשורת או הכימיה אם תרצי באותה פגישה ראשונה. הם גם תמיד מציעים לי לבוא אליהם הביתה בפגישה הבאה, או אחרי הבילוי רוצים לשבת בגינה חשוכה ( ככה אחד ממש הגדיר) בחור אחר אני זוכרת ממש בפגישה ראשונה אמר משהו על זה שנראה סרט פורנו וניישם ולא שהוא התכוון ליישם באותה פגישה אלא דיבר כבר עתידי. יש כאלו שאומרים שאני סקסית ותמיד שואלים על מערכות יחסים קודמות וכמה זמן.. אני דיי בהלם מהתנהגויות כאלו בייחוד שזו פגישה ראשונה ומי אמר בכלל שזהו, שאני שלהם ואני מעוניינת בהמשך הקשר? בקיצור אני מרגישה לחץ בכיוון המיני ולכן אין טעם להיפגש איתם שוב כי אף אחד לא רואה אותי!!! אם אפגש זה ימשיך להיות בכיוון הזה.יש לציין שהם לא מרשימים אותי לא שכלית ובטח לא בהתנהגות שכזו וכמו שאמרתי מבחינת משיכה מינית הרף שלי מאוד גבוהה אבל כאמור אני יודעת שמה שגורם לי להימשך למישהו זה ההתנהלות וההתנהגות שלו וכמובן אינטלקטואל, אבל הם לא משאירים לי ברירה. מאחר וכל פעם הסיפור חוזר על עצמו גם כשאני תקופה ארוכה לא יוצאת ושוכחת מארועי זה שוב קורה. האם זה ככה אצל כולן ואצלי משהו דפוק? אני מרגישה שיש לי רתיעה. תודה

פונה יקרה, הטבע ברא את בני האדם ברובם שהם יימשכו אחד לשני. חלק ניכר מבני האדם הם הטרוסקסואלים, וחלק מבני האדם הם חד מיניים או ביסקסואליים. כך או כך, זוגיות מבוססת הן על משיכה מינית והן על משיכה להיכרות אישיותית עם האדם השני. בהיעדר אחד מהם או שניהם הרי שההתקרבות הזוגית אינטימית לאדם אחר מהווה אך ורק עול, צרה ומקור לחרדות. אכן את מציינת חרדות של חוסר חשק, חוסר רצון, המנעות, חוסר עניין והתלהבות ולעתים העניין מלווה גם בתסמינים גופניים כגון בחילה. כדאי לעשות הבחנה האם ההימנעות המרכזית שלך מקורה במעצורים מיניים, כלומר קיימת עכבה בתשוקה המינית, וזו היוצרת חרדה בהתקרבות לבחורים, במקרה שלך, או שקיימת עכבה בתחום הרצון להתקרב נפשית ואישיותית. יש הפוחדים להתקרב לזולת מפחד פן יתגלו אז חסרונות שלהם אמיתיים או מדומיינים על ידם. להערכתי שווה לעשות הבחנה האם אדם נופל בקטגוריה של עכבות מיניות ואולי לא פועמת בו תשוקה מינית, מה שמכונה כיום א-מיניות ויש לכך את הפורומים המתאימים, או שמא פועלת כאן עכבה מלהתקרב לבני אדם באופן חברתי ואינטימי. אם את שלמה, נינוחה ורגועה במצבך הנוכחי, טוב לך עם מי שאת ועם חייך אז אין לך שום בעיה. בעיה יש אך ורק למי שחש שיש לו בעיה באופן סובייקטיבי אשר מפריעה לו במהלך היומיום. השוואה לנורמות חברתיות ותרבותיות כל עוד לא חלה פגיעה עצמית או פגיעה בזולת, אין לה חשיבות במקרה זה. כל טוב ובהצלחה, אילנה