עצבות תמידית

היי אילנה, רציתי לקבל ממך יעוץ או הכוונה בענין הבא: אני בחורה בת 30 בקרוב כל פעם חווה אהבות נכזבות, כל פעם נפגעת, כל פעם עצובה מחדש וזה מאוד משפיע עליי במהלך היום. נכנסת לדכאונות, לא מתפקדת, בוכה כל הזמן, יורדת לעיתים במשקל, עצובה... לפעמים יש הפוגה ואני יותר טוב אבל לרוב מאז שהכרתי את עצמי תמיד הייתי מופנמת ושיש עליי מן עצב נסתר, מבחוץ לא תמיד מראה את זה.. אבל בתוך תוכי אני כל הזמן עצובה והכל בגלל אהבות נכזבות.. נמאס לי להרגיש ככה, נמאס לי שלא הולך לי עם גברים, כל פעם בוחרת בגבר הלא נכון בשבילי או הלא רציני שלא באמת רוצה אותי, או משלה אותי, ואולי מנסה לשנות אותו שהוא כן ירצה ויתעניין בי באמת, אני כל כך רגישה ואני בחורה טובה מבית טוב, תמימה ושקטה, אני כל פעם נכנסת לסיפור כזה מחדש. אני מרגישה שאני בחורה שעצובה כמעט כל החיים שלה, אף פעם לא היה לי טוב בחיים ובבית הכל בסדר,גרה עם ההורים בנתיים, הכל זה בגלל הבחורים האלה, פשוט נמאס לי. כל החיים שלי עוברים בקושי מסויים ואני לא יודעת מה לעשות, אני רוצה להוסיף שגם נניח כל פעם שאני נכנסת לקשר עם בחור מסויים? ונגיד אנחנו לא מדברים יומיים? אני מתחילה להיכנס ללחץ ודיכאון שזה נגמר ולא נדבר יותר..כי הוא לא רוצה אותי, שהנה עוד בחור מפגר שלא רציני ולא סגור על עצמו ואז יודעת שזה הסוף ולפיכך אני פשוט מתחילה להיכנס ללחץ, מתחילה לבכות ואומרת שהכל פשוט נגמר ואני עוזבת את זה. ולעומת זאת אם הוא יוצא קשר פתאום אני שמחה ומאושרת, ונגיד אם זה תחילתו של קשר או אפילו בתוך קשר לעיתים קורה שאני מרגישה שאני לא מספיק בעניין של אותו בחור, שהוא לא באמת רוצה מה שקורה בדרך כלל באמת, בנוסף אני מרגישה שאין לי אמון בגברים באף גבר ולא יהיה בחיים.. מרוב שפגעו בי כל כך הרבה אני לא מאמינה לכלום ולאף אחד. כל פעם שהוא יגיד לי שהוא עושה משהו מסויים או יוצא לאנשהו, אני אחשוב שהוא בוגד בי ולכן כל פעם מחדש מתפתח סוג של תוקפנות כלפיו או ריב וכתוצאה מכך הכל מתפוצץ היות ואני לא רוצה להיפגע לכן מעדיפה לחתוך ולהיפגע מאשר להיפגע יותר מכך אם אמשיך להיות שם. מצד שני, שאני מרגישה שוב לבדי אני לפעמים מחפשת את הבחור.. אני יודעת שמשהו לא טוב איתי אני מרגישה גם סוג של אובססיה מסויימת כלפי הגבר שאני רוצה.. ואני לא יודעתאיך לשנות את זה.. האם ניתן לשנות את זה עם עצמי ? בבקשה תני לי הסבר למצבי. גם יוצא המון פעמים שאני רוצה מישהו אני בודקת למזל ספייבוק את מי הוא מוסיף ומה הוא עושה ומחכה לתפוס על משהו קטן ויודעת שלבסוף אתפוס- ואגב זה תמיד קרה, שחיפשתי ובדקתי ואני אפליו מגעילה את עצמי במצב הזה אבל אני לא יכולה לשנות אותו, ותמיד קרה שצדקתי בהכל גם כשבדקתי וגם בזכות האינטואיציה שלי. תודה אשמח ליעוץ פירוט הכוונה

נטלי היקרה, במכתבך הארוך שלושה מסרים בסיסיים: 1. היותך עצובה ודכאונית מרבית חייך, מופנמת וסגורה, ואינך יודעת מדוע. 2. כל הגברים נתפשים כנוטשים, "מגעילים", לא רציניים, בוגדניים וכו', כך שאפשר כאילו להכליל ולומר "אוף! כמה אני רוצה שהגברים שאני שונאת יאהבו אותי". 3. קיימת חרדה רבה המביאה לחשדנות עמוקה, אובססיה, ולפי עדותך את יוצרת ריבים של חשדנות ואי אמון המביאים ככל הנראה לניתוק הקשר איתך. ככל הנראה, עומס החרדה, החשדנות, הטענות ואי האמון גורמים לצד השני לחוש לא בנוח לצידך, ומרגישים שאת מפילה עליהם תיק. למעשה, אינך מציינת במכתבך שאי פעם היה לך קשר זוגי סביר שנמשך זמן סביר. להערכתי יש לטפל בשלוש הנקודות שציינו בדיוק בסדר כפי שהוצגו. הדיכאון, הסגירות והעצבות יחד עם חולשה כללית הם הראשונים במעלה. את מצפה שזוגיות עם גבר היא זו שתציל אותך מעצמך, אבל אותה עצמך בדיוק היא זו המכשילה את הקשר בשל החשדנות, האובססיה, החרדה, העמידה המתמדת על המשמר, והריב אודות חוסר אמון. אני מניחה שברור לך מתוך היקף הסבל שאת עוברת ומשך הזמן הממושך שלו שיש כאן צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומשמעותי ובהחלט יתכן שיחד עם תרופות נוגדות חרדה ודיכאון. נא מצאי את הגורם הטיפולי המתאים לך, אם במסגרת ציבורית ואם במסגרת פרטית. כל טוב ובהצלחה, אילנה